גם אני נמנה עם נפגעי ניתוק זרם החשמל בתחילת השבוע. החשמל נותק, חזר, נותק ושוב חזר, ובינתיים המחשב הלך פייפן. אפשר לקבל פיצוי, אך את מוקד שירות הלקוחות לא ניתן להשיג, וגם כך הטיפול שם מתמקד במקרים דחופים משלי.



הבעיה העיקרית של חברת החשמל היא רמת השירות. השירות לקוי הן בחודשי הקיץ והן בחורף. בחודשי הקיץ יגידו לנו לחסוך בחשמל, כי אין מספיק "יתירות אנרגטית", אף על פי שטבעה של כל חברה עסקית הוא למכור כמה שיותר.
 
באותה מידה זו שערורייה שבכל חורף אותן התקלות חוזרות על עצמן. בחברה מפנים אצבע מאשימה כלפי העצים שנופלים וקורעים את החוטים, ואת האחריות למחדלים מטילים על מחלקות הגינון ברשויות המקומיות, שאינן מאפשרות את גיזום העצים. תירוצים בסגנון זה כבר היו לנו לפני שנתיים בסערה הגדולה, כשכוחות צה"ל העפילו לבירה בנגמ"שים והליקופטרים סייעו להצניח גנרטורים ביישובים מבודדים.
 

הפעם מדובר במיני סערה שאת תוצאותיה ניתן היה לחזות, וחייבים היו להתגבר עליה, עם או בלי "שביתה איטלקית". האחריות לכל השערוריות אינה של העובדים או הוועד - מדובר באחריות ניהולית בלבד.
 
מדרג האחריות מתחיל בהנהלה הבכירה, ומעליה הדירקטוריון. מכיוון שמדובר בחברה ממשלתית, יש כאן גם אחריות מיניסטריאלית של שרי האנרגיה והאוצר.
לא הייתי מפיל את המחדל על ההנהלה הנוכחית, בראשות עופר בלוך, המנכ"ל שמונה לתפקידו לפני כארבעה חודשים בלבד, ועדיין זה מדהים לשמוע את דבריו בגלי צה"ל השבוע: "חברת החשמל נותנת בסך הכל שירות מצוין, וברגע שיש תופעות חריגות אז יש הפסקות חשמל". אדוני, מנכ"ל החברה: אם אתה חושב שהפסקת חשמל ל־48 שעות היא תופעה חריגה, אז אנא ארוז את חפציך והתפטר מהתפקיד.
 
האחריות למצבה הנוכחי של החברה היא של יו"ר הדירקטוריון בחמש השנים האחרונות, יפתח רון־טל. אחריות נוספת מוטלת על מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב, וכאמור על שרי האוצר והאנרגיה. 
 
את הרפורמה בחברת החשמל - הכרוכה בפרישת עובדים, הכנסת מתחרים פרטיים והפרטת חלק מהפעילות - חייבים היו להשלים כבר לפני חמש שנים. הרי לפני 20 שנה בדיוק היה מצבן של בזק וחברת החשמל, שתי חברות ממשלתיות, זהה לחלוטין. אז מדוע הפרטת בזק - הנמצאת בידיים פרטיות, ובזכות זה רמת השירות מצוינת - הושלמה בהצלחה, בעוד שחברת החשמל היא חברה ממשלתית הנסמכת על כספי משלם המסים?
 
אחת הביקורות על תקציב 2015־2016 היא היעדר רפורמות ומנועי צמיחה, וחברת החשמל היא דוגמה מצוינת. שר האוצר משה כחלון עסוק בעיקר בנושא יוקר המחיה, וזה חשוב, אבל אסור להזניח את הרפורמות.
 
הוזלה של 6.2% בתעריף החשמל זה מצוין, אבל לי כצרכן חשובה יותר רמת השירות והבטחת אספקה סדירה. אני לא מעוניין שמישהו יטיף לי לכבות את המזגן כי אין מספיק חשמל במדינה.
 
במערכת יחסי העבודה הרעועה בחברת החשמל אשמה ההנהלה, עם כל הכבוד להאשמות שמטילים על יו"ר הוועד, דוד (מיקו) צרפתי. נכון שהוועד משתמש בציבור כדי ללחוץ על ההנהלה ועל הממשלה, וזה מקומם ומרגיז, אבל עדיין האחריות היא של ההנהלה והממשלה. מוטב להשלים את הרפורמה וההפרטה בחברת החשמל, ויפה הפסקת חשמל אחת קודם.