בכל הקשור לוועדה לבחירת דיינים, אפשר להיות בטוחים שברגע האחרון משהו ישתבש באופן יסודי. שילוב האינטרסים, האמוציות והדילים, שנשארים תמיד נסתרים מהעין, גורמים לכך שהשורה התחתונה שונה כמעט תמיד מהמתווה ההתחלתי.
מדינת ישראל מפעילה באופן רשמי את בתי הדין הרבניים האזוריים וכן את בית הדין הגדול לערעורים בירושלים, המשמש כערכאת ערעור רבנית מקבילה לבג"ץ. הדיינים שבהם מתמנים על פי הצבעה בוועדה לבחירת שופטים, המורכבת משני שרים, שני ח"כים, שני דיינים מבית הדין הגדול, צמד הרבנים הראשיים, שני נציגים מטעם לשכת עורכי הדין, שני אישי ציבור ונציגת הטוענים הרבניים. סך הכל 13 איש ואישה שצריכים להכריע ברוב קולות על זהות הדיינים החדשים.
המצוקה החריפה במצבת כוח האדם של בתי הדין הרבניים - הבאה לידי ביטוי באי איוש תקנים של כ־ 24 דיינים שפרשו לגמלאות - גורמת לעומסים כבדים על המערכת. במקביל, ישנה דרישה להוספת תקנים נוספים, שיאפשרו להרחיב את שורות בתי הדין, לייעל את הדיונים ולקצר את מועדי ההמתנה. בכנסת הקודמת פעלה הוועדה בראשותה של שרת המשפטים ציפי לבני, שסיננה פניות של כ־ 300 מועמדים שראו עצמם מתאימים לכהן בתפקיד.
ישיבת הוועדה בראשותה הייתה אמורה להתכנס בשעות הערב, אולם בבוקרו של יום פוטרה לבני על ידי נתניהו, ומלאכת המרכבה ירדה לטמיון. שתי תת־ועדות פנימיות, שהתכנסו ליותר מ־ 15 ישיבות, גיבשו רשימה של כ־ 60 מועמדים סופיים, שמתוכם היו אמורים להתמנות 14 דיינים. במקביל, הוסכם לקדם דיינים ותיקים מבתי הדין האזוריים לבית הדין הגדול לערעורים בירושלים.
הכוחות המסורתיים הבוחשים בקדירת המינויים הם אנשי היהדות החרדית האשכנזית, אנשי ש"ס והציונות הדתית. אומנם תנאי סף בל יעבור הוא, כמובן, כושר לדיינות מטעם הרבנות הראשית לישראל, שניתן למי שעמדו במבחנים, אבל מעבר לכך ניתן משקל משמעותי להשקפת העולם ולהתרשמות חברי הוועדה מהמועמדים, כשכל אחד מהכוחות הפוליטיים שואף למנות כמה שיותר דיינים הנמנים עם הזרם שאותו הוא מייצג. בשנים האחרונות הצטרפו לבוחשי קדירת הדיינים גם ארגוני הנשים, ששמו להם למטרה לקדם בחירה של דיינים בעלי אג'נדה ליברלית יותר.
# # #
השבוע היה זה תורה של ח"כ נאוה בוקר מהליכוד לשלם את המחיר, כשהתבשרה שלמרות הדיל שהיה אמור להכניס אותה לוועדה, היא הפסידה את מקומה לטובת ח"כ רויטל סויד מהמחנה הציוני. תקלה שככל הנראה יהיו לה השלכות על תפקוד ואחידות הקואליציה.
השמועות בתקשורת על אודות יחסה של בוקר למוסד הרבנות, ואולי גם דיל שנרקם בין חברי הקואליציה עם מספר ח"כים מהאופוזיציה, הובילו לתפנית הדרמטית, שבסופה רשם המחנה הציוני ניצחון עם מינויה של ח"כ סויד לוועדה.
התפתחות זו משנה את יחסי הכוחות בתוך הוועדה, אבל למרות זאת גורמים ברבנות סבורים שבסופו של דבר יגיעו כל הצדדים להסכם שיאפשר חלוקה של שליש לכל אחד משלושת הזרמים. בשוליים ייתכנו מינויים של דיין אחד או שניים המזוהים כפלורליסטים, ויאפשרו את הסכמתם של נציגי המחנה הציוני, נציגת הטוענים הרבניים ונציג לשכת עורכי הדין, המזוהים עם ארגוני הנשים.
"עד היום הגענו תמיד להסכמות והבנות שאפשרו את דרך המלך, ויש לשער שכך יהיה גם הפעם", אומר גורם בוועדה, "מה שיכול לסכן את זה הוא העובדה שהפעם מורגשת התנהגות כוחנית מאוד של כל הגורמים, וזה עלול להוביל לפיצוץ". האם הפעם השורה התחתונה תהיה שונה? במקרה הזה התשובה כנראה תלויה בכמה יצירתי יהיה הדיל והתרגיל התורן של עסקני המגזר החרדי והדתי.