ביום שלישי, המציאות הגרעינית אשר הכרנו בשבעים השנים האחרונות נעלמה. במציאות הגרעינית הישנה, התקיימה מערכת בעולם המערבי בראשות ארצות הברית, למניעת הפצת נשק גרעיני.
המערכת הזאת הייתה מבוססת על שלושה נדבכים: סנקציות, הרתעה, והפעלת כוח צבאי. בשנים האחרונות, ראינו את שלושת הנדבכים בפעולה.
אחרי מלחמת עיראק הראשונה בשנת 1991, מועצת הביטחון של האו"ם יישמה משטר סנקציות קשה על עיראק. הסנקציות נועדו בין השאר למנוע מעיראק את היכולת לפתח נשק גרעיני. לאחר הפלישה האמריקנית לעיראק בשנת 2003, למדנו כי הסנקציות היו יעילות. תחת משטר הסנקציות, עיראק נטשה את ניסיונותיה לפתח יכולת גרעינית.
הפלישה האמריקנית לעיראק הבהילה לא מעט מדינות באזור. במשך בערך שלוש השנים שלאחר הפלישה, כוח ההרתעה של ארצות הברית הגיע לרמות חסרות תקדים. מי שנבהל היה שליט לוב דאז, מועמר קדאפי. בשנת 2004, קדאפי הגיע מיוזמתו לאמריקנים, חשף את כל התוכנית הגרעינית הסודית שלו וויתר עליה באופן מלא.
אשר למתקפות צבאיות, כאשר משטר אסד בסיוע איראני וצפון קוריאני בנה את המתקן הגרעיני שלו בדיר א-זור, לא סנקציות ולא הרתעה לא הביאו לשיתוקו. על פי דיווחים זרים, בספטמבר 2007, ישראל הבינה כי שני המישורים הללו לא יביאו למניעת הפצת נשק גרעיני לסוריה. על כן, ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, הורה לצה"ל לתקוף את המתקן הגרעיני והוא הושמד. פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה לפני ארבע שנים מנע מבשאר אסד ובעלי הבית שלו בטהראן לחדש מאז את תוכנית הגרעין הסורית.
שלא יהיו ספקות. המשטר הישן לא היה מושלם. פקיסטן וצפון קוריאה ניצלו את החולשות הן של משטר הסנקציות והן של ההרתעה האמריקנית ופיתחו והפיצו נשק גרעיני מבלי לשלם מחיר משמעותי על כך. ובכל זאת, הנזק שנגרם למערכת למניעת הפצת נשק גרעיני על ידי ההתבטלות של ארצות הברית ובנות בריתה למול הרמייה ופעילות ההפצה של צפון קוריאה ופקיסטן, הייתה כאין וכאפס לעומת הנזק שנגרם ביום שלישי למערכת זאת על ידי הסכם הגרעין עם איראן.
ההסכם שסוכם עם איראן לא רק מוכיח כי ארצות הברית איננה מוכנה לגבות מחיר ממדינות שמפתחות נשק גרעיני באופן בלתי חוקי. על פי הסכם הגרעין, שארצות הברית ובנות הברית שלה עתידות להסיר את הסנקציות על איראן תוך מספר חודשים, ועל כן, להזרים עד 150 מיליארד דולר לקופת האייטולות.
האמריקנים וכל השאר מחויבים לעזור לאיראן לפתח צנטריפוגות מתקדמות יותר. הם מחויבים אפילו להגן על מתקני הגרעין של איראן מחבלה וממתקפות אחרות. על פי ההסכם, תוך חמש שנים איראן תוכל לרכוש כל מערכת נשק קונבנציונאלית שהיא רוצה, ללא מגבלות. תוך שמונה שנים, היא תוכל לרכוש כל מערכת טילים שהיא חפצה בה. ותוך עשר שנים, יוסרו מרבית המגבלות על תוכנית הגרעין שלה. כמו כן, במהלך תקופת ההסכם, איראן תוכל לפתח צנטריפוגות מתקדמות שיצמצמו לאפס הזמן שיידרש לפתח פצצות גרעיניות בתום תקופת החיים של ההסכם.
במילים אחרות, אם איראן תכבד את ההסכם עד תומו, בעוד עשר שנים, תומכת הטרור מספר אחת בעולם תהיה עשירה וגם בעלת כוח צבאי עצום, גם בעלת ארסנל טילים המסוגל לשאת ראשי נפץ גרעיניים לכל מקום בעולם, וגם בעלת ראשי הנפץ הגרעיניים עצמם.
בתוך המציאות הגרעינית החדשה הזאת, מדינות האזור, לרבות מצרים, ירדן, ערב הסעודית ותורכיה, יפעלו להשיג יכולות גרעיניות כבר בטווח המיידי. ייתכן מאוד כי דאעש גם יפעל בשטחים שתחת שליטתו בסוריה ובעיראק כדי לבנות מערכת גרעינית על בסיס הפרויקטים שפותחו בעבר על ידי המשטרים בעיראק ובסוריה.
