1 בורסת השמועות

היום אמור להתפרסם בארה"ב דוח התעסוקה לחודש ספטמבר, שנתוניו אמורים לספק רמז לפיצוח התעלומה: האם הריבית בארה"ב בדרך לעלות. וזה אינו הנתון היחיד. במקביל פורסם השבוע מדד מנהלי הרכש בסין, שסיפק מידע נוסף על מצב הכלכלה הסינית.
 
המדדים המיקרו־כלכליים הללו משפיעים על מצב הרוח של מנהלי ההשקעות, שלכאורה היו אמורים להסתמך על מדדים מיקרו־ביצועיים כמו רווחיות החברות, מכפילי רווח או תזרימי מזומנים.
 

השבוע סגרו החברות הציבוריות את מאזניהן לרבעון השלישי של 2015. נראה שרווחיות הבנקים תהיה משופרת, גם לנוכח רווחים חשבונאיים הנובעים מהפחתת מס החברות. רווחיות חברות הנדל"ן תושפע אומנם מאותה סיבה, אבל בכיוון ההפוך.
 
אלא שרווחי החברות אינם מעניינים בשלב זה את המשקיעים. סוחרי הבורסה מצפים להתפוגגות ענן האי וודאות, לירידת מדד הפחד ולהחזרת הוודאות לשווקים. הם מתגעגעים לכללי המשחק הישנים. 
 
הנתון בעל החשיבות הגדולה ביותר הוא הריבית. האם הנגידה האמריקאית תעלה בעוד מספר שבועות את הריבית, במהלך שיעיד על האמון שהיא רוחשת לכלכלה האמריקאית, או שתמשיך לזגזג עם מדיניות מוניטרית מגומגמת?
 
עננת הריבית משפיעה לרעה על שוקי הון, וזולגת גם לבורסה הישראלית. לנוכח הותרת הריבית ללא שינוי בארה"ב, הציפיות מהנגידה קרנית פלוג היו שריבית אוקטובר תופחת. ההחלטה להשאירה ללא שינוי מרמזת שריבית של 0.1% היא ריבית התחתית, שממנה לא תהיה ירידה נוספת.
 
לאי ודאות בנוגע לריבית נוספת הכלכלה הרעועה בסין ונתוני הצמיחה המאכזבים בשוק המקומי. גורמים חד־פעמיים כמו הפגיעה בעקבות פרשת פולקסווגן והפגיעה בענף הפארמה בעקבות הביקורת של הילרי קלינטון על חברות התרופות, מעיבים גם הם על השוק.
 
בינתיים את המחיר משלמים המשקיעים בבורסה. מדד ת"א 25 המשיך לאבד גובה וירד באוגוסט ב־5.5%. שווי המניות במדד ת"א 25 צנח ל־590 מיליארד שקל, והמשקיעים איבדו בתוך חודש 40 מיליארד שקל משווי השקעותיהם. 
 
תמונת המצב לרבעון השלישי של 2015 גרועה יותר, כשמדד ת"א 25 איבד כ־10% מערכו.  את המכה הכואבת יחטפו מחזיקי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, שסברו לתומם שבידיהם חיסכון סולידי. בימים הקרובים יתברר שהיתרה בקופות או בקרנות לא רק שלא גדלה, אלא אף נשחקה ב־2% ומעלה. זה החודש השני ברציפות שבו מוצגות תשואות שליליות.
 
אילו הפתעות מחכות לנו ברבעון “שאחרי החגים", האחרון של שנת 2015? אז זהו, שהפתעות חדשות לא יהיו. שוקי ההון יכילו את המתרחש בסין ובשלב מסוים התנהגות הבורסות בעולם תתנתק מהמזרח.
 
לאחר שג'נט ילן, יו"ר הפדרל ריזרב, תעלה את הריבית, הוודאות תגבר. או אז מגמות שוק המניות ישובו ויקבעו על סמך המשתנים המיקרו־כלכליים, כמו רווחיות החברות ומכפילי הרווח. המבחן הראשון יהיה הדוחות הכספיים לרבעון השלישי, שיתחילו להתפרסם החל מהשבוע הבא.

2 כחלון או חידלון

אריה דרעי, שר הכלכלה, לא הבין איך זה בא לו. במהלך אחד מימי החג הבלתי נגמרים, הוא הופתע לקרוא את מה שמכונה תוכנית שר האוצר לעידוד הצמיחה במשק.
 
התוכנית נושקת לעניינים הנמצאים באחריותו הישירה של דרעי, אבל משה כחלון לא התחשב בכך. ועד היום חשב דרעי לתומו שכחלון לא יעשה לו את זה.
עניינית אין מדובר בתוכנית, וספק אם היא תביא לצמיחת המשק. זוהי למעשה אסופת צעדים שחלקם נמצאים בצנרת כבר מזמן. את חלק מהתוכניות (כמו עידוד הרישום למסחר של חברות מו"פ וגיוס הון דרך מימון המונים) מנסה רשות ניירות ערך לקדם ללא הצלחה כבר יותר משנה. תוכניות אחרות, כמו גיוס איגרות חוב דרך גופים חוץ בנקאיים, מטופלות באמצעות חוק ההסדרים למורת רוחו של בנק ישראל. 
 
על הקמת קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של 600 מיליון שקל, קרנות להשקעה בתעשייה והתוכנית המואצת לחיבור מפעלי תעשייה לגז - כבר דווח בקול תרועה רמה.
 
לכן אין להתפלא שהתגובה של “מקורבי דרעי", שהביעו תמיהה לנוכח “תוכנית עידוד הצמיחה" (המירכאות במקור), הייתה זועמת וצינית. “אף אחד באוצר לא שיתף את אנשי משרד הכלכלה בפרטי התוכנית ולא נערך שום דיון", נאמר בתגובה.
 

"צעד בכיוו ןהנכון" שר האוצר משה כחלון. צילום: מרק ישראל סלם
המהלך של כחלון הוא תוצאה של מפגשים עם ראשי התעשיינים בעקבות נתוני הצמיחה והיצוא המדאיגים. כחלון הנחה את החשבת הכללית ואת הממונה על התקציבים לגבש תוכניות סיוע, ואלה הושלמו מתחת לאפו של דרעי. חלק מהפרטים כלל אינם ידועים לשר הכלכלה (האחראי בפועל על התעשיינים) והוא בוודאי יופתע לקרוא אותם בטור זה. כך, למשל, אף אחד לא סיפר לו על החלטת האוצר להקצות תקציב נוסף של 300 מיליון שקל לשיפור מצב התעשייה.
 
לידיעת דרעי, הכסף יתחלק באופן הבא: 40 מיליון שקל להכשרות מקצועיות בשירות התעסוקה; תקציב עידוד השיווק בחו"ל יוכפל ויסתכם ב־100 מיליון שקל; תקציב מרכז ההשקעות יוגדל ב־70 מיליון שקל; 50 מיליון שקל מיועדים לתוכניות מו"פ יישומי ו־40 מיליון נוספים לקרן השיווק.
 
התעשיינים מרוצים מתוכנית כחלון, אם כי היו רוצים לראות שינויים במבנה קרן ההלוואות להשקעות בציוד. עם זאת, הם מודאגים מכך ששר הכלכלה, האחראי הישיר לתעשייה, נמצא מחוץ לתמונה.
 
דרעי קנה את ההתעלמות ממנו ביושר. בעידוד מנכ"ל משרדו, עמית לנג, הוא ממשיך בדרכי נפתלי בנט קודמו ונותן כתפיים קרות לתעשיינים. במקום להחזיר עטרה ליושנה ואת המשרד לשמו הקודם (“המשרד לתעשייה ומסחר") הוא תקוע עם “משרד הכלכלה" ומתמקד בנושאי יוקר המחיה כמו היקף מכסות היבוא של גבינות צהובות לישראל. במקום לעודד את התעסוקה המקומית, הוא מתמקד בסוגיית ימי הפעילות של ביתני התערוכות לקידום התעשייה בחו"ל ובשאלה אם הם פתוחים בשבת. הוא גם מגלה עניין בשעות העבודה ברכבת ישראל.
 
במקום לחתום באומץ על סעיף 52 במתווה הגז, הוא מאמץ את שיטת “ללכת עם ולהרגיש בלי". מעל כל במה הוא מודיע שמתווה הגז המשופר מצוין (לאחר שכל דרישותיו נענו) אבל כמו אותו סרבן גט נצחי, הוא מסרב לחתום.
 
שאלתי את נשיא התעשיינים שרגא ברוש מה הוא חושב על תוכנית כחלון. ברוש בחר הפעם לענות בדיפלומטיות: “מדובר בהחלט בצעד בכיוון הנכון, אבל יש שיפורים שצריך לעשות במיוחד בתחום השיווק. אני מחכה בעניין גם לשיתוף פעולה מצד משרד הכלכלה".

