דוח לוקר נוגע בעצבים הרגישים ביותר של החברה הישראלית. בצה״ל, מגן המדינה שבו משרתים ילדינו, ובתקציב המדינה, שכולנו נאבקים על סדרי העדיפויות בו.

ראשית, לתהליך: אם נכונות טענות צה״ל שהוועדה לא ישבה עם הרמטכ״ל ועם המטה הכללי לדיון טרם פרסום הדוח, הרי שישנה לקונה בתהליך. ועדה שממליצה לקצר את שירות החובה ומבקשת לקצץ באופן ניכר בסדרי הכוחות, ראוי שתשתף את מפקדי הצבא הנושאים באחריות ותדון עמם במסקנות.

שנית, שינויים משמעותיים במבנה הצבא ובמשימותיו ראוי שיחלו בדיון בקבינט, שבו יוגדרו באופן בהיר על ידי ממשלת ישראל. בראש ובראשונה, משימות הצבא נגזרות מהאיומים שניצבים בפני מדינת ישראל ובהתאמה יציג הצבא את המענה והמשאבים הנדרשים כדי לבצע משימות אלה. תהליך שבו עוסקים במקורות (תקציבים, כוח אדם וכס לפני דיון על המשימות, נראה בעייתי.

שלישית, העיתוי. בעבר קיצוץ בתקציב הביטחון ובסדר הכוחות בוצע בדרך כלל בהקשר למצב המדיני כגון חתימה על הסכם שלום עם מצרים, ירדן או תהליך מדיני שמאפשר חלון הזדמנויות של שקט ביטחוני. שינויים משמעותיים בצבא ערב חתימת הסכם הגרעין עם איראן, אי הוודאות ואי השקט במזרח התיכון לאורך כל גבולות המדינה, נראה כתהליך מסוכן ולא נכון.

במהות, הניסיון לפגוע באופן חד־צדדי באנשי הצבא עלול לעלות לכולנו ביוקר.

ראשית, קיצור שירות החובה לשנתיים אינו ריאלי ולא ישים. הצבא מכשיר את חייליו בתפקידי לחימה, במערכי המודיעין והסייבר ובמערכים תומכי הלחימה במשך תקופה ארוכה מאוד. הם נדרשים להפעיל ציוד טכנולוגי מתוחכם ולרכוש מיומנויות גבוהות. חייל הופך לאפקטיבי לאחר שירות של לפחות שנה ולעתים אף יותר. שירות של שנתיים יותיר לחייל שירות אפקטיבי של פחות משנה. צה״ל יהפוך לתחנת רכבת שתכשיר אנשים בכמות עצומה כדי שיחליפו את המשתחררים.

בנוסף לכך, הצבא הסדיר (בעיקר ביבשה) הוא ״פס הייצור״ של מערך המילואים שהוא עיקר המערך הלוחם של צה״ל. חיילים שישרתו שנתיים יהיו פחות מיומנים ויהיו חיילי מילואים פחות מקצועיים. אין ספק שמהלך מסוג זה יחליש את צה״ל בצורה ניכרת.

הניסיון לפגוע באנשי הקבע על ידי פגיעה בתנאי הפרישה הוא מהלך שישאיר בצה״ל את הבינוניים. הניסיון להבדיל את הלוחמים מכל השאר יגרום לכך שבצה״ל יהיו אנשי מודיעין, אנשי סייבר ואנשי טכנולוגיה ברמה נמוכה, והתוצאה תשפיע מיידית על יכולת הלחימה של צה״ל. אנשים אלה, העושים לילות כימים כדי לשרת (כן, צה״ל הוא שירות ולא עבודה) את המדינה, לא יישארו בצבא.

ביטחונה של המדינה מופקד בידי צה״ל. כוחו של צה״ל נשען על אנשיו, שהם מטובי האנשים במדינת ישראל. מפקדי הצבא, והרמטכ״ל בראשם, עמלו על הכנת תוכנית רב־שנתית המכונה ״גדעון״, המציעה שינויים דרמטיים בצה״ל, כולל קיצוץ משמעותי בתקני אנשי הקבע. התוכנית מבוססת על משימות הצבא הנגזרות מהאיומים על מדינת ישראל.

חשוב מאוד לאפשר לצה״ל להציג את תוכניתו, שנראית על פניה מאוזנת ומותאמת לדרישות הביטחון של המדינה. אין ספק שלאחר שתוצג תוכנית ״גדעון״ המאוזנת והנכונה, היא תאומץ על ידי ממשלת ישראל ותאפשר לצה״ל להמשיך לספק ביטחון למדינה ולאזרחיה.