המלצות דוח ועדת לוקר על תקציב הביטחון ופעילות צה"ל שנחשפו במלואן אתמול הן לא פחות מרעידת אדמה. זאת הפעם הראשונה שיוחנן לוקר, אלוף במיל' ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה לשעבר, מפרסם מסקנות מרחיקות לכת המרעידות את הסיפים, או המהוות "ירייה בין העיניים", כהגדרת דוברי צה"ל.
לוקר הוכיח שכיוצא חיל האוויר הוא יודע לתחקר ולאפיין את המצב ללא מורא וללא משוא פנים. זו הפעם הראשונה שבשר מבשרו של צה"ל ממליץ לחתוך בבשר החי וצועק "המלך הוא ערום".
לוקר לא היה הכוכב היחיד בוועדה. היא הורכבה מאישי משק כמו מנכ"ל אלביט מערכות לשעבר יוסי אקרמן, אלוף במיל' עמי שפרן, מנכ׳׳לית הביטוח הלאומי לשעבר אסתר דומיניסיני, נשיאת אוניברסיטת באר שבע רבקה כרמי ודמויות נוספות שביטחון המדינה וצה"ל הם נרות לרגליהם.
במערכת הביטחון הפנימו לראשונה ש"כוחות הרשע" שחברו נגדם עלולים לפגוע בצורת ההתנהלות המשוחררת יחסית, שאליה הורגלו שנים רבות. הססמה "צבא שיש לו מדינה" עלולה להפוך לראשונה ללא רלוונטית. שלא במקרה, שר הביטחון דרש שבועיים לפני אזהרת הצונאמי לעכב את פרסום הדוח כדי ללמוד את תוכנו לעומק ולבצע מקצה שיפורים. ערב פרסום ההמלצות ובעיתוי חף ממקריות, פרסם הרמטכ"ל את תוכנית ההתייעלות החלופית בצה"ל. גם היא כוללת פיטורי 5,000 אנשי קבע, קיצור השירות הצבאי וקיצוץ בשכר אנשי הקבע, בתנאי שתקציב הביטחון בטווח הארוך יהיה מוגדל.
בכיר במערכת הביטחון טען שההמלצות אינן ניתנות ליישום בגלל בעיות משפטיות וחלקן כלל אינן ראויות לביצוע. "דוח לוקר במתכונתו הנוכחית יגרום לפגיעה בביטחונה של ישראל בשנים הקרובות", מזהיר קצין בכיר.
עיקר הדוח מתמקד בדרכים לייעול מערכת הביטחון וצה"ל, להגברת הפיקוח והבקרה וקביעת התקציב הראוי למערכת הביטחון בחמש השנים הקרובות. הדוח מנתח לעומק את הדרך העקומה שבה אושר התקציב בשנים האחרונות ואת העיוותים במבנהו. כמו כן, תוארו ניסיונות הסחיטה שלוו באיומים על הפסקת אימונים ופגיעה בתקציב ההתעצמות.
גובה התקציב הוא העניין הפחות שנוי במחלוקת. באוצר מעריכים שמערכת הביטחון וצה"ל יסתדרו עם 59 מיליארד שקל לשנה, כולל חיסכון מהתייעלות של 10 מיליארד שקל. אלא שבמערכת הביטחון מזהירים: "אנחנו לא רוצים תקציב ביטחון בשיטת הכל־כלול. אנחנו לא מועדון נופש בטורקיה".
הפרטת התחזוקה
הצרה הרצינית מתחילה בסוגיית ההתייעלות והשקיפות. בוועדת לוקר דרשו את קיצור השירות הצבאי, פרישה נרחבת משירות של אנשי קבע והפרטת חלק משירותי הכלכלה והתחזוקה המתבצעים במסגרת צה"ל. במערכת הביטחון נעלבו מהיחס המזלזל, לדבריהם, באנשי הקבע ובפגיעה בהם. הם טוענים כי תשלום בסך 700 עד 900 אלף שקל במקום פנסיית הגישור יפגע בכ־90% ממשרתי הקבע, ובראשם בנגדים הפורשים בגיל 52 ובקצינים הצעירים.