3 עזות המצח של הממונה

הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, שיגר בין כסה לעשור מכתב יוצא דופן לנגידת בנק ישראל קרנית פלוג. המכתב, שתוכנו החריג נחשף ב"כלכליסט", עבר משום מה בשקט, אולי בגלל החגים.
 
במכתבו המליץ לוי לנגידה להטיל מגבלות פיננסיות חדשות על משקיעי נדל"ן, כדי לדכא את תאבון קניית הדירות. האם המגבלות שהוטלו עד היום לא הספיקו? לטעמו של לוי כנראה שלא. 

הממונה מודאג מתרומת המשקיעים לבועת הנדל"ן, ומצא את עזות המצח לפנות פומבית לנגידה וללמדה דרך ארץ בהלכות דרכי המאבק במחירי הנדל"ן. באותה הזדמנות העלה על הכתב את המלצותיו ברמת הסיכון והמינוף של מערכת הבנקאית.

קשה להאמין שהמכתב נשלח ללא ברכתו של השר כחלון. אין זו הפעם הראשונה שבה מושמעות באוצר טענות על מדיניות הנגידה, ביקורת כזאת כבר הושמעה בישיבות סגורות גם בתקופת יאיר לפיד, אבל זו הפעם הראשונה שניתן לה פומבי.


ראוי שיכין שיעורי בית, אמיר לוי. צילום: הדס פרוש

באוצר בטוחים שהריבית האפסית היא אחד הגורמים המרכזיים לטירוף מחירי הדיור, אבל מבינים שקשה להעביר ביקורת על כך. לכן את חצי הביקורת הם ממקדים במדיניות הסלחנית כלפי המשקיעים.

לוי מתיימר בעצם להפוך ליועץ הכלכלי של בנק ישראל, כפי שהנגידה מתפקדת על פי החוק כיועצת הכלכלית של הממשלה. אם לוי שואף לאיזון בתפקידי הייעוץ, אזי שיתכבד וישנה את החוק. אבל עד שזה יקרה מומלץ שיעשה את כל המאמצים להוריד את מחירי הנדל"ן באמצעות ארגז הכלים המוזהב העומד לרשותו ולרשות שר האוצר.

ובכלל לא ברור אם המשקיעים יצרו את בועת הנדל"ן. חלק גדול ממה שמכונה “משקיעים" קנה את הדירות עבור ילדיו. עדיין לא שמעתי שום טענה על כך שהורים עוזרים לילדים.
 
אבל גם אם נניח שמדובר בספקולנטים, מן הראוי היה להכותם באמצעות העלאה דרסטית של מס הרכישה ולא להסתפק בשיעור הסמלי של עד 8%.
לחלופין אפשר היה לקצר את פרק הזמן העומד לרשות אלו שקנו דירה חדשה, אך לא הספיקו למכור את הדירה הקודמת ולהעמידו על שנה. ובאותו אופן לקצר גם את טווח הזמן למכירת דירות שהתקבלו בירושה. צעדים אלה אכן נעשו והייתה כוונה לאשרם במסגרת חוק ההסדרים, אלא שברגע האחרון הם נשלפו מתוכו.
 
קל לבוא בטענות לבנק ישראל. למען האמת, הפיכתו לשק החבטות של המערכת הפיננסית הפכה בעת האחרונה לפופולרית. אבל מר לוי, לפני שאתה מתלונן על הנגידה, מן הראוי שתכין את שיעורי הבית שהטילה עליכם היועצת פלוג. מדובר לא רק בענייני נדל"ן, אלא גם בסוגיית הגירעון בתקציב, שיעורי המס וכן הלאה.

4 האזרחית גמליאל דואגת לוותיקים

לפני ארבעה חודשים קרה נס ונתניהו עמד בהבטחתו למינוי גילה גמליאל לשרה. גמליאל עשתה מאז מתיחת פנים למשרד לאזרחים ותיקים והפכה אותו למשרד לשוויון חברתי, הכולל בנוסף לוותיקים את השוויון המגדרי, המיעוטים ופרויקט ישראל דיגיטלית. תקציב המשרד הוקפץ מעשרות מיליוני שקל ל־450 מיליוני שקל בשנה. 

