מפקד מחוז דרום, ניצב יורם הלוי, מנהל מאבק עיקש על ההכרה הרשמית ביכולותיו כאיש משטרה בכיר, מהרגע שבו עזב את הפיקוד על הימ"מ לטובת פיקוד על להב 433. זאת, למורת רוחו של מייסד היחידה ניצב (בדימוס) יואב סגלוביץ', שהביא אז להעברתו מהתפקיד עקב חילוקי דעות קשים. הלוי, שנשלח על ידי המפכ"ל הקודם דודי לוי ללקק את פצעיו באגף קהילה המנומנם, הוקפץ בחזרה לחוד החנית של המשטרה במחוז דרום על ידי המפכ"ל דנינו דווקא, חברו הטוב של סגלוביץ'.


חלפו שלוש שנים מאז הוגדר כמועמד מוביל לתפקיד המפכ"ל, חלום מאתגר שהוביל לאין ספור פעילויות משטרה מקצועיות ומוצלחות ביותר בתחום המאבק בפשיעה החמורה, הגואה כל כך במחוז הדרומי. המחוז תחת פיקודו שבר את כל שיאי הפעלת הסוכנים הסמויים בקרב סוחרי הסמים ואמצעי הלחימה, עד כדי כך שכבר קשה לומר אם מדובר בעבודת משטרה מצוינת או בקהילה עבריינית בוגדנית המצמיחה סוכנים סמויים ועדי מדינה בקצב בלתי נתפס ממש.


השבוע, רכיב משמעותי במשוואה הפלילית הזאת נותר בגדר נעלם עקב צו איסור פרסום המותיר באוויר לזמן מוגבל בלבד את השאלה: האם עד מדינה עומד מאחורי החקירה שקברניטיה מצהירים כי היא הביאה לסוף עידן ארגון הפשע של שלום דומרני? 

על זה עוד אפשר להתווכח, אבל בינתיים אפילו חיסול לכאורה של ארגון דומרני מספיק לניצב הלוי כדי לרשום ניצחון קטן על הקולגות העוינים. במשך שלוש שנים הוא דרש לקבל אחריות על ארגון דומרני, שאנשיו הטילו אימה על הקהילה המקומית, אולם מפקדי להב 433 עמדו על רגליהם האחוריות והותירו תחת אחריותם את ניטור ארגון הפשע המסוכן. מה שלא מנע את גל הפיגועים הפליליים בין אשקלון לאשדוד, דרך המושבים הפסטורליים של חבל לכיש ממזרח. ישראל השנייה במיטבה.

הסניף האשדודי
נקודת המפנה נרשמה על ידי ימ"ר לכיש במסגרת חקירת רצח העבריין מנשה מאור מאשדוד, שחוסל בחודש נובמבר אשתקד מפיצוץ מטען חבלה שהוצמד למכונית שבה נסע. הרקע? ניסיונות של עבריינים מאשדוד המזוהים עם ארגון דומרני למנוע מעבריינים מקומיים, דוגמת המנוח, להשתלט על העיר באמצעות חבירה לארגון המתחרה של האחים בני ושלום שלמה ממושב חלץ - אויבים מרים ואינטליגנטיים במיוחד הנתפסים כאחראים לפיצוצי המכוניות באשקלון, שגרמו לאבידות קשות בנפש ובגוף לבכירי ארגון דומרני.

בפועל, דומרני עצמו נשאר די מרוחק, זהיר וממודר כהרגלו. את סניף אשדוד הניע שותפו האסטרטגי, עמוס לביא מרחובות, שאף הוא מצוי בסכסוך דמים עם ארגון שלמה. בין חברי הגרעין הקשה באשדוד מונים את האחים יוסי וחסד אדרי, אנדרי וורו, אבי זהבי, שניר וזאנה ועוזי זוהר, כולם רלוונטיים ביותר לגל המעצרים השבוע.

עוד לפני הרצח של מאור סימנו בלשי ימ"ר לכיש, בפיקודו של סנ"צ יגאל קלימיאן, את הקשר בין החבורה מאשדוד לאדי מכלוף מהמושב בית שקמה - לוחם קרבי לשעבר בעל ידע באמצעי לחימה. לפי מידע מודיעיני של הימ"ר, מכלוף התמחה בייצור מטעני חבלה עבור קבוצות עבריינים מאזור הדרום, אשר מרכיבות את ארגון הפשע של דומרני. באחד המעקבים אחריו בחודש דצמבר התקבל מידע מודיעיני מדויק על כך שמכלוף אמור להעביר מטען המוסתר בפארק ציבורי באשקלון לחוליה של עבריינים מאשדוד.

