אישומים באפלה

חודשיים לאחר רצח דוד, בשיחת טלפון ממכשיר לא מזוהה, שכנע חסין את איציק גפן - עוד “בנקאי" מהעולם התחתון והשוק האפור שעבר לעבוד עם ה"בנקים" של מוסלי - להיפגש בתחנת דלק בחולון עם חברו ושותפו לעסקי מחזור הבקבוקים, שלומי ניאמצ'יק. גם המפגש הזה הסתיים בחיסול בידי אופנוען, אבל חסין חמק מכתב האישום בתיק הזה והשותף ניאמצ'יק זוכה מרצח נוסף, שניהם באותו משפט.
 

שלוש שנים קודם לכן, בחודש יולי של שנת 2008, היה חסין מעורב באחד האירועים המכוננים של ארגוני הפשיעה בישראל - רצח מרגריטה לאוטין בחוף טובאגו בבת ים. באותו בוקר קיצי נפגש חסין עם איש השוק האפור רמי עמירא, שעמד אז בעין הסערה של המחלוקת בין יצחק אברג'יל לבין שלום דומרני, והוביל אותו בדרכי נועם למדשאה בחוף טובאגו. עמירא, שועל קרבות נתנייתי מחוספס ומנוסה היה צריך לחשוד, אבל כנראה המפגש בחוף הומה אדם פייס את דעתו. הוא רק לא הביא בחשבון את התעוזה של אנשי ארגון אברג'יל. 
 

רוכב אופנוע שהגיח בשביל השירות הפנימי של החוף פתח בירי לעברו של עמירא. זה החל לברוח לכיוון המים ומוטי חסין רץ לצדו. הכדורים של היורה, בן עדי קטלו בטעות את מרגריטה לאוטין, שרטו קלות את עמירא בפניו ושרקו ליד חסין, שרק נרטב.
 

ההצגה הייתה מושלמת ומרבית השוטרים והעיתונאים היו בטוחים שמחסל מטעם ארגון אברג'יל ניסה להוריד את עמירא ואת חסין. אלא שחסין, שכל כך העריץ אז את אברג'יל, נפגע עד עמקי נשמתו מהכותרות שייחסו לבוס הגדול ניסיון לחסל אותו. לפיכך הוא התייצב לדיון בהארכת מעצרו של אברג'יל בבית המשפט בפתח תקווה מול גדודי התקשורת, במבט מורכן מאחורי משקפיים מעוצבים ובלי להוציא מילה - ולו רק כדי להעביר את המסר: אני איש של אברג'יל.

התמונה האחרונה של מרגריטה לאוטין. צילום: אלבום משפחתי
 

בדיעבד התברר כי זה היה היום החופשי האחרון של יצחק אברג'יל. מאז - חסין נעצר ונחקר שוב ושוב בעבירות חמורות בשירות ארגון הפשע, והעיתונים, בהשראת המשטרה, התאהבו בהגדרה הנוספת שלו כיורש של אברג'יל. התואר אולי החמיא לו פעם באופן אישי, אבל גם סיבך אותו בתיקים חמורים ביותר. בפועל יש לחסין הרשעה פלילית משמעותית אחת בלבד משנת 2003 עם שלוש שנות מאסר לצדה - יבוא קוקאין דרך נמל אשדוד במסגרת החבורה המזוהה דווקא עם אייבי אברג'יל. 

השיעור הראשון 
 

בחודש ינואר 2003 היה חסין מעורב לראשונה באירוע רצח של עבריין סמים מכפר שלם בשם דוד ביטון, המכונה “דאידונה". שמו של חסין, אז בן 24 בלבד, לא עלה בקשר לרצח. אולם כעת, בחלוף 12 שנה, טוענים שניים מעדי המדינה בפרשה 512 כי חסין הוא זה שהוביל את המנוח אל מותו בתרגיל כיפה אדומה קלאסי, לפי בקשה אישית של יצחק אברג'יל.
 

בכתב האישום נטען כי אברג'יל גייס את חסין לבצע כיפה אדומה לדאידונה, שדיבר סרה בארגון הפשע. בהקשר זה נטען שאברג'יל, שידע כי חסין מבלה לעתים עם דאידונה במועדונים באזור גוש דן, ביקש ממנו לצאת לבלות איתו ובמהלך הערב לעזוב יחד את המועדון, כדי שאז יחכו בחוץ חברי צוות החיסול ויבצעו את העבודה. אם תרצו, זה היה השיעור הראשון של חסין בהלכות כיפה אדומה, והמנטור היה אחד הטובים בשוק.
 

את הפקת התוכנית, נטען, הטיל אברג'יל על אחד מאנשיו הקרובים אז, עבריין לודאי שגייס את המוציא לפועל של הרצח, שלומי לוי (מישטאווה) מאשדוד, וצייד אותו באקדח 9 מ"מ סמית אנד ווטסון, מודל 915. כדי לתאם את ביצוע התוכנית, כך נטען בכתב האישום, חסין ביקש מהעבריין הלודאי לרכוש שלושה מכשירי טלפון לא מזוהים - להלן הטלפונים המבצעיים - שבאמצעותם תזמנו את המפגש הקטלני בערב ה־13 בינואר.
 

