התייחסותם של כמה מהשרים להחלטת בג"ץ בעניין חוק המסתננים היא תצוגת תכלית לאופן שבו מנצלת הממשלה את מצוקת תושבי דרום תל אביב לצרכים פוליטיים, בלי לפעול למענם.

ביומיים האחרונים הם מתחרים ביניהם מי תוקף חזק יותר את פסיקת בג"ץ, את הפליטים, את שוחרי זכויות האדם. הבעיה היא שברבים מהמקרים העובדות מהם והלאה. הנה למשל שרת המשפטים איילת שקד, שהזהירה בפייסבוק כי התערבות בג"ץ תהיה "הכרזה על דרום תל אביב כמתקן שהייה רשמי למסתננים". האומנם? מתקן חולות שבו מדובר מכיל 1,500־3,000 איש. בישראל מסתובבים יותר מ־45 אלף פליטים. האם כליאתם של 3,000 איש תציל את דרום תל אביב? לא. והיא אכן לא עשתה זאת עד הפסיקה שלשום. החשיבות העצומה שמייחסים לה מבקריה והאשמת בג"ץ באחריות להפיכת דרום תל אביב למרכז קליטה לפליטים מנותקות לחלוטין מהמציאות. שוב ושוב עולה הטענה כי לא מדובר במבקשי מקלט אלא במהגרי עבודה, אבל אפילו אנשים שמבקשים פרנסה טובה לא יעשו את הדרך הקשה מאריתריאה וסודן לישראל, תוך הסתכנות בכך שלא יוכלו לשוב לארצותיהם לאחר שכף רגלם תדרוך בישראל, או באונס, חטיפה ורצח בסיני שבדרך.
ואפילו היו אלה מהגרי עבודה, ישראל הרי לא רק שלא עושה דבר כדי להפחית במספרם, היא אף פותחת את שעריה בפניהם. רק השבוע התראיין בגלי צה"ל משה נקש, מנהל אגף ההיתרים ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, ואמר כי מי שמתקשים להשיג עובדי סיעוד זרים - יוכלו לייבא עובדים חדשים. זאת לאחר שבעקבות מדיניות פיזור הזרים ברחבי הארץ, נוצר מחסור במרכז. ואם זו גישת רשות ההגירה, היה זה משנה אילו האפריקאים היו מהגרי עבודה? במקביל, ולמרות מחסור אדיר בידיים עובדות בחקלאות ובבניין, המדינה אינה מאפשרת להם לעבוד, ובכך מנציחה את הישארותם בדרום תל אביב, היכן שניתן למצוא פרנסה בדוחק.
שרת התרבות והספורט מירי רגב, מיוזמי הצעת חוק המסתננים, אמרה אתמול כי היא דווקא שמחה על פסיקת בג"ץ, כי חוק המסתננים "בולם צונמי של מסתננים שחיכו לפסיקה במצרים ועכשיו הם לא יבואו". נו, באמת. ברור שהם יושבים שם עם טרנזיסטור וממתינים למוצא פיה של השופטת מרים נאור. אבל אפילו היה שמץ היגיון בטיעון הזה, לא חוק המסתננים משאיר אותם במצרים, אלא הגדר - אחד מההישגים של ממשלת נתניהו עצמה, שרגב פתאום העלימה לצרכיה הדמגוגיים.

נחזור לשרת המשפטים, הציוץ והסרטונים. מילא שאיילת שקד פרסמה סרטון ממדינה אחרת בכלל. זו לא הפעם הראשונה שמיהרה להשתלח בפייסבוק - ולהתקפל אחר כך בשל אי בדיקת עובדות. שקד, ביודעה שפסק הדין כבר כתוב, וכי לא תהיה לו שום השפעה על החלטת השופטים, פרסמה פוסט שיכול להתפרש כאיום על שופטי בג"ץ, ואף השתמשה בטרמינולוגיה של אולטימטום כשהודיעה ש"בכל שעתיים תעלה סרטון עד לפרסום ההחלטה". תושבי דרום תל אביב הרי לא מעוניינים בשאלה האם השופטים יושפעו מהאולטימטום של שרת המשפטים. מספיק שהיא מציבה אותו לעומת בית המשפט והיא הגיבורה שלהם. מחיר ההסתה נגד בג"ץ הוא מחיר שכדאי לה לשלם.

בסופו של דבר הממשלה הזו יושבת בשלטון כבר שש שנים. הבעיה מורכבת ביותר והקמת הגדר היא הישג חשוב במאבק בהגירה הבלתי פוסקת של אפריקאים לישראל. עם זאת, בשש השנים האלה אפשר היה למצוא עוד פתרונות, ולסייע לא רק למבקשי המקלט אלא גם, ובעיקר, לתושבי דרום תל אביב שהוזנחו שנים רבות קודם להגעת הפליטים. אך שרי הממשלה הבינו שלא צריך לעשות כלום. להתקוטט עם בג"ץ ולהשתלח במבקשי המקלט זה הפתרון הטוב ביותר בשביל עוד קדנציה. מה עוד צריך? 
הכותבת היא עורכת התוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל