קבוצת “גיור כהלכה” היא הבשורה הטובה ביותר שנשמעה במקומותינו מזה זמן רב. קול קטן ודק של שפיות מתעורר ונישא מאי שם. צריך לחזק אותו, לעודד אותו, להעניק לו רוח גבית. הרבנים החברים בתנועה הזאת, שאין חולק על מעמדם הבכיר והמכובד, הפכו אתמול להיות תקוותם של מאות אלפים. לא רק אלה הנדחים מכלל ישראל בידי כוחות החושך צריכים לשמוח היום. כולנו חייבים לשמוח. יש כאן הזדמנות, אולי בלתי חוזרת, לחלץ את עצמנו מהגטו האטום והשחור, שבו מנסים החרדים לכלוא אותנו. אסור להחמיץ את ההזדמנות הזאת.
נדמה לי שהקמת “גיור כהלכה” משדרת מסר גם לממשלה, ובעיקר לעומד בראשה, בנימין נתניהו. לפני זמן קצר היה נתניהו זה שהצביע בעד רפורמת הגיור של ח”כ (דאז) אלעזר שטרן. רפורמה שהייתה אמורה לספק את הסחורה הנדרשת כל כך: אפשרות לכל רב עיר להקים בית דין לגיור ולגייר שם את אחינו ואחיותינו, שידם המכבידה של הרבנים החרדים לא מאפשרת להם להתקבל לכלל ישראל. מכל עבר נשמעו הסיפורים, אחד מקומם יותר ממשנהו, על חיילים שגיורם נדחה רק כי הם מתגוררים בקיבוץ (רחמנא ליצלן), על כל הקשיים והמכשולים העל־אנושיים שהועמדו בפני יהודים, היכולים לעלות ארצה על פי חוק השבות, להתגייס לצה”ל, להיות אזרחים שווי זכויות ולתרום למדינה - אבל לא להיות יהודים.
רפורמת הגיור של שטרן עברה בממשלה לאחר ייסורים קשים, ואז, כהרף עין, נתניהו התהפך. הרפורמה לא יושמה מעולם. לא הייתה לראש הממשלה, שהצביע בעדה, כוונה ליישם אותה. ממש כמו חוק השוויון בנטל. ממש כמו מע”מ אפס. הוא הקריב את המהלך החשוב הזה על מזבח “הברית ההיסטורית” שלו עם החרדים. העיקר שהאדונים ליצמן וגפני, אדמו"ריהם ורבניהם, יהיו מרוצים, ואחריהם ייגררו כרגיל אריה דרעי והספרדים, כחבילה ממורטטת. כמה חבל שקולו האמיץ והצלול של הרב חיים אמסלם לא נשמע חזק מספיק, כמה חבל שהוא לא הצליח להיכנס לכנסת. אמסלם הוא אחד האבות המייסדים של השפיות האורתודוקסית, שאמורה להחזיר את היהדות למה שהייתה אמורה להיות: דת סובלנית, אנושית, שפויה, ולא כת משיחית אפלה וסגורה.
אז הנה, קמים רבני הציונות הדתית, המכובדים והנערצים ביותר, ואומרים: עד כאן. זוהי גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.
אין בישראל חוק שמסדיר את הגיור. לקונה חוקתית קלאסית. אז למה ניתן מונופול שכזה על הגיור לחרדים הקיצוניים? משיקולים קואליציוניים. כדי להתנחל בשלטון במדינת ישראל, צריך לשלם אתנן פוליטי. גיוס לצה”ל, גיור, כשרות, נישואים, גירושים ושלל נושאים נוספים, כל אלה ניתנו במתנה לחרדים. הגיע הזמן לשים לזה קץ.
בשלב הזה מתבקשת גם התערבות בג”ץ. בשביל זה יש בג”ץ. יבוא ויקבע בית המשפט העליון למה גיור של הרבנות הראשית האנכרוניסטית והמאובנת כן, וגיור של “גיור כהלכה” לא. ציבור המתגיירים חייב להציף עכשיו את “גיור כהלכה” בפניות לגיור. הציבור צריך להצביע ברגליים. אולי אחר כך יבין מי שצריך להבין, שהדבר הזה צריך להסתיים. המונופול החרדי על חיינו כאן צריך לעבור מן העולם.