כיום, נראה שהסיכוי קלוש שהקונגרס יטרפד את ההסכם. אובמה ובני בריתו ישקיעו הון עתק בקמפיין כדי למנוע מהרפובליקנים לגייס 13 סנטורים דמוקרטים ו-43 חברי קונגרס דמוקרטים להצביע נגד ההסכם ובכך להשיג את הרוב של שני שליש הדרוש כדי לבטל את חתימתו שלנשיא ארה"ב, ברק אובמה.
אולם, על אף סיכויי ההצלחה הקלושים, על מתנגדי ההסכם, לרבות ישראל לפעול במלוא הכוח כדי לשכנע את הדמוקרטים להצביע נגדו. במידה והקונגרס יפסול את ההסכם, הנזק שהוא יגרום יצומצם.
אם הקונגרס יפסול את ההסכם אזי לנשיא הבא יהיה קל יותר לצמצם את הכאוס הגרעיני שאובמה שחרר ביום שלישי.
אם הקונגרס פוסל את ההסכם אזי הסנקציות האמריקניות יישארו בתוקף. אמנם מרבית הכספים שיזרמו לאיראן כתוצאה מההסכם מוקפאים כעת כתוצאה מהסנקציות הרב צדדיות, ועל כן יופרשו ללא קשר להחלטת הקונגרס. שימור תוקפן של הסנקצות האמריקינות תקל על מחליפו של אובמה ברמה הפוליטית והמנהלית לנקוט בצעדים הדרושים כדי לפרק את ההסכם.
בדיוק כפי שהכסף יזרום לאיראן ללא קשר לתוצאת ההכרעה בקונגרס, כך דרכה של איראן לעבר הפצצה סלולה בלי שום קשר להחלטת המחוקקים האמריקנים. על פי תסריט אחד, אם הקונגס פוסל את ההסכם, איראן תבטל את הסכמתה, ותאיץ את פעילות הגרעין שלה על מנת להפוך למדינת סף גרעינית כמה שיותר מהר. היות וההסכם הרס כל אפשרות שתקום קואליציה בינלאומית שתפעל למנוע מאיראן יכולת גרעינית, במידה ואיראן תפעל כך אף אחד לא יניד עפעף.
אם הקונגרס יפסול את "ההישג ההיסטורי" שלו, אובמה יגיב במרירות. יש לצפות כי הוא יימנע מלאכוף את הסנקציות האמריקניות נגד חבריו האיראנים. הוא בוודאי לא ישקול אפילו לתקוף את מתקני הגרעין של איראן.
על כן, ללא קשר להחלטת הקונגרס בעניין ההסכם, האיראנים יודעים כי יש להם יד חופשית לפתח נשק גרעינית לפחות עד שהנשיא הבא ייכנס לתפקיד ב-20 לינואר 2017.
התוצאה האפשרית השנייה של פסילת ההסכם על ידי הקונגרס היא שאיראן תשמור אמונים להסכם וארצות הברית תמצא את עצמה מבודדת בחוץ.
בניסיון לקשור את ידיו של מחליפו של הבוס שלה בבית הלבן ולבטל מראש את חשיבות ההצבעה בקונגרס, שגרירת ארצות הברית באו"ם, סמנתה פאוור, הפיצה טיוטת החלטה מחייבת בקרב חברות מועצת הביטחון של האו"ם כבר ביום שני. על פי הטיוטא, ייאסר על המדינות החברות באו"ם לנקוט בכל צעד להזיק להסכם.
אם טיוטת ההחלטה תעבור – ובלתי אפשרי לדמיין שהיא לא תעבור – אזי איראן תוכל להישאר נאמנה להסכם, לפתח נשק גרעיני בתמיכת הקהילה הבינלאומית, וארצות הברית תמצא את עצמה מפרה החלטה המחייבת את מועצת הביטחון.
היות ואיראן תהיה בעלת יכולת גרעינית על פי כל תסריט אפשרי, יש להניח כי מדינות ערב ותורכיה יפעלו אף הן להשיג יכולת גרעינית צבאית כמה שיותר מהר.
מעבר לכך, לאור ההחלטה של אובמה לעקוף את הקונגרס, ברור כי ללא קשר להחלטת שני הבתים, ההסכם כבר הרס את המערכת בת 70 שנה של אי הפצת נשק גרעיני אשר מנעה כאוס ומלחמה גרעיניים לאורך כל הדרך.
הרי לאחר שארצות הברית התקפלה בפני איראן – אויבה המוצהר ותומך הטרור מספר אחת בעולם, מי כבר יקח קריאות לסנקציות נגד מפיצי נשק גרעיני ברציונות?. מי כבר יירתע מאיומים של האמריקנים לפיהם "כל האופציות נמצאות על השולחן". כאשר האמריקנים הסכימו לשמור על מתקני הגרעין של איראן ולפתח צנטריפוגות מתקדמות עבור אותם אייתוללות שקוראים "מוות לאמריקה" מדי יום.