כדי למנוע את העברת המטען, ועדיין לקשור בין "המהנדס" לחברי החוליה, הבלשים שתפסו את מכלוף עם המטען הפעילו מיד סוכנת סמויה, בלשית צעירה שבתעוזה יוצאת דופן התחזתה לחברה של מכלוף שנשלחה על ידו למסור להם את "העניין". 

לאחר סדרת מסרונים קצרצרה ומפגש היכרות מהיר וחשדני עם אחד מחברי החוליה בתחנת דלק בצומת עד הלום, מסרה לו הסוכנת את "המטען". מעצר חברי החוליה הסתבך מעט ונגרר למרדף מהיר ועצבני שהגיע עד לפאתי אשדוד, ובסיומו נעצרו רק שניים, וורו וזהבי. הנהג, עוזי זוהר - זכרו את השם הזה - הצליח להימלט וירד למחתרת למשך חודשים ארוכים שבמהלכם ניהל משא ומתן עם המשטרה ועם הפרקליטות על הסגרתו, כאשר במקביל שותפיו לפשע סיכמו על עונשים מצחיקים - עד שלוש שנות מאסר (מכלוף).

במסגרת בקשות המעצר השבוע התברר כי הגרעין הקשה של הפרשה החדשה הוא תיק רצח מאור, ועוד שניים־שלושה ניסיונות רצח בירי של "ילדים" מאשדוד שהיו פעם בני טיפוחיו של דומרני עצמו, חיילים פוטנציאליים בשנות ה־20 לחייהם שבלי משים כמעט עשו לאחרונה צעד מיותר לעבר האחים שלמה, ונתקלו בחשדנות ובאכזריות המפורסמת של ארגון דומרני.

את ביצוע רצח מכלוף מייחסים לחוליה האשדודית, שחבריה נשלחו לכלא בתיק המטען ובתיקי אמל"ח אחרים; בירי על "הילדים" מאשדוד נטלו חלק לפי החשד שניים מאנשיו הקרובים ביותר של דומרני: חבר הנעורים מומי קסנטיני מאשקלון ושלומי בסה מהוד השרון, עבריין מסוכן ביותר מארגון הפשע של אבי רוחן, שעזב לדרום אפריקה בנסיבות עמומות עקב חתול שחור שעבר בינו לבין רוחן, וחזר לישראל על פי הסדר מיוחד בין דומרני לרוחן, ומאז הוא חי צמוד לדומרני במושב עוצם.

יתר בקשות המעצר בפרשה מתייחסות לעבירות חמורות "פחות" של עסקאות בנשק ובסמים, מה שעשוי ללמד על כך שהמשטרה הפעילה עד מדינה ו/או סוכן סמוי אחד או שניים במהלך שלושת חודשי מבצע "בלוק חוסם", או פרשה 8035 בהשראת פרשה 512 המפורסמת.  קווי הדמיון מבוססים גם על תבניות הפעילות והחקירה - התפתחות מודיעינית דרמטית, חקירה סמויה, מעבר לחקירה גלויה ומעצרים המוניים, באזז תקשורתי וברנז'אי וניסיון לגייס עדי מדינה נוספים מבין עשרות העצורים המבוהלים. בפרשה 512 הטקטיקה הזאת הניבה שמונה עדי מדינה, מה יילד יום בפרשה הזאת? נצטרך להמתין ולראות.

המאפיה הישראלית
השופט יצחק עמית מבית המשפט העליון נוהג לאמץ שמות ומושגים מסרטים כדי להמחיש רעיונות העומדים מאחורי מינוחים משפטיים מופשטים. כך, השופט ששחרר למעצר בית את משבש החקירות הסדרתי רונאל פישר בנימוק שאינו מסוכן לציבור כמו הרוצח הסדרתי חניבעל לקטר מ"שתיקת הכבשים", הסביר בהכרעת דין ראשונה של ארגון פשע בישראל (נאסר ואח', 2008) כי בהגדרת ארגוני פשע ישראליים לא כיוון המחוקק לארגוני פשע מפורסמים כמו המאפיה האיטלקית.

“המושג 'ארגון פשיעה' כרוך בעלילותיהם של דון קורליאונה הקולנועי ואל קפונה הממשי", ציין שופט העליון, “אולם לא את אלה ראה המחוקק הישראלי כשקבע את חוק המאבק בארגוני פשיעה... המחוקק שיווה לנגד עיניו את המציאות הישראלית, פשיעה מאורגנת העוסקת בהימורים, בסחר בסמים, בסחיטה באיומים ובעבירות הונאה בהיקפים מדאיגים... יש לפרש את המושגים על פי אמות מידה מקומיות ולא על פי אלה שראו מול עיניהם מנסחי הקודים הפליליים הרלוונטיים באירופה ובארה"ב".

אגב, לידיעת הקורא שלום דומרני: החוק הישראלי, שבניגוד לשאר העולם כאמור, מעגל פינות לצורך הרשעה בעבירת ארגון פשיעה (אין חובה להוכיח חדירה למוסדות השלטון, הפעלת מנגנון משמעת פנימי, קונסילייריז, הלבנת הון), דווקא מחמיר ברמת הענישה בדיוק כמו באמריקה ובאירופה - עד 25 שנות מאסר למבצע עבירה במסגרת ארגון פשיעה.

המשכורת של מולנר
מעניין לדעת באיזה סרט פשע היה בוחר השופט עמית כדי להמחיש את העבירה שיאחב"ל מייחסת השבוע לאייקון הפשע עמיר מולנר, שנעצר בחשד לביצוע עבירה של הלבנת הון על בסיס עבירת המקור הבאה: קבלת משכורת בסך 50 אלף שקל לחודש מסיטונאות ירקות, גם בחודשים הארוכים שבהם הוא שוהה בחו"ל.

אולי לא סתם מולנר נעלב וכעס כשהוא נעצר בשדה התעופה עם שובו לישראל בחול המועד, עד כדי כך שוויתר על זכותו לייצוג משפטי והפר את שתיקתו הרועמת הידועה. "אתה שופט עם ידע וניסיון", אמר כשפתח במונולוג הנדיר והטעון שלו בפני השופט מנחם מזרחי, לשעבר תובע קשוח מפרקליטות מחוז תל אביב, ששמו הולך לפניו כשופט קשוב המאתגר את מיטב יחידות המשטרה. "אני עובר רדיפות על ידי היחידה הזאת, הם טוענים לעבירות מס והלבנת הון, אבל זה מעצר שווא, מבטיח לך... הייתי רוצה שבית המשפט ישחרר אותי, אבל ברור לי שבית המשפט שבוי בידיים שלהם ואין לו חופש ודרור להחליט לבד".

במשך כמה ימים המשיכו חוקרי יאחב"ל להסתיר את החשדות נגד מולנר תחת מעטה כבד של מידעים מודיעיניים לא רלוונטיים, עד שנאלצו לחשוף את החשדות האמיתיים עם מעצרם של שותפיו לעבירה לכאורה: שני סיטונאי ירקות מהגדולים בשוק הסיטונאי החדש בצריפין, יואב לביא ואבי פרחי, שזה חמש שנים מצהירים בכל מסדרון שלטוני אפשרי כי הם השותפים של מולנר, המשמש כיועץ מיוחד לחברה ומקבל משכורת בעלים רשומה וממוסה כחוק, גם כשהוא שוהה בחו"ל.


מולנר. נעלב, כעס והחליט לוותר על ייצוג משפטי. צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

“מה זה עניינכם, אנחנו חברה שמרוויחה המון כסף, לא מעט בזכות העצות והיכולות של עמיר מולנר", הם הטיחו השבוע בחוקרי יאחב"ל בתגובה להשערות החוקרים על כך שאולי מולנר בעצם סוחט אותם, או שהוא בכלל בעל החברה ולא הם בניגוד להצהרותיהם לשלטונות המס, מה שמייצר לשיטת החוקרים עבירות של רישום כוזב והלבנת הון.

קודם שצוללים לראיות שיש בהן היבטים כלכליים ואנתרופולוגיים מרתקים, חובה להיזכר בימים אחרים. על המשאיות המקרטעות שפרקו סחורות ברציפים הסואנים של השוק הסיטונאי הישן ברחוב קרליבך בתל אביב, חלשו אגדות פשע תל אביביות כמו יעקב שעשוע, שמואל ציצון גילקרוב, אבי ניסימוב, חיים גבריאלי והאחים נגר, שלא הכירו בשלטונות המס או בסיטונאים עצמם. 

