שנאה היא מפלצת שונה משאר המפלצות. אין לה פרצוף מפחיד שמטיל אימה כשמביטים בו בחושך. בניגוד לשאר המפלצות, היא לא מתחבאת מתחת למיטה עד שתירדמו או ממתינה לכם בסמטה אפלה. שנאה היא מפלצת שלא צריכה חושך כדי להסתובב ברחובות. היא משוטטת ברחבי העיר באופן חופשי, ואין קיר או גדר שיכולים לעצור אותה. שנאה היא מפלצת שלא נחה לרגע. גם אם תחשבו שהיא רדומה, אתם טועים. היא תשב במשך שנים, תמתין, תתחזק ואז תרים את ראשה האמיתי. אם אתם מפחדים משנאה, אתם צודקים. משום שבניגוד לשאר המפלצות - שנאה היא מפלצת שיכולה להרוג.
שנאה יכולה להתגנב לכל פינה ולכל מקום. לפעמים היא בלתי נראית וכמעט אי אפשר לשים לב שהיא שם. שנאה היא לא סנובית. היא תסתובב בכל מקום שמאפשרים לה להיכנס, ותבוא בכל רגע שמזמנים אותה. היא לא אנינת טעם בכל הנוגע לאנשים. היא תשכון בכל אדם, בכל מגזר, עשיר, עני, גבוה, נמוך. היא יכולה להתגלות בנאום חוצב להבות על דוכן הכנסת והיא יכולה להתגלות בסטטוס בפייסבוק. שנאה היא כל כך אלגנטית עד שלפעמים לא מרגישים בכלל שהיא שם. היא נמצאת בכל פעם שילד קורא לילד אחר ״הומו״ כקללה. בכל מקום שחיוך לועג עולה למראה טרנסג'נדר הולך ברחוב.
שנאה יכולה להתגנב לכל פינה ולכל מקום. לפעמים היא בלתי נראית וכמעט אי אפשר לשים לב שהיא שם. שנאה היא לא סנובית. היא תסתובב בכל מקום שמאפשרים לה להיכנס, ותבוא בכל רגע שמזמנים אותה. היא לא אנינת טעם בכל הנוגע לאנשים. היא תשכון בכל אדם, בכל מגזר, עשיר, עני, גבוה, נמוך. היא יכולה להתגלות בנאום חוצב להבות על דוכן הכנסת והיא יכולה להתגלות בסטטוס בפייסבוק. שנאה היא כל כך אלגנטית עד שלפעמים לא מרגישים בכלל שהיא שם. היא נמצאת בכל פעם שילד קורא לילד אחר ״הומו״ כקללה. בכל מקום שחיוך לועג עולה למראה טרנסג'נדר הולך ברחוב.
שנאה אוהבת לפגוש שנאה אחרת כי היא יודעת שיש עוד שנאה בעולם. היא מרגישה שהיא לא לבד. היא מרגישה שהיא לגיטימית. כשהיא חושבת שהיא לגיטימית, היא מנסה לגרום לעוד שנאות להופיע ולהתחזק גם. אלה המקרים הכי מסוכנים.
יכולים להיות מקרים שבהם שנאה תחליט שזהו, היא עושה מעשה. היא תוקפת. היא מרימה את היד השונאת שלה ופוגעת. כשהיא מרימה את היד שלה, היא יכולה לקלל אתכם, היא יכולה להשפיל אתכם, היא יכולה לא לקבל אתכם לעבודה, היא יכולה להפלות אתכם, להכות אתכם ברחוב או אפילו להרים סכין ולדקור אתכם. חלק מהאנשים יודעים ששנאה מסתובבת ברחובות. הם חווים את זה בכל יום. הם לא צריכים ששנאה תדקור אנשים במצעד הגאווה בירושלים כדי להיזכר.
גאווה מנצחת שנאה. גאווה עומדת בפני שנאה ואומרת לה: ״אותי את לא תכניעי״. גאווה גורמת לשנאה להבין שאין לה סיכוי לנצח ושעדיף לה לוותר.
גם גאווה אפשר למצוא בכל מקום. היא נמצאת כאשר אדם מעיר לאדם אחר שקורא למישהו ״קוקסינל״. היא נמצאת כאשר מורה מקבל את התלמיד הטרנס שלו ומלמד את כיתתו מהי זהות מגדרית. היא נמצאת במקום שבו אדם אומר: ״אני לא זקוק לטיפול המרה כי אין בי פגם״. גאווה גורמת לשנאה להתבייש להרים את ראשה. גאווה גורמת לשנאה להבין שהיא מפלצת.
ואולי שנאה היא בכלל בן אדם? או אולי היא בכלל רגש שמתחבא בכל אחד מאיתנו? ואם היא רגש, אז אולי גם גאווה היא רגש וגם היא נמצאת בכל אחד מאיתנו? דווקא ברגעים ששנאה מרימה את ראשה, אנו צריכים לחפור עמוק ולחזק את הגאווה שלנו, של כולנו. לתת לגאווה לחבק גאווה ולומר לשנאה: ״אותי את לא תנצחי״.