לפי כתב האישום, סמוך לחצות הגיעו חסין ודאידונה למועדון “הקסטל" בחולון וישבו על הבר עד השעה 3:30 לפנות בוקר. בחוץ, נטען, סייר הלודאי ברכבו של מישטאווה, שהגיע עם רוכב אופנוע שתפקידו היה למלט אותו מהזירה. לפי כתב האישום, מאחר שמישטאווה לא הכיר את הקורבן המיועד, בשלב מסוים הוא נכנס למועדון וחסין סימן לו מי זה דאידונה. בהמשך, נטען, הודיע חסין ללודאי שהמתין בחוץ בטלפון המבצעי על זמן יציאתם מהמועדון, וזה העביר את המסר למישטאווה המחסל ולאופנוען.
 

“בסביבות 03:30 החל המנוח את דרכו ממקום מושבו במועדון אל מחוצה לו... חסין הלך לצדו", נטען בכתב האישום, “בראותו את שלומי (מישטאווה) הוא סימן לו בתנועת ראש כי מדובר במנוח ועזב את המקום...המנוח שיצא מהמועדון פסע ברחוב האורגים בחולון, כאשר שלומי בעקבותיו. כשהגיע סמוך לצומת עם רחוב הסתת התקרב שלומי, כשהוא מצויד באקדח, אל מאחורי המנוח וירה בו שתי יריות, מתוכן פגעה אחת בגבו וגרמה למותו. מיד לאחר הרצח נמלט שלומי בריצה על רחוב האורגים לכיוון מערב, חבר לאחר ושניהם נמלטו מהמקום על גבי האופנוע, שאותו נטשו, יחד עם האקדח, סמוך למקום הרצח".

בסיום כתב האישום מציינת התביעה כי במועד לא ידוע לאחר הרצח ביקרו מישטאווה והלודאי את אברג'יל בערד, וזה שלף חבילה של 30 אלף דולר במזומן ומסר אותה למישטאווה שישלם לאופנוען האנונימי על הביצוע.
 

סתירות מהותיות 
 

סיפור כיפה אדומה שמתארים חוקרי ימ"ר תל אביב ופרקליטות המחוז בכתב האישום של רצח דאידונה נשמע פנטסטי. שוב, כמעט כמו סיפור כיפה אדומה ו"התיאוריה הסלולרית" המפורסמת שקרסה בתיק רצח אבי דוד ואיציק גפן. לפיכך נשאלת השאלה: האם הפעם יצליחו חוקרי ימ"ר תל אביב ופרקליטות המחוז להוכיח גם בבית משפט, מעל לכל ספק סביר, את העבירה שהניתוחים המודיעיניים והראייתיים שלהם מייחסים לחסין?
 

טוב, יותר מדי ראיות אין בתיק הזה, למעט עדויות סותרות של שני עדי מדינה בנוגע לזהות המבצע בפועל של הרצח. מה גם שהרוצח לכאורה, מישטאווה, חוסל לפני כשנה על רקע שונה לגמרי, ואילו זהותו של האופנוען המסתורי אינה ידועה עד היום.
 

לנוכח חלוף הזמן והמניפולטיביות האינטרסנטית של עדי המדינה, בצד של חסין בטוחים כי מדובר בנקמה קונספירטיבית של המשטרה והפרקליטות נגדו, הן על בסיס התדמית שאנשי הימ"ר מפיצים עליו כמלך הכיפות האדומות וכיורש של אברג'יל הן על רקע תבוסת הפרקליטות בזיכוי שלו מרצח דוד, ובמיוחד לאור ערעור הפרקליטות שאמור להישמע ב־14 באוקטובר בבית המשפט העליון. 
 

כל הטענות הללו לא גרמו לחסין למסור במשטרה גרסה שתפריך את טיעוני החוקרים, מה שהאיץ את הגשת כתב האישום נגדו. אבל מה שהופך כעת את טענות מקורבי חסין לרלוונטיות הוא הודעה שמסר לבית המשפט התובע הראשי בתיק, עו"ד ניסים מירום. בישיבה הראשונה של המשפט ב־16 בספטמבר הודיע התובע כי המדינה החליטה לשנות את האישום נגד חסין מרצח בנסיבות של ארגון פשע - לרצח בלבד. 
 

הנימוק הרשמי הוא שהחוק למאבק בארגוני פשיעה נכנס לתוקף רק ביוני 2003, כך שבמועד ביצוע העבירה בינואר הוא לא היה בתוקף. אבל את זה היו אמורים לדעת היטב בפרקליטות כאשר חיברו את כתב האישום, מה שמחזק עוד יותר את טענות חסין על הפגיעה המכוונת בתדמיתו כחבר ארגון פשיעה בפני השופטים. 
 