לפחות שניים או שלושה סיטונאים נרצחו בניסיון לשמור על העצמאות הכלכלית שלהם מול עברייני הפרוטקשן דאז, או סתם מול ירקנים ברוטליים שלקחו סחורה בהקפה וסירבו לשלם חובות. מאז, כדי להחזיק חנות בשוק הסיטונאי, היית צריך להיות עבריין כבד בעצמך, או לפחות להיות שותף של אחד כזה.

המסורת הזאת נשתמרה עד היום. גם בשוק החדש האסתטי והמסודר יחסית שעבר לצריפין. בפועל, מאחורי הקלעים, שוב מסתתרות דמויות של בכירי ארגוני הפשע בישראל. ניסים מוסלי האב הוא סיטונאי מצטיין. הג'רושים והכראג'ות חיים שם בשלום ובכבוד מאחורי כמה סיטונאים. דומרני, שבעבר הכתיב את מחירי העגבניות בדרום מהשוק הסיטונאי באשקלון, מזוהה עד היום עם חקלאים ששולחים סחורות לסיטונאים ספציפיים. 

נגד משפחת אבו מוך, המחזיקה ברשת לשיווק ירקות ופירות ברחבי תל אביב, נטען בכתב אישום כי הם מנסים לכפות בכוח מחירים על סיטונאים מסוימים בשוק החדש. משפטם עדיין מתנהל, אבל מה שבטוח הוא שהם לא ניסו לכפות מחירים על הסיטונאות הגדולה והמצליחה בשוק, נווה ירק, שבבעלות לביא, פרחי ומולנר - היועץ המיוחד לענייני אבטחה ופרוטקשן.

במשטרה וברשות המסים מודים כי כבר בשנת 2011 היה ידוע להם שמולנר עובד עם לביא ופרחי. “יועץ הזהב", אף כינו אותו החוקרים השבוע בבית המשפט. פרחי, לביא ומולנר זומנו אז כמה פעמים למשרדי מס ההכנסה, שם נמסר להם כי יש כוונה לא להכיר בתלושי השכר שהם מוציאים למולנר, אבל האיום הזה לא מומש, ומאז מולנר ממשיך לקבל משכורת רשמית ולשלם מסים כחוק.

מה שהדליק נורה אדומה אצל מחזיקי תיק מולנר ביאחב"ל הוא שגם כאשר הטאלנט שוהה בחו"ל, מאז סתיו 2013, המשכורת שלו ממשיכה להיכנס לבנק מדי חודש. לפיכך, באות להן עכשיו משטרת ישראל ורשות המסים ושמות את ידיהן על המשכורת הלגיטימית היחידה בחייו של מולנר. לא זו אף זו, הן גם מהלכות אימים על מעסיקיו ועל שותפיו באמצעות מעקבים, חקירות ומעצרים.

“האם זוהי עילת מעצר במדינת ישראל?", תהו פרקליטיהם, עורכי הדין אייל לביא וניר דבח בפני השופט מזרחי שהאריך את מעצרם עד יום שני. “האם יש אח ורע לסוג החקירה שמקיימים כלפי החברה הזאת? האם חקרתם פעם מישהו ממשפחת תשובה, עופר או זיסר מדוע הם מעסיקים יועץ כזה או אחר? נודף מזה ריח מאוד חריף ומאוד לא דמוקרטי".

נציג המשטרה, רפ"ק עו"ד אייל לוי, הבין במה הוא מואשם ומיהר לומר “אין כאן רדיפה, אבל גם לא מדובר בהעסקה רגילה או ביועץ תמים שנותן ייעוץ כלכלי לחברה רגילה... אין טענה שלפיה אסור או מותר להעסיק את מולנר, מס ההכנסה כבר הגיע איתם להסדר בעניינו, אבל השאלה היא מה עומד מאחורי ההעסקה שלו... לרשות המסים אולי חשוב לקבל את המס שהיא מקבלת מהחברה, אבל משטרת ישראל חוקרת עבירות אחרות... יש לנו חומר ראיות שמצביע על כך שמולנר אינו יועץ, אלא בעלים של החברה, ואז הסיפור הוא אחר, כי הוא מדווח כשכיר ולכן יש פה עבירה של הודעה כוזבת".