אחד העיתונאים הבכירים בישראל, יעקב אחימאיר, סיפר כבר לפני שבוע ובטרם חתימת ההסכם עם איראן על חלום לילי שהוא חלם.
בחלומו הופיע בוז'י מיד לאחר השידור הישיר של חתימת ההסכם עם איראן, והכריז: "ראש הממשלה כשל במאמציו לסכל את ההסכם עם איראן, ואני שומע כי בעוד זמן יצא שוב לוושינגטון כדי לשכנע סנאטורים להתנגד לאישור ההסכם". וכך ממשיך יעקב אחימאיר ומתאר את חלומו בקטע שהוא כתב לחבריו בפייסבוק שלו: ״ועוד אומר הרצוג בחלומי: אומנם נתניהו כשל, ועוד נבוא עמו חשבון, אבל ישראל איננה אחוזה פרטית של נתניהו אלא של כולנו, האזרחים. לפיכך, כיו״ר האופוזיציה, החלטתי להרכיב משלחת של ח״כים מסיעות האופוזיציה, שתצא אף היא לוושינגטון, למסדרונות הקונגרס, כדי לסייע לראש הממשלה במאמציו לסכל את ההסכם. משלחת כזאת, אני סבור, תרשים את הסנאטורים כי בנושא ההסכם עם איראן - ישראל מאוחדת, ונתחשבן עם נתניהו - אחר כך.
עוד חזון למועד. אבל תחילה, ובעדיפות ראשונה, אני קורא לכמה מחברי כמו ח״כ נחמן שי, ח״כ מייקל אורן (סיעת כולנו), ח״כ לפיד ולצדו ח״כ עופר שלח (יש עתיד), וכן שר החוץ לשעבר ח״כ ליברמן: בואו, הצטרפו אלי, נתגבר את ראש הממשלה וננסה להרשים את הקונגרס, כי ישראל מאוחדת בנושא האיראני״.
בחלומו הופיע בוז'י מיד לאחר השידור הישיר של חתימת ההסכם עם איראן, והכריז: "ראש הממשלה כשל במאמציו לסכל את ההסכם עם איראן, ואני שומע כי בעוד זמן יצא שוב לוושינגטון כדי לשכנע סנאטורים להתנגד לאישור ההסכם". וכך ממשיך יעקב אחימאיר ומתאר את חלומו בקטע שהוא כתב לחבריו בפייסבוק שלו: ״ועוד אומר הרצוג בחלומי: אומנם נתניהו כשל, ועוד נבוא עמו חשבון, אבל ישראל איננה אחוזה פרטית של נתניהו אלא של כולנו, האזרחים. לפיכך, כיו״ר האופוזיציה, החלטתי להרכיב משלחת של ח״כים מסיעות האופוזיציה, שתצא אף היא לוושינגטון, למסדרונות הקונגרס, כדי לסייע לראש הממשלה במאמציו לסכל את ההסכם. משלחת כזאת, אני סבור, תרשים את הסנאטורים כי בנושא ההסכם עם איראן - ישראל מאוחדת, ונתחשבן עם נתניהו - אחר כך.
עוד חזון למועד. אבל תחילה, ובעדיפות ראשונה, אני קורא לכמה מחברי כמו ח״כ נחמן שי, ח״כ מייקל אורן (סיעת כולנו), ח״כ לפיד ולצדו ח״כ עופר שלח (יש עתיד), וכן שר החוץ לשעבר ח״כ ליברמן: בואו, הצטרפו אלי, נתגבר את ראש הממשלה וננסה להרשים את הקונגרס, כי ישראל מאוחדת בנושא האיראני״.
כאמור, את החלום הזה חלם יעקב אחימאיר, ועליו סיפר. מתברר שחלקים גדולים מן החלום הזה אכן מתגשמים בצורה כזו או אחרת. התחלתי לקנא. גם אני רוצה חלומות נבואיים כאלה. לכן לא התעצלתי ומיד שכבתי לישון במטרה לחלום נמרצות. עד הבוקר היה לי חלום.
בחלומי, בישראל יש עונש מוות למחבלים רוצחים. טרוריסטים רצחנים מוצאים להורג כמקובל בכל מדינה. או אז, ישראל נוקטת מהלך דרמטי ומבטלת את עונש המוות. ההוצאות להורג בישראל פוסקות לחלוטין. כתוצאה מכך, ישראל זוכה לשבחים בכל העולם, ומוכרזת בהתפעלות כמדינה היחידה במזרח התיכון שאין בה עונש מוות. האו״ם מכריז על יום הערצה שנתי קבוע לישראל, ומועצת זכויות האדם של האו״ם מודיעה שישראל היא שיאנית השמירה על זכויות אדם. התעוררתי, ונזכרתי בפיהוק שהעובדה שישראל לא מוציאה כיום להורג מחבלים רוצחים בעצם לא מקבלת בעולם שום הערכה. אפילו לא ברמה של כחכוח, בעת שהגינויים למצב זכויות האדם בישראל ממשיכים לזרום בכוח בממדים גרעיניים. זה איננו חלום נבואי.
אצתי לישון שוב, וזה מה שחלמתי: נורווגיה. ערב נעים. בארמון בית העירייה של אוסלו פוסע חתן פרס נובל לשלום לקבל את הפרס. הכרוז מודיע את שמו: האייתוללה עלי חמנאי. הקשיש הלבוש לבן מקבל את הפרס, ונושא את נאומו: ״למען השלום לא נפסיק להשליך למרתפי העינויים ולהוציא להורג כל מתנגד לשלטון הדתי באיראן ונשים נואפות. כמו כן לא נפסיק את מאמצינו לכבוש את המזרח התיכון, וכמובן, אל תדאגו שנשכח, גם נשמיד את היהודים בישראל. מוות לאמריקה, או כמו שאתם אומרים: פיס אנד לאב״.
מוטב שנחזור למציאות. בה נכונים דברי אונג סן סו צ'י: קשה מאוד להעיר את אלה שמעמידים פני ישנים.