"כמי ששירת 36 שנה אני אומר שהמחשבה שיוציאו אנשים מהצבא ללא פנסיות בגיל 47 או 50 לא עולה על הדעת", אומר גורם בכיר במערכת הביטחון, "זה לא חוקי מבחינה משפטית, ומעבר לכך, מדובר בפגיעה עצומה בצבא".
אלא שרק לפני שבוע הציגה החשבת הכללית באוצר נתון מדהים ולפיו בתוך חמש שנים הוכפלו ההוצאות על גמלאות מארבעה מיליארד שקל לכשמונה מיליארד שקל.
בצה"ל היו שמחים להיפרד מתקציב הגמלאות, כפי שנעשה בתקציב החינוך, אבל לא מוכנים לוותר על סמכויותיו הבלעדיות של הרמטכ"ל להיטיב עם מי שצריך.
באוצר אומרים שללא ויתור על סמכויות הרמטכ"ל, אין סיבה להפוך ללשכת שירות של צה"ל לענייני גמלאות. המלצה נוספת נוגעת לאגף השיקום של נכי צה"ל ולקביעת קריטריונים חדשים לנכים בהסתמך על המלצות ועדת גורן.
במערכת הביטחון דווקא לא מסתייגים מאימוץ המלצות ועדת גורן אבל ההערכה היא שלחץ הנכים שעלולים להיפגע יגרום לפוליטיקאים להפיל את ההצעה.
שאלת השקיפות
אחת ההמלצות החשובות של לוקר היא להגדיל את השקיפות בתקציב הביטחון ולהעביר מידע לא רק לחשב האוצר, אלא גם לגורמים נוספים באוצר, למועצה לביטחון לאומי ואפילו להעניק סמכויות התערבות במינויים לנציבות שירות המדינה.
בכיר במערכת הביטחון: "שקיפות? הם לא רוצים שקיפות אלא שליטה מוחלטת. יש שקיפות מלאה של תקציב הביטחון ולאוצר יש את כל הנתונים. כל פעולה נרשמת במחשבים. לא מכיר שקיפות כזאת בשום משרד ממשלתי".
אז מי צודק בקרב על תקציב הביטחון, המשתקף מהמלצות ועדת לוקר? נראה שעמדת המצדדים ביישום הדוח היא הראויה. בצה"ל חייבים להפנים שהם אינם חיים בתוך בועה, ומסביבם קיימים אתגרים אזרחיים חשובים לא פחות. האם הדוח ייושם? ספק רב.
דוח לוקר מוגש בעיתוי רגיש מאוד מבחינת הממשלה. מדובר בממשלה מקרטעת, המתקשה לאשר החלטות מורכבות פחות כמו אישור מתווה הגז.
דוח לוקר מציע לראשונה טיפול שורש במערכת התקציבית של מערכת הביטחון, אלא שאת טיפול השורש חייב לבצע הפציינט עצמו, קרי, צה"ל. ספק רב אם אנשי התקציבים בצבא יהיו מוכנים לשמש כרופאי השיניים של עצמם.
ניסיון העבר הוכיח שדוחות קודמים שהוכנו על ידי כלכלנים מובילים כמו מנהלי האוצר לשעבר אבי בן בסט או דוד ברודט, נדחפו למגירה. גם דוחות מומחים כגון פרופ' אשר טישלר או השופט אורי גורן לא יושמו.
מערכת הביטחון הוכיחה עד היום הצלחה יוצאת דופן בטרפוד יוזמות שעלולות לפגוע בה, לפי תפיסתה. יש לכך כמה סיבות, שהעיקרית שבהן הוא החשש הקמאי לגורל צה"ל ולפגיעה בביטחון המדינה. אין סיבה שהפעם המצב יהיה שונה. צריך להיות אופטימיסט בלתי נלאה כדי לקוות שדווקא בממשלת נתניהו, ששורדת בקושי מיום ליום, יתרחש נס והמלצות לוקר ייושמו.