1. מאז עברו שר הביטחון והרמטכ"ל אל הקומה ה־14 במגדל הקריה, זכה הפרקליט הצבאי הראשי לקבל את לשכת הרמטכ"ל הקודמת. יש הרואים בכך סמל למעמדו החדש של הפצ"ר, במרכזיותו בקבלת ההחלטות ובחלקו המכריע ב"מערכה שלאחר המערכה" - שתכליתה להגן על מפקדי צה"ל ועל לוחמיו בבתי הדין ובוועדות החקירה המקומיות והבינלאומיות וכיו"ב.



אל"מ שרון אפק, שייכנס בקרוב ללשכת הפצ"ר ויועלה לדרגת תא"ל, הוא מפקד ומשפטן שנון ומוערך. לפני ארבע שנים הוא היה מועמדם של הרמטכ"ל בני גנץ, של היועמ"ש לממשלה ופרקליט המדינה ושל הפצ"רים לשעבר, אולם שר הביטחון דאז (אהוד ברק), הגורם המוסמך למינוי הפצ"ר, החליט אחרת.



על פי הנוהל, שר הביטחון הוא הממנה את הפצ"ר (כמו את הצנזור ואת מפקד גלי צה"ל) על מנת להרחיקו ממורא הרמטכ"ל. אל"מ אפק התאכזב אך לא נעלב. כרץ מרתון וכבנו של הספורטאי אורי אפק, מראשי ענף הכדורעף בארץ (שאימן גם את אהוד ברק בנערותו במשמר השרון), הוא החליט לא לוותר, להמשיך לרוץ ולחכות לפעם הבאה. הוא ויתר גם על הצעה קוסמת להתמנות ליועץ המשפטי של השב"כ (בדרגה מקבילה לאלוף) והעדיף לשמור אמונים לצה"ל. הוא הפך למשפטן הראשון שממונה למפקד קורס במכללה הבין־זרועית לפיקוד ולמטה (פו"מ), ובמשך ארבע שנים התחכך במפקדי העתיד של צה"ל ולימד אותם, באופן טבעי, גם לצרוך ייעוץ משפטי, כמתחייב מהשינויים באופי שדה המערכה, מהשינויים הטכנולוגיים ומהתרחבות הפסיקה והביקורת השיפוטית בארץ ובעולם על שדות הקרב.



ארבע השנים במכללות צה"ל (גם אם נבעו מאילוץ) היו הכנה נהדרת לתפקיד הפצ"ר, שכן אחד האתגרים העומדים בפני אפק הוא להשיב ולחזק את אמון מפקדי השדה בפרקליטות הצבאית, לאחר גל החקירות וההדלפות בעקבות צוק איתן. המשימה הזו מתווספת לאתגר הכרוך בצורך לתת מעטפת משפטית ראויה לפקודות המבצעיות של צה"ל בעזה, בלבנון וביהודה ושומרון, כמתחייב מהצורך להשיג ולתחזק את אמון הציבור בישראל, ובעיקר את הלגיטימציה החוקתית־משפטית להפעלת כוח צבאי בעיני העולם.



זוהי משימה סבוכה ורגישה שאמורה להבטיח שצה"ל ומדינת ישראל יעמדו בדרישות האמנות הבינלאומיות ובנורמות המשפטיות, ומצד שני, שמפקדי ולוחמי צה"ל לא ימצאו עצמם מאוימים משפטית מיד עם חציית הגבול בחזרה הביתה.



העימותים בין הפרקליטות לבין המפקדים מתמקדים לרוב בצורך לפתוח בחקירה פלילית במקום בתחקיר מבצעי, כרוצים לומר: אל תשפטו אותנו על התנהגות מבצעית תחת אש באזור שורץ מחבלים במצב של סכנת חיים. תחקיר להפקת לקחים - כן, חקירה פלילית - לא.



הפצ"ר הנכנס ייהנה מאמונם המוחלט של יעלון ואיזנקוט ושל היועץ המשפטי ופרקליט המדינה. הוא נכנס לתפקיד בתקופה רוויית אתגרים, כשתפקידי הפרקליטות מתרחבים וכאשר יותר ויותר יחידות צורכות ייעוץ משפטי שוטף, כשישנו אתגר בחקיקה הנוגעת לצה"ל בעידן החברתי, ובתוך מציאות שבה קשה לשכנע משפטן צבאי בדרגת סרן להישאר בצבא, לדחות הצעות ופיתויים מהפירמות הגדולות, לעבור לשרת בנגב ולהיות מושמץ בעיתונות.



מהיכרות אישית ומעבודה משותפת אני יודע ש"רץ המרתון" שרון אפק מגיע לתפקידו עם מצברים מלאים, היכרות חסרת תקדים עם צבא היבשה ויכולת להעשיר את פורום המטכ"ל, שבו יהיה חבר, להטביע חותם ולהתאים את הפרקליטות הצבאית למציאות המשתנה. בהצלחה.



