בסיום השיעור האחרון קמו הסטודנטים והריעו ממושכות למרצה על הסמסטר המעניין והמלמד ולאחר מכן חלקם גם ניגשו להגיד לה תודה באופן אישי. התרחיש הזה, שבו נכחתי פעם או פעמיים במהלך התואר, הוא דמיוני לחלוטין עבור המון סטודנטים. אם אתם שואלים אותי מה חסר מערכת ההשכלה הגבוהה – זה בדיוק זה. זה יצירת החוויה השונה, המאתגרת והמעניינת שהסטודנטים לוקחים איתם הלאה.



זה לא שאין צד חיובי, האקדמיה בישראל מצליחה לאורך שנים להוציא חוקרים מבריקים בעולם ברמה בינלאומית. בנוסף ישנם לא מעט מקצועות במוסדות השונים בהם איכות התואר ורמת בוגרי המוסד גבוהות ביותר.
 
רבות נכתב על הצורך של מערכת ההשכלה הגבוהה להתאים את עצמה בצורה משמעותית יותר לשוק התעסוקה, מכיוון שהגידול החד במספרי הסטודנטים בעשרים השנה האחרונות הוביל לכך שרוב הסטודנטים לא מגיעים לאקדמיה כדי להיות דוקטורים. רבים מהם חושבים על היום שאחרי, ורוצים להצליח להשתלב בשוק התעסוקה בעזרת התואר.
 

בעולם שבו רובנו חיים יצא לנו להחליף מספר רב של עבודות בתחומים שונים הדורשים כישורים שונים. בעולם שבו השינויים הם מהירים ולעיתים גם חדים, בעולם שבו יש צפי היעלמות של מקצועות משמעותיים, חייבת מערכת ההשכלה הגבוהה לדעת להתרכז גם בחוויה שהיא מעבירה וזאת בשביל להצליח ולתת לכל אותם סטודנטים שעוברים בה את הכלים להתמודד כאזרחים משמעותיים בחייהם בעתיד. 
 
בשביל המון בוגרי אקדמיה היום, תואר הוא חתיכת נייר. הגיע הזמן שחתיכת הנייר הזו תסמל יותר מהיכולת של אנשים לשבת 12 שעות בסוף הסמסטר ולשנן. מה היא אותה חווית למידה? איך יוצרים אותה? האמת - שאין לי מושג. יותר מזה, אני לא בטוח שיש היום מישהו שממש יודע מה בדיוק התשובה. אז מה עושים במצב כזה? את מה שהמדע מתבסס עליו- קודם כל מודים שלא יודעים ואז חוקרים בעזרת ניסוי וטעייה. 

גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות. צילום: גלעד אוסופסקי
 
לא יכול להיות שהיום מלמדים בדיוק כמו שלימדו לפני מאה שנה. העולם השתנה, הסטודנט השתנה. המצב שבו כיתות הלימוד ריקות למחצה, וגם מי שנמצא בהם בעיקר בודק בפלאפון מה קורה בשאר העולם, הוא מצב בלתי נסבל למערכת כל כך חשובה למדינת ישראל.
 
הפיתרון לא יבוא מלהאשים את הסטודנטים. ולא, הפתרון הוא לא להכריח אנשים להגיע לשיעורי חובה ולקחת להם את הסלולארי. הפתרון הוא להפסיק לפחד, להתעלם מהמסורות ולמצוא דרך להפוך את הטלפון הנייד לכלי למידה ולחלק מהשיעור.
 
הפתרון הוא לנסות, שוב ושוב, ניסיונות שגרתיים ולא שגרתיים. להבין איפה נכון להשתמש בטכנולוגיה ואיפה זה פוגע, ולשאול שאלות מתריסות והרבה, כי ככה עבד המדע מאז ומעולם. אנחנו הסטודנטים מוכנים ובשלים למערכת שתאתגר ותעניין אותנו יותר.
הכותב הוא יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית