האלכוהול הוזל? יוקר המחייה האמיתי נותר בדיור ובמס על הרכב

לשכירים המקבלים מענק הכנסה (שנקרא מס הכנסה שלילי) מומלץ לבדוק הבוקר את חשבון הבנק ולוודא שלחשבון נוספו מאות שקלים. שלא כמו בסיפור הוואטסאפ מלפני שבוע, שבו הבטיחו שנקבל 2,500 שקל בגין קרטל הבנקים, הפעם זה רציני. השר משה כחלון החליט להקדים את התשלום בחמישה שבועות לפני המועד כדי לסדר לנו חג שמח.

הוצאה של 85 מיליון שקל ליישום התענוג נחשבת לזניחה ביחס להוצאה התקציבית הכוללת. אבל יש עוד.
 

בהחלטה נוספת החליט כחלון למחוק את מורשת לפיד ולבטל את העלאת המס על בירה ומשקאות אלכוהוליים. את סעודת החג נקנח בשתיית אלכוהול במחיר מופחת ב־15%־20%, וזה כבר יעלה במונחי תקציב 100 מיליון שקל. אבל החג לא יהיה שלם אם לפרויקט שיקום השכונות לא יוסיפו 11 מיליון שקל, נוסף ל־50 מיליוני השקלים הקיימים.
 

ואיך נוכל להשתמש במזגנים בימים הלוהטים האלה בתעריפי החשמל המנופחים? לכן הם יוזלו ב־6.2%. זו פשרה בין ההבטחה הראשונית להוזלה של 8% לבין דרישת חברת החשמל ורשות החברות שלא להפחית כלל. אם לא די בכל אלה, הרי שאריה דרעי וכחלון דואגים גם לצרכני הלחם שבפיקוח עם הפחתה של 3%. רק חבל שכל גן העדן הזה מתקיים כמו פורים, רק פעם בשנה. הפעם הבאה תהיה אולי רק לקראת הבחירות הבאות (בהנחה שיוקדמו). 
 

כל ההכנסות הפיסקליות לחג שהושלמו אתמול הן אוסף אקלקטי של צעדים שאינם מופיעים בספר התקציב. כאמור, מדובר בכסף הקטן. כדי להיטיב בגדול עם האזרח, האוצר מוזמן לשחרר לדוגמה את הרסן מהפרה החולבת ששמה ענף הרכב. זו מייצרת למדינה הכנסות שנתיות בגובה 32.5 מיליארד שקל. זה הכסף הגדול.
 

הכסף נשאב בתחנות הדלק: כ־60% ממחירו של ליטר בנזין מגיע לקופת האוצר. יתרת הכסף מנותבת בזכות מיסוי יבוא המכוניות, כולל מכס, מסי רכישה והיטלים נוספים, המגיעים לעתים ל־100% ממחיר הרכב. ללא תחבורה ציבורית נורמלית (העבודות על הרכבת הקלה יסתיימו אולי בעוד שש וחצי שנים) המכונית הפכה לאמצעי הניידות הכמעט בלעדי.
 

הכסף הגדול באמת מונח כמובן בהחלטה להפחית את המע"מ ב־1% ואת מס החברות ב־1.5%. ההפקרות - שתועלתה לדעת כל גורמי המקצוע מוטלת בסימן שאלה - תעלה לנו 6 מיליארד שקל. 
 

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, שהתכונן השבוע לישיבה חגיגית עם כחלון, נאלץ לבטל בגלל "שינויים של הרגע האחרון בתקציב" (אותו תקציב שכבר אושר בכנסת). כשנשאל ברשת ב' מה דעתו על כל הקרקס, הוא העדיף לשתוק בנימוק שהוא חבר בקואליציה.
 

ההתפתחות ההזויה הזאת התחוללה מעל לראשה של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ששהתה בכנס נגידים בטורקיה. עם שובה הופתעה לגלות שחלק מהפחתת המע"מ תמומן דרך העלאה נוספת של 0.2% של הגירעון. כלומר לא רק שהמסים לא יעלו כפי שהמליצה, אלא ירדו. ואילו הגירעון לא ירד, וגם לא יישאר ללא שינוי כפי שדרשה, אלא ימריא ל־3.1%.
 

מדובר בזלזול חסר תקדים במוסד הנגידות אבל גם באינטליגנציה של שרי הממשלה. רק לפני שבוע הם התבקשו לקצץ רוחבית 4% מתקציבם כדי שלא לחרוג מהגירעון. אז איך יש כסף להפחתת מע"מ? את כחלון, המעוניין לפנק את בוחריו, עוד אפשר להבין. זה מה שהבטיח להם, והוא מספק בטווח הקצר את מלוא הסחורה. מבחינתו, את עודפי הגבייה הקיימים לדבריו צריך להחזיר לאזרחים.
 

אבל מי שעמדתו תמוהה הוא ראש הממשלה נתניהו, המבוגר הלא אחראי. הרי הוא אמור להבין היטב את משמעותה הפיסקלית החמורה של ההחלטה ההזויה. כנראה לאחר שקיבל את הקרדיט מכחלון, הוא נרגע. הוא באמת מאמין להצהרתו: "כשאני רוצה משהו אני משיג אותו".
 

הסטטיסטיקות הפכו לריטואל קבוע כל אימת ששנה (אזרחית או עברית) מגיעה לסיומה ושנה חדשה רובצת לפתחנו. מהשלל שהוצפנו בו מומלץ להתמקד בשניים המתכתבים במישרין עם הכיס: תחום הדיור והבורסה לניירות ערך. אלה מסבירים יותר מכל את הגורמים ליוקר המחיה ולהתרחבות הפערים בחברה. 
 

מי שנמצא בצד הנכון של המפה הרגיש בתשע"ה ובעשור האחרון הרבה יותר עשיר מאלה שבחרו לשבת על הגדר, שהאמינו להבטחות והחמיצו את הרכבת הפיננסית. על פי נתוני רשות המסים, מחירה של דירת 4 חדרים עלה בממוצע בעשור האחרון ב־98% - מ־625 אלף שקל ל־1.24 מיליון שקל. מי שרכש לפני עשור דירה באחת מערי השפלה, כמו יבנה, נס ציונה או באר יעקב, רשם רווח של 160%.
 

על פי נתוני שמאית המקרקעין נחמה בוגין, בשיא עליות המחירים מחזיקה יבנה, שם זינקו המחירים פי שלושה. העליות המטורפות הפכו את אלה שהחזיקו בשתיים או בשלוש דירות למיליונרים. לעומתם, הנותרים מאחור נאלצו לשלם מחירים מנופחים לשכר דירה. רכישת דירה הפכה לחלום, ושכירת דירה לחלום ביעותים. 
 

גם הנהלת הבורסה סיפקה השבוע נתונים המראים כמה התעשרנו. בשנת תשע"ה עלו מדדי המניות ב־10% - זו השנה הרביעית ברציפות שהם עולים. מי שהשקיע בתעודת סל על מדד ת"א 25 הרוויח פי 100 ממה שנתנה ריבית בנק ישראל - ריבית של 0.1% שמשלמים הבנקים עבור הכסף שהם צורכים מהבנק המרכזי. הריבית שהיא הבסיס לאוברדרפט הנגבה מאיתנו (הפריים) גבוהה לפחות ב־1.5% לשנה. כל המרבה הרי זה משובח.
 

נתוני הבורסה בעשור האחרון חושפים תמונת מצב מדהימה. למרות המפולת בשווקים ב־2008, מדד 25 המניות הגדולות (ת"א 25) זינק מאז אוגוסט 2005 ב־118.4%, ומדד 100 המניות הגדולות ב־111.8%. מי שהשקיע בבורסה ב־2005 ושכח מהכסף הכפיל את ההשקעה. בשוק הסולידי היו עליות סבירות - מדד איגרות החוב הכללי (הממשלתיות והקונצרניות) עלה בעשור האחרון ב־38.8%, כ־3.9% לשנה.
 

למרות קריסת הבורסות בעולם, הטייקונים והסדרי החוב, פונקו המשקיעים הסולידיים בתשואה נאותה בכל שנה. בניגוד לשוק הנדל"ן, חגיגת העליות בבורסה התחלקה בין כולם. שווי ההשקעות בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים שלנו נופחו בהתאם.  
 

כל הטוב הזה נפל בחלקנו בעיקר בזכות החיידק הפיננסי החמור ביותר בעשור האחרון - הריבית האפסית, שניפחה את שווי הנכסים והעניקה להם ערכים לא ריאליים. שוק הדיור והבורסה הושפעו בצורה הבולטת ביותר. אפשר לתמוה: מה רע בכך שכולנו נתעשר? הרי זה לא בא על חשבון איש. אז זהו, שלא. בשוק הדיור ראינו כיצד בועת הנדל"ן משאירה מאחור עשרות אלפי זוגות צעירים. הסכנה האמיתית בבורסה היא שכל דבר שעולה ללא ערכים ריאליים סופו להתנפץ. ב־23 וב־24 באוגוסט חטפה הבורסה מכה ששחקה 8% משווי ההשקעה במניות. חוסכים שיצאו לפנסיה ב־25 באוגוסט גילו ששווי הפנסיה (המחושבת בהתאם לשווי ההשקעות) נחתך בהתאם בגלל שני ימי מסחר אומללים. 
 

הבעיה הקשה יותר היא הריבית האפסית, שמעוותת לחלוטין את החישובים האקטואריים שלפיהם נקבעת הפנסיה. אלה נעשים לפי ריבית 4%, בעוד שריבית השוק אפסית. מי שיוצא לפנסיה נהנה מתשואה מלאכותית מנופחת, כי הוא מסובסד על ידי הנשארים. כשהריבית תתחיל לעלות, הפסדי ההון ישחקו את הפנסיות.
 

את כל היגון על הצרות הללו אי אפשר להטביע בכוס שיכר המוזלת בשקלים בודדים באדיבות שר האוצר. כאן נדרש טיפול שורש, אבל כחלון עדיין לא סיים את מלאכת חלוקת המתנות לחג, ואילו הנגידה מסתפקת בהצהרות על הצורך בצמצום הפערים, אך מדיניות הריבית שלה אינה מתחשבת בכך. זו תמונת המצב של סוגיית הפערים החברתיים ערב ראש השנה תשע"ו.
 

את השבוע האחרון בילה מנהל רשות המסים משה אשר בשלל אירועי הרמת כוסית. "לעובדים שפגשתי יש תחושת גאווה על הביצועים ועל זה שבזכותם אפשר להוריד מסים. אמרתי להם שהאתגר ל־2016 גדול עוד יותר. הציפיות מאיתנו גבוהות והדבר מתבטא בהגדלת תחזיות הגבייה. העובדים יצטרכו לעבוד קשה כדי לממש את התחזיות", אומר אשר.
 

תחזית גביית המס ל־2016 עמדה על 276.5 מיליארד שקל. בעקבות הפחתת המע"מ החל מ־1 באוקטובר והפחתת מס החברות החל מ־1 בינואר התנדפו הכנסות מתוכננות של 6 מיליארד שקל בשנה. רשות המסים אותגרה ותתבקש לגייס הכנסות נוספות של 4.5 מיליארד שקל. הפער של 1.5 מיליארד שקל שנותר יגיע מהגדלת יעד הגירעון. החבילה תגיע לאישור הממשלה ביום ראשון.
 

איך תגבו עוד 4.5 מיליארד שקל? הרי יש סוף למסים שהציבור מסוגל לשלם. 
 

אשר: "ב־2015 כבר העלינו הילוך ועשינו קפיצת מדרגה באכיפה ובמאבק בהון השחור. יצרנו תשתית גבייה לשנים הבאות. שלחנו 116 אלף מכתבים לנישומים חשודים, ובעקבות כך פתחנו 22 אלף תיקי חקירה. משם יגיע הרבה כסף. 3,300 בעלי חשבונות בחו"ל דיווחו במסגרת נוהל 'גילוי מרצון' על חשבונותיהם וחשפו יותר מ־10 מיליארד שקל. הכסף יחזור לכלכלה ויפתח את המשק. המשכנו במבצעי גבייה חסרי תקדים במקצועות הרפואה, הצימרים, דודי שמש, חלפנות ועוד היד נטויה".
 

"חלק מהגידול בגבייה נובע ממאמצי רשות המסים ומפעולות האכיפה וההרתעה. זה לא הולך להיעלם. הטיפול בחשבונות בנקאיים בחו"ל יעמוד כל הזמן על הפרק. נתקן את החקיקה ונהפוך עבירות מס חמורות לעבירה על חוק איסור הלבנת הון. נוכל להחרים רכוש שנוצר מההעלמה. נרצה לקבל מידע מבנקים תוך כדי יצירת איזון להגנת הפרטיות. את כל זה נעביר מיד אחרי החגים בקריאה ראשונה בכנסת".
 

"יש שינוי מסוים בתודעת הציבור, והפעולות שאנחנו עושים מחלחלות. אנחנו פועלים גם בתחום החינוך לדור הצעיר. בשיתוף משרד החינוך גיבשנו תוכנית לחינוך פיננסי לנוער בתיכון. בשנת הלימודים יגיעו 200 מעובדי רשות המסים לכיתות להרצות בימי שישי בבתי ספר ויסבירו את החשיבות בתשלום מסי אמת".
 

"נצטרך כוח אדם נוסף. התוכנית להעמקת הגבייה בנויה משלושה נדבכים. הראשון הוא העשרת מאגרי המידע - נתוני הטאבו (על עסקאות מקרקעין), נתונים מחשבונות הבנקים (על תנועות כספים חשודות), נתונים מחלפני המטבע והמידע הבינלאומי שיגיע במסגרת ההסכמים לשיתוף פעולה בין מדינות.

"המהלך השני הוא שדרוג טכנולוגי. נקים מערכות לניהול נתונים, ניתוח ואנליזה ובדיקת חריגות. ניתוח המידע שיתקבל יחשוף מקרים עם פוטנציאל להעלמת מס. בנוסף אני פועל שרשות המסים תהפוך לגוף ממשלתי 'ללא נייר'. כל הדיווחים יועברו באמצעות האינטרנט, ומ־2016 זה יהיה בצורה מלאה. לצורך תיאומי המס השכירים כבר לא יצטרכו לגשת לפקיד השומה אלא יוכלו לעשות את זה באמצעות המחשב.
 

"הנדבך השלישי נוגע להשבחת כוח אדם וקליטה כוח אדם. התחלנו בהליך גיוס 300 עובדים שיטפלו וינתחו את המידע המתקבל וחלקם יעסקו באכיפה. הם יהפכו את רשות המסים ליותר יעילה ואפקטיבית".
 

"אנחנו בדיונים עם אגף התקציבים שמבינים את חשיבות המהלך. אנחנו זקוקים לתוספת תקציב של יותר מחצי מיליארד שקל. חלק מהכסף יגיע מהליכי התייעלות. אנחנו מסתכלים לא רק על העמקת הגבייה אלא גם על שיפור השירות. נקים ב־2016 מרכז מידע (קול סנטר) ונבצע מהלכים נוספים להפיכת רשות המסים לידידותית יותר".
 

הסיפור של קדימהסטם נשמע כאילו הגיע מעולם המדע הבדיוני. חברת הביוטכנולוגיה הוקמה ב־2009 על ידי היזמים יוסי בן יוסף ופרופ' מישל רבל, ומאז 2013 נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של 13 מיליון דולר. 
 

בן יוסף מוכר היטב כיזם בשוק הביומד ובשוק ההון ומחובר למרבית השחקנים הרלוונטיים. לפני כמה שנים הוא הקים את "קדימה מדעי החיים". בעבר כיהן כדירקטור בחברות הביומד איבוג'ן ובחברת VBL וגייס את קבוצות המשקיעים בהן. פרופ' רבל זכה להכרה בזכות פיתוח תרופת רביף, המתחרה בקופקסון של טבע. התרופה, המיועדת לחולי טרשת נפוצה, נמכרת באמצעות חברת התרופות הבינלאומית מרק בכ־3 מיליארד דולר בשנה.
 

קדימהסטם מתמחה בפתרונות רפואיים מבוססי תאי גזע. התרופות המפותחות מיועדות לחולי סוכרת ולמחלות ניוון עצבים, דוגמת ALS וטרשת נפוצה. תחום הרפואה הרגנרטיבי עוסק בתיקון ובהחלפת רקמות ואיברים פגומים באמצעות תאים תקינים שמקורם בתאי גזע. התהליך מתמקד בהשתלת תאים בריאים לשיפור שרידות תאי העצב. לאחרונה השלימה ניסוי מוצלח בתרופה שהוכיחה יעילות בטיפול ב־ALS. בעקבות כך החלו מגעים עם מינהל התרופות האמריקאי (ה־FDA) לקבל היתרי פיתוח. פגישה לקידום הנושא תתקיים באוקטובר.
 

קדימהסטם מעסיקה 32 איש, מתוכם 11 בעלי תואר דוקטור. ההנהלה מורכבת מאנשי מקצוע מתעשיית הביוטכנולוגיה. החברה מנוהלת על ידי בן יוסף, ויו"ר הדירקטוריון הוא ד"ר אלי אופר, המדען הראשי לשעבר. 
 

קדימהסטם התקבלה בזרועות פתוחות בלשכת המדען הראשי וקיבלה 11.5 מיליון שקל ליישום תוכניות הפיתוח ל־2015. היא גם נבחרה להשתתף בתוכנית המו"פ היוקרתית של האיחוד האירופי Horizon 2020 ותקבל מענק בגובה 3 מיליון שקל. עד היום הצליח בן יוסף לגייס ממשקיעים פרטיים (כולל בית ההשקעות אלטשולר שחם) 15.5 מיליון דולר. השבוע נערך כנס משקיעים בהשתתפות ד"ר מייקל ד. ווסט, מנכ"ל חברת BioTime האמריקאית, המתמחה אף היא בתאי הגזע.
 

"החזון העיקרי של קדימהסטם הוא להביא בשורה וטיפול במחלות קשות באמצעות תאים", אומר בן יוסף. "הרעיון בתאי גזע עובריים הוא שאפשר להתאים את התרופות לסוגים שונים של מחלות. כרגע אנחנו מתמקדים בחולי ALS ובמחלת הסוכרת. הרעיון להחליף תאים חולים בבריאים מדהים אותי כל פעם מחדש, וזאת הסיבה לכך שנמשכתי לתחום. מבחינתי מדובר בפרויקט חיים. החלום שלי הוא להביא בשורה לאנושות, ולצורך העניין אני רותם את כל הניסיון הניהולי שצברתי".
 

"ברגע שאתה עורך ניסוי קליני, יש שיפור בדרך ההתייחסות לחברה, כי היא מקבלת ערכים נוספים. זה מאפשר לנו לגייס חברות פרמה לשיתופי פעולה ובכך אני עוסק גם בימים אלה. תחום נוסף אם כי לא מהותי המייצר עבורנו הכנסות הוא סריקת תרופות. חתמנו על חוזה עם מרק, סרקנו בהיקף מיליון דולר, ויש לנו הסכם נוסף עם חברה נוספת בינלאומית גדולה. בשלב הזה אין לי כוונה לפתח את התחום, ואני מעדיף למקד את מרבית המאמצים לניסויים קליניים".
 

"המקום הנכון מבחינתי להיסחר הוא בחו"ל, שם ניתן לקבל את הערך האמיתי. אני בוחן כל הזמן את אפשרויות הרישום. הפוטנציאל שלנו עדיין לא משתקף בערך המניות. רמת הסחירות במניות נמוכה, אם כי באחרונה יש שיפור מסוים. מתסכל אותי שעדיין אין סקירות אנליסטיות על החברה. למשקיעים חסר ידע כי אין מספיק חברות פעילות בתחום".