עבור ישראל, המשמעות של קריסת משטר אי ההפצה של המערב הינה כי אנחנו עכשיו חיים במזרח תיכון שבמהרה יהיה רווי פעילות גרעינית. עד כה, ישראל יכלה להסתמך על המערב שירתיע את מרבית שכנותינו מלפתח נשק גרעיני. וכשהמערב נכשל, טיפלנו בעניין באמצעות מתקפות חיל האוויר. עכשיו ברור כי מאמצי המערב למנוע הפצת נשק גרעיני התסיימו. אין אמינות להצהרות אמריקניות יותר. והיכולת של ישראל לנקוט בצעדים צבאיים נגד מטרות רבות תהיה מוגבלת אם היא בכלל קיימת.
הרי, איך ישראל תוכל לפעול נגד תוכנית גרעינית ירדנית או מצרית? שתי שכנותינו הקרובות משתפות פעולה איתנו במאמצים משותפים נגד ארגוני טרור ואיומים משותפים אחרים, ועל כן, קשה לדמיין מצב שישראל תוקפת אותן. מצד שני, המשטרים במצרים ובירדן מאוימים כיום באופן חסר תקדים. שניהם יכולים ליפול מחר למשטרים ג'יהדיסטיים. זה כבר קרה פעם אחת במצרים.
אפשר להגיד אותו דבר על ערב הסעודית.
אשר לתורכיה, מדובר בחברה בברית נאט"ו. אם ישראל תתקוף מתקנים גרעיניים בתורכיה, היא עלולה למצוא את עצמה במלחמה לא רק עם תורכיה, אלא גם נגד ברית נאט"ו. במילים אחרות, תוך פרק זמן קצר מאוד נהיה בעולם בו האיום של השמדה גרעינית יהיה איום מתמיד.
על כן, עלינו להשקיע את מלוא המרץ בפיתוח ובנקיטת מדיניות של הגנה פעילה. נדבך חשוב במדיניות זאת הוא כמובן פיתוח מערכות נגד טילים, בו אנו כבר עוסקים כיום. אבל לא די בכך. הרי, אפשר לשגר פצצות גרעיניות גם באמצעים אחרים, פרימיטיביים יותר כגון מטוסים, תותחים, או אפילו משאיות נהוגות בידי מתאבדים.
ישראל תאלץ לפתח דרכים להתמודד עם איומים אלו. במקביל, נצטרך לפעול במדינות עוינות כגון לבנון, סוריה ואולי אחרות כדי לתקוף כל משלוח ימי ואווירי, וכל שיירה של משאיות שלגביהם מתעורר החשד שהם מכילים חומר גרעיני.
כאן המקום להזכיר כי כנראה יש לישראל עדיין את היכולת לתקוף את מתקני הגרעין של איראן. בלי שום קשר לעובדה שהמציאות הגרעינית של המזרח התיכון השתנתה ללא היכר ביום שלישי, אם היכולת הזאת אכן קיימת, כדאי לישראל להפעיל אותה.
לא, מתקפה מוצלחת לא תחזיר את הגלגל אחורה. וישראל לא יכולה להחליף את ארצות הברית ולהשליט סדר או להכתיב מהלכים מול שכנותינו. אבל מתקפה מוצלחת באיראן, במקביל לאימוץ אסטרטגיה של הגנה פעילה וחסרת פשרות בזירות אחרות כן יכולה לבסס מערכת הגנה אפקיטיבית לישראל. ואגב אין סיבה לחשוש יותר מדי מאובמה.
כפי שארצות הברית לא מסוגלת עוד להכתיב מהלכים בקרב שכנותינו, כך יכולתה לאלץ את ישראל לשבת בצד הצטמצמה עד מאוד השבוע. הרי מה היא תעשה לנו? תחתום על הסכם גרעין עם איראן שמפוצץ את כל המערכת של אי הפצת נשק גרעיני, ומאפשר לאיראן להפוך לאימפריה אזורית עשירה, תומכת טרור וחמושה בנשק גרעיני? אה, סליחה.
בעוד דור או שניים, אולי היסטוריונים יצביעו על האירוניה בדבר שדווקא אובמה, האיש ששם לעצמו כמטרה כבר בימיו הראשונים בבית הלבן את מיגור הנשק הגרעיני מעל פני העולם, הוא זה שהביא לתוהו ובוהו גרעיני באזור הדליק והמסוכן ביותר בעולם. אבל לישראל אין את הלוקסוס לחשוב על אירוניה.
אולי יום אחד השד הגרעיני שאובמה שחרר ביום שלישי יגיע לניו יורק. אבל כל שד שלא יהיה, ינסה להתחיל את מסעו לאמריקה בישראל. ועלינו להיות מוכנים ומסוגלים להשמידו לפני שיחצה את הגבול.