2. בעוד שבוע ימים, בתום עשור לכהונתה, תסיים הצנזורית הראשית תא"ל סימה ועקנין־גיל את תפקידה ותפרוש מצה"ל. הרבה מאוד תהפוכות עברה הצנזורה בשנים הללו, בעיקר בתחום התפיסתי והטכנולוגי. צנזורה צבאית בישראל 2015 איננה עניין של מה בכך. לזכותם של ועקנין־גיל ושל העורכים בתקשורת נזקפת העובדה שהם מצליחים, לא תמיד בקלות, לשמר את הדיאלוג ולקיים את ההסכם ההיסטורי שמחזיק מעמד (בתיקונים ועדכונים תקופתיים) מידי דוד בן־גוריון.




ניווטה את הדיאלוג עם העורכים בצורה נבונה ומושכלת. סימה ועקנין-גיל. צילום: ראובן קסטרו


על פי ההסכם מרצון (שמחליף חוק מנדטורי מ־1945), כלי התקשורת מגישים את המידע לביקורת מוקדמת של הצנזורה, שמתחייבת מצדה לפסול אך ורק מידע שיש בפרסומו משום ודאות ממשית וקרובה לפגיעה בביטחון המדינה, כפי שקבע בית המשפט העליון. מאבקיה של הצנזורה אינם פשוטים. מצד אחד הוויכוחים עם התקשורת, ומצד שני, הציפיות המוגזמות של ראשי הצבא ושל קהילות המודיעין לפסילות גורפות שאין להן קשר בהכרח לליבת הסוד של ישראל.



ועקנין־גיל השכילה לנווט את הדיאלוג בצורה נבונה ומושכלת, ותוך כדי כך להבטיח את המשך קיומה ופועלה. המרחב האינטרנטי והבלוגוספירה, כמו גם הרשתות החברתיות והצורך לשלוט במידע המתפרסם, חייבו את הצנזורה לפתח ולהטמיע יכולות טכנולוגיות מתקדמות שיהיו מסוגלות לנטר את המידע מתוך הים האינסופי של הפס הרחב. גם המלחמות בשידור חי, הלוויינים והסיבים האופטיים מהווים אתגר לא פשוט.



אמרתי בעבר שהצנזורה משולה ל"שוער של ממשלת ישראל ושל מערכת הביטחון". אכן, לא כל גול היא מצליחה לעצור, אבל כל גול שעצרה הוא עולם ומלואו בביטחון המדינה. "דוח הפסילות" המוגש כמעט מדי בוקר מהצנזורה לשר הביטחון, לרמטכ"ל, לראש אמ"ן, לראש המוסד, לראש השב"כ ולמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, מלמד על עוצמת "הכדורים" שנבעטו אל השער ונעצרו.



כיום, בניגוד לעבר, הצנזורה איננה מכשיר בידי הפוליטיקאים. תא"ל סימה ועקנין־גיל לא היססה לחוות דעה על הנזק שנגרם מהדלפות בצוק איתן מתוך הממשלה והקבינט, כשם שלא הסכימה להגן על מידע שלא ראוי להגנה, כמו ישיבות ממשלה וכנסת, שבעבר היו מצונזרות כאן כדי להסתיר למשל דיונים בפיחות במטבע.



ועקנין־גיל תצנזר מן הסתם גם את הכתבה הזאת, וזוהי הזדמנות להודות לה בשם האזרחים ובשם התקשורת על התפקיד השוחק ורב־האחריות, ולאחל לה ולמחליפתה, אל"מ אריאלה בן אברהם, הצלחה מלאה המלווה בתפילה שביום מן הימים לא נזדקק עוד לצנזורה, מתוך ידיעה שתפילה בלבד לא תספיק...



3. אני היפוכונדר. כבר שנים שאחת לחודש אני הולך לרופאת המשפחה בצבא או באזרחות ושואל אותה "מה שלומי, דוקטור?" וכשאני מקבל את התשובה שהיא איננה יודעת, אני משיב: "אז צריך שתבדקי".



הסיבה המרכזית שבגינה חששתי מאוד מהשחרור מצה"ל, מחיל הרפואה ומהרופאה המסורה שלי ד"ר סא"ל ורד עזרא (שבינתיים השתחררה) ואחריה ד"ר סא"ל עודד הורן (שגם הוא השתחרר), הם הזיכרונות הקשים שלי מקופת חולים הכללית בתקופה שטרם הגיוס. אך בקיבוץ, כמו בקיבוץ, חזרתי הביתה לכללית, ומאז, שלוש שנים אני לקוח של ד"ר טל אפלבאום ושל מרפאת הורוביץ בהדר יוסף. אני פוקד מרפאות חוץ, בדיקות תקופתיות וכדומה ולא מפסיק להתפעל מהשינוי העמוק. מערכת זימון התורים יעילה, הסניפים נקיים, העציצים פורחים, השירותים נקיים, מים קרים בכל פינה, אתר האינטרנט ידידותי, מכוני הפיזיותרפיה מעולים - ולמעשה, הכל נגיש ויעיל.



הפחד עבר לי והחשש פג, אני בידיים טובות. אני בטוח שישנם אנשים שיש להם הערות וטענות, אך אני מביא את התרשמותי האישית, מתוך ידיעה שגם אם זה פרגון ופרסומת - לא אכפת לי כלל לעשות זאת ולאחל לכולם - בכל הקופות - שנה טובה ורפואה שלמה.