השבוע זכתה השרה לכבוד כשנאמה במועצת הביטחון של האו"ם על נושא ביטחון נשים ושלום. בתשובה לשאלתי כיצד הגיעה למעמד הזה הסבירה גמליאל: “ההזמנה הגיעה מטעם ראש ממשלת ספרד, וכמי שאמונה על התחום בישראל ניתנה לי הזכות לשאת דברים. לאחר הנאום המשכתי לקדם בניו יורק את פרויקט ‘המובילים הדיגיטליים'".
 
נסיעת גמליאל מתקיימת בעיתוי מעניין נוסף: השבוע צוין יום האזרחים הוותיקים הבינלאומי, ובהזדמנות זו שחררה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על אודות מצב הקשישים בישראל.

בסוף 2014 חיו בארץ 900 אלף אזרחים ותיקים, מחציתם בני 75 ומעלה. 503 אלף מתוכם נשים ו־397 אלף גברים. 3,000 מהאזרחים הוותיקים חצו את גיל 100. חלקם של הוותיקים מהווה כיום 10.8% מהאוכלוסייה, בהשוואה ל־4% עם הקמת המדינה. על פי התחזיות, בעוד 20 שנה יגיע חלקם באוכלוסייה ל־15% ומספרם יעמוד על 1.66 מיליון. 
 

“פרויקט ‘שלישי בשלייקס פלוס' יחזור בקרוב" השרה גמליאל. צילום: פלאש 90
הגידול במספר האזרחים הוותיקים והעלייה בתוחלת החיים מהווים אתגר לא פשוט. “הנתונים מעידים על חשיבותם ומרכזיותם של האזרחים הוותיקים בחברה הישראלית", אומרת גמליאל, “זה מצריך שימת דגש מיוחד על צורכי אוכלוסייה זו, בעיקר בנושאי רווחה, תעסוקה, איכות חיים ובריאות".

ומה אתם עושים כדי להתמודד עם האתגרים?
“בנוסף להכנת תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, אנחנו מקדמים בימים אלה כמה מיזמים העונים על דרישות האוכלוסייה הוותיקה, ובהם פרויקט ‘דרוש ניסיון', המעודד אזרחים מעל גיל 60 לשוב למעגל העבודה. השקנו את פרויקט ‘כאן גרים', המקשר בין צעירים ומבוגרים ונותן מענה לבדידותם של אלו החיים לבד. הפרויקט הזה מחזיר אותי לתקופת הלימודים בבאר שבע. כסטודנטית לא היה לי איפה לגור, ורק שלט של אזרחית קשישה המחפשת סטודנטית שתתגורר בחינם אצלה אפשר לי להסתדר. 
 
“פרויקט ‘שלישי בשלייקס פלוס' יחזור בקרוב עם שלל הטבות ופעילויות ופנאי לגיל השלישי. חזרת הפרויקט התאפשרה לאחר סיום המו"מ עם בתי הקולנוע. המשרד ישלם הרבה פחות מ־17 שקל לכרטיס ובחופשות החגים אפשר יהיה לקחת לסרט גם את הנכדים. בנוסף, בתוך פרק זמן לא ארוך, יצאו לפועל תוכניות נוספות". 

כמו מה, למשל?
“בנובמבר נציין את חודש האזרח הוותיק בשורת פעילויות, אבל אני לא מחכה רק לכך. בסוכות, למשל, רתמתי ארגונים שונים כמו מכינות קדם־צבאיות ותנועות נוער שבנו בהתנדבות, באמצעות המוקד שלנו, מאות סוכות לאזרחים ותיקים".

כל זה יפה, אבל יש אינסוף דיווחים על כך שרבים מהקשישים לא גומרים את החודש וחיים בעוני. 
“אני ערה לדיווחים, וכשרה האחראית על המשרד אני פועלת כמיטב יכולתי. חוץ מענייני התקציב, הנמצא באחריות האוצר ומשרד הרווחה, אנחנו בוחנים את האפשרות לצאת במיזם חינוכי שבמסגרתו הנכדים ילמדו את הסבים והסבתות טכנולוגיה ומחשבים. זה חיבור מנצח שיצור את המהפכה".
 
“במקביל אני פועלת לפתרון בעיית הדיור המוגן, שלא נותן מענה לביקוש האמיתי, ולצערי המדינה לא נתנה עד היום את דעתה על כך עד הסוף. סוגיית הדיור לקשישים היא קריטית ובמסגרת תפקידי אדאג שהחוזים איתם יהיו הוגנים ושלא יעשקו אותם".