השבוע התקדם שר האוצר, משה כחלון צעד קטן נוסף לעבר אחד היעדים המרכזיים שסימן במסע הבחירות שלו: רפורמה להגברת התחרות בין הבנקים הגדולים. ועדת הרפורמות של הכנסת בראשות אלי כהן ממפלגת כולנו, אישרה את תיקון החוק המאפשר לחברות אשראי פרטיות לגייס הון מהציבור כדי להתחרות בבנקים בתחום האשראי.

ועדת הרפורמות היא אחד החידושים המרעננים שהכניס כחלון לכנסת, על סמך ניסיונו המצולק בקידום רפורמות. כשר וכחבר ועדת הכלכלה של הכנסת בעבר, גילה כחלון את כוחה העצום של החקיקה ואת היכולת לשנות באמצעותה את כללי המשחק בשווקים. רק באמצעות החקיקה הצליח כחלון לנטרל את יכולתן של חברות הסלולר לקחת בשבי את לקוחותיהן באמצעות חוזים דרקוניים ו"התחייבויות" ארוכות טווח, ולאפשר בהמשך את כניסתם המהירה והאפקטיבית של מתחרים חדשים. 

בעת שכיהן כשר התקשורת, הוא עשה שימוש בוועדת הכלכלה של הכנסת שקידמה את הרפורמות שביקש להביא. כעת, לאחר שחזר לממשלה בתור שר האוצר וכשותף קואליציוני עוצמתי, דאג להקים ועדה מיוחדת שתקדם את הרפורמות שהוא מבקש להביא, ולהציב בראשה את איש אמונו, כהן. כהן וכחלון הולכים כבר הרבה שנים ביחד. שניהם היו חברי ליכוד נאמנים, שניהם נותרו מחוברים לכור מחצבתם הפוליטי, אבל כשכחלון החליט להקים מפלגה משלו, התייצב כהן לדגל. 


מי שיחפש לא יתקשה לגלות גם דמיון ביוגרפי בין השניים. כהן, שגדל בשכונת תל גיבורים בחולון, נראה כמו כחלון דור 2: חבר ליכוד "טבעי" בעל תודעה חברתית מחד ואמונה מוצקה בעקרונות קפיטליסטיים של שוק החופשי. אמו מנהלת חשבונות, אביו נפטר בגיל צעיר. הוא נשוי ואב לארבעה ילדים. מאז נבחר לכנסת, הוא מעיד, ירדה רמת הכנסתו, ובימי חול הוא מסיים יום עבודה לא לפני שמונה או תשע בערב, גם בתקופת הפגרה בכנסת. "טוענים שבכנסת לא עובדים קשה, אולי החיים נוחים יותר באופוזיציה", הוא אומר. 

קודם שצלל לכנסת הסתובב פה ושם, השלים תארים בראיית חשבון ומינהל, כיהן כדירקטור בחברות ציבוריות, נשם את העולם העסקי וחי לא מעט בפוליטיקה. ההצלחה של כחלון בבחירות הציבה אותו כבר בקדנציה הראשונה בראש אחת הוועדות המרכזיות של הכנסת, ובקו החזית מול הגופים הכלכליים החזקים ביותר במשק - הבנקים.

הבוננזה של הבנקים
כהן הוא איש מהיר דיבור ופעלתן. את תיקון החוק להגברת התחרות הגיש כהצעת חוק פרטית כבר במאי, זמן קצר לאחר שנכנס לכנסת. התיקון מכונה גם "חוק נאווי", על שם "אחים נאווי", חברה ציבורית העוסקת במתן אשראי, בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים המתקשים לקבל אשראי זול בבנקים. 

את ההון שהיא מלווה לעסקים גייסה האחים נאווי באמצעות אשראי שקיבלה מגופים שונים, בהם הבנקים עצמם, וכן מהנפקת מניות בציבור. בשנה שעברה ניסתה החברה לנצל את התנאים הטובים בשוק ההון ולגייס הון באמצעות הנפקת איגרות חוב ישירות לציבור. רשות ניירות ערך חסמה את ההנפקה, בנימוק שעל פי חוק הבנקאות אסור לחברה שאינה בנק לגייס הון מהציבור למטרת מתן אשראי. 

הפרשה העלתה תהיות לגבי הסיכוי להגברת התחרות בענף הבנקאות: לכאורה יש בישראל כ־15 בנקים, האמורים לקיים ביניהם תחרות חופשית ואפקטיבית. אולם בפועל נשלט השוק על ידי שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים. הבנקים טוענים, במידה מסוימת של צדק, שהם מתחרים ביניהם ושמחירי השירותים שלהם סבירים. התחרות אומנם חזקה ואפקטיבית בענף המשכנתאות, שבו שולי הרווח של הבנקים צרים עד כאב, שם הבנקים מציעים ללקוחותיהם עמלות סבירות ואפילו נמוכות בממוצע בהשוואות לממוצעים בינלאומיים. גם האשראי ללקוחות מכובדים כמו חברות ענק וטייקונים מחולק בנדיבות ובתנאים מפתים. 

אבל כשמדובר בעסקים קטנים ובמשקי בית, מזנקים המרווחים ושיעורי הריבית. זו הבוננזה הגדולה של הבנקים הגדולים: התחרות כמעט אינה קיימת, והריביות שנדרשים הלקוחות הקטנים לשלם אינן סבירות על פי שום מדד. זהו בדיוק קהל היעד של חברות האשראי הפרטיות, כמו "אחים נאווי", וכאן נכנס כהן לתמונה.

"היום כל חברה, בכל מגזר שהיא פועלת, יכולה לגייס הון באמצעות גיוס אשראי מהציבור, למעט חברה שעוסקת במתן אשראי. זה לא סביר וזו אפליה מול הבנקים. הבנקים עצמם יכולים לגייס אשראי מהציבור, אבל מי שרוצה להתחרות בהם צריך לגייס אשראי או מהבנקים עצמם או להלוות כסף רק מהונו העצמי. אם החברות הפרטיות יוכלו לגייס הון ישירות מהציבור, המקורות שלהם יהיו זולים יותר, והם יוכלו להציע אשראי זול יותר ולהתחרות בבנקים. דווקא הגופים הפרטיים פועלים במגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שהוא המגזר שאותו המדינה צריכה לעודד. העסקים האלה הם מנוע הצמיחה החשוב של המשק, ודווקא שם התחרות נמוכה והריביות שהבנקים גובים הכי גדולות".

זה משק קטן ומאוד ריכוזי מטבעו. למה נטפלתם דווקא לבנקים?
"הריכוזיות במערכת הפיננסית מובילה לריכוזