אמת או חובה: כיצד מתמודד צה"ל עם הסוגיה המורכבת של חקירת לוחמים?

הפרקליטות הצבאית חוותה השנה את אחת הטלטלות הקשות ביותר. מצד אחד, נדרש מאנשי הפרקליטות לעשות הכל על מנת להגן על חיילי צה"ל שלחמו בצוק איתן, ומנגד לא פעם מצאו עצמם קצינים בכירים, מטובי הלוחמים, בחקירות תחת אזהרה בעקבות הלחימה. 

בסיום מבצע צוק איתן נפתחו חקירות נגד קצינים בכירים בצה"ל, שהתקוממו על כך שהמערכת עצמה שמה אותם בחדר חקירות וחקרה אותם באזהרה. בצה"ל אומרים כי שלב החקירות הוא הכרחי וכי חלק גדול מאוד מהחקירות נועדו בכלל להגן על הצבא, על הקצינים ועל המדינה מפני חקירות בינלאומיות. לתפיסתם, אם אתה חוקר ומביא סיטואציות משפטיות לכלל מיצוי דין, העולם לא יוכל לחקור או לשפוט אותך. 

דווקא בשנה הכה גורלית מבחינה משפטית לצה"ל, החליט הרמטכ"ל גדי איזנקוט לקצץ את תקן הפרקליט הצבאי הראשי מדרגת אלוף לתת־אלוף. המשמעות היא שהפרקליט הצבאי הבא יועלה מדרגת אלוף משנה, ייכנס לנעליים גדולות וייאלץ להתמודד עם עשרות תיקים פתוחים ומסובכים. אחד הקצינים הבכירים בדרגת אלוף משנה, שנחקר באזהרה, מספר כי מדובר באירוע לא פשוט בכלל. "אתה מבין שהחקירה היא הכרחית, ועדיין כשאתה מתיישב בחדר חקירות, והחוקר שמולך, אחד משלנו, מסביר לך במילים קרות מה זו חקירה באזהרה, על כל המשמעויות המשפטיות שלה, אתה מרגיש מושפל", הוא מספר. "אני נמצא בצבא קרוב ל־30 שנה ולקחתי חלק במבצעים, מלחמות ופעילויות מבצעיות מפה ועד להודעה חדשה. הכשרתי לוחמים ופיקדתי על אלפים, ובסוף, בסיום המבצע הכי גדול בדור הנוכחי, אני צריך לתת הסברים על פקודות שמילאתי. זה אירוע מורכב". 

בהקשר לכך, לאחרונה הבהיר הפרקליט הצבאי הראשי האלוף דני עפרוני בכנס משפט: "חובתנו לבדוק, ובמידת הצורך גם לחקור אירועים חריגים. כך נהגתי כשהוריתי לחקור מיידית תלונות על ביזה, אך גם דיווחים על קיומם של מטחי אש המכוונים למטרות בלתי חוקיות לכאורה, מתוך כבוד לזכרם של חללי צה"ל. לא זאת דרכנו. חובתנו להתמיד במאמצים להגיע לחקר האמת כי ראשית לכל, זה מתחייב מערכינו".

באגף כוח האדם בצה"ל אושרה רפורמה בלימודים האקדמיים למשרתי הקבע. בין היתר, הוחלט כי החל משנת הלימודים הבאה תותר יציאה ללימודים תוך כדי שירות כבר בשנת הקבע הראשונה, ולא משנת הקבע השנייה כפי שהתאפשר עד כה. האפשרות ניתנת רק לגבי יציאה ללימודים תוך כדי שירות. שינוי נוסף שהובילו במחלקת הסגל קובע כי אנשי הקבע היוצאים ללימודים תוך כדי שירות יוכלו לפצל את חמש שעות הלימודים השבועיות ליומיים, ולא לנצלן במסגרת של יום אחד בלבד, כפי שמתאפשר להם כיום. 

לאחרונה הפכה סוללת המילואים של מערכת "יהלום" (פטריוט) במערך ההגנה האווירית למבצעית באופן רשמי. שנה לאחר הקמתה מוצבת הסוללה לפעילות מבצעית באחד מאתרי ההיערכות ברחבי הארץ. מדובר בלקט של מפקדים וחיילים מקצועיים ממערך ה"יהלום", שלאחר תהליך ארוך הפך לסוללה מבצעית ומקצועית שמוסיפה לכוחות של מערך ההגנה האווירית. מטרתה המרכזית של הסוללה היא תגבור הכוחות הסדירים בשעת חירום ויצירת הגנה מרבית על אזורים נוספים בלחימה ובשגרה.

אופק 1 היה הלוויין הישראלי הראשון, והראשון בסדרת הלוויינים "אופק". הלוויין פותח ונבנה בישראל ושוגר לחלל ב־19 בספטמבר 1988, השבוע לפני 27 שנה. הלוויין שוגר באמצעות משגר "שביט". בשיגורו הצהירה מדינת ישראל על רצינות כוונותיה להיכנס לעידן החלל, ובכך הצטרפה כחברה השמינית למועדון היוקרתי של מדינות ששיגרו בכוחות עצמן לוויין מתוצרתן. 

הלוויינים משמשים בעיקר כדי לאסוף מודיעין על יעדים רחוקים ממדינת ישראל, כגון תוכנית הגרעין של איראן והמתקנים הצבאיים במדבר הסורי. הלוויין "אופק 1" שימש כניסוי לטכנולוגיית הלוויינים.  משקל הלוויין היה 156 קילוגרם, והוא שהה כלוויין פעיל בחלל במשך 118 ימים במסלול אליפטי עם אפוגיאה (תנועה מעגלית בחלל) של 1,150 קילומטרים ופריגיאה (מרחק בחלל) של 248 קילומטרים. שיגור לווייני "אופק" היווה שיא בפעילות שהחלה בראשית שנות ה־70, עם השתלבות מדענים ישראלים במחקרי חלל, ונמשכה בהקמת סוכנות החלל הישראלית בשנת 1983.

שיגור "אופק 1", 1988. צילום: דובר צה"ל