תגובת הפרקליטות מחוז תל אביב: "התיקון שהתבקש על ידנו נגע להוראות החיקוק של האישום החמישי בקשר לשני הנאשמים. הסיבה לכך טכנית במהותה ונעוצה בכך שחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 נכנס לתוקפו בחודש יוני 2003 בעוד רצח דיידונה בוצע בחודש ינואר 2003. בנוגע לסוגיה הראייתית הקשורה למהות מבצע הרצח, האמור לא נעלם מעיננו בטרם הגשת האישום כנגד מוטי חסין ויצחק אברג'יל, ולמרות זאת סברנו כי יש די והותר ראיות המצדיקות את הגשתו. מטבע הדברים לא נוכל להתייחס לעניין לעומקו בשלב זה שכן הדברים יתבררו במהלך ניהול ההוכחות בתיק". 

להודעת התובע, שנמסרה בקצרה וכמעט בלחישה, יש משמעות עצומה מהבחינה המשפטית האובייקטיבית, ולא מן הנמנע כי ברגע שתוסדר סוגיית הייצוג של חסין יבקש הסנגור הנבחר להפריד את האישום הזה ממשפט ארגון הפשע. או אז ייפתח דיון על הסתירות המהותיות בעדויות של עדי המדינה, מה שעשוי להציף את הספק הסביר המספיק לזיכוי בתיק רצח, ויכניס למגננה דווקא את התביעה.
 

הקלף המנצח 
 

חסין נעצר בגל הראשון של פרשה 512 וייחסו לו מעורבות בחמישה מעשי רצח: שלושה הרוגים בפיגוע הפלילי ברחוב יהודה הלוי נגד זאב רוזנשטיין וגם גיא יחזקאל באירופה ודוד ביטון בחולון. הפנים הנפולות שלו ושל אשתו נטלי ואמו רונה, שליוו אותו באדיקות לכל אורך משפט רצח אבי דוד, אמרו הכל. אבל לאור נחרצות המשטרה והתמסרות התקשורת - היה קשה להאמין להם שוב. אלא שמהר מאוד הוסרו מרבית החשדות ונותרו רק דברים מפוקפקים שאמר עד המדינה הנתנייתי המפורסם, שחולל את פרשה 512 כולה.
 

העד הנתנייתי טען במשטרה כי בעת מפגש משותף עם חסין ואברג'יל בארה"ב בקיץ 2003 התוודה חסין בפניו על כך שהוא עשה את תרגיל כיפה אדומה של דאידונה, ושאת הרצח ביצע יניב בן סימון, עבריין נמלט המבוקש על כמה מעשי רצח ומסתתר בדרום אפריקה יותר מעשר שנים. 

“היינו באמריקה... דיברנו ריכולים על עניינים, מבצעים, קשקושים כאלו", אמר לחוקרים העד, עבריין מרמה מניפולטיבי ביותר שערק באותה תקופה מארגון אבוטבול לארגון אברג'יל, “הבנתי ממוטי שהוא היה במועדון... (הוא אמר לי) היית צריך לראות את יניב איך הוא יענו... הייתה שמה ניידת, בצד עומדת. הוא בא, לא ראו לו כלום, היה עם כובע, דפק לו כדור אחד וברח".
 

ככל שחלפו ימי המעצר חזר הצבע לפנים של חסין ושל בנות משפחתו, שכן התברר כי מדובר בעדות שמיעה בלתי קבילה, שבה חסין התרברב לכאורה. חסין כבר היה מוכן נפשית לשחרור, אבל לקראת היום ה־45 התברר שלמשטרה יש קלף מנצח נוסף נגד מרבית בכירי הארגון, לרבות רצח דאידונה.

מדובר באותו עבריין לודאי, שמוגדר בכתב האישום כמי שהוא המוציא והמביא של יצחק אברג'יל עצמו. נטען כי הוא זה שהעביר את המסרים לראשי הארגון לצורך גיוס הכספים למימון הפעולות לחיסול רוזנשטיין, ואף הפיק בפועל את הייצור וההנחה של המטען הקטלני בצ'יינג' שברחוב יהודה הלוי. לעומת העד הנתנייתי, שמסר עדות שמיעה בלתי קבילה שגרמה למעצר חסין בלבד, העד הלודאי מסר עדות ממקור ראשון לכאורה, שעליה התביעה הסתמכה לצורך כתב האישום: שהוא וחסין תכננו את תרגיל כיפה אדומה, ואילו את הרצח ביצע שלומי לוי, מישטאווה המנוח.
 

איך תתיישב בבית המשפט הסתירה הזאת בסוגיית הרוצח? פשוט מאוד, במקום שעדי המדינה יסייעו אחד לשני כנדרש בחוק בתיק מסוג זה, הם יסתרו זה את זה, והתביעה בפתלתלות אפולוגטית תתעקש להוכיח שהסתירה אינה סתירה בעצם, או שהיא תציע לחסין ולעצמה סולם הגיוני שיאפשר לשני הצדדים לרדת מהעץ של דאידונה, בלי לסבך את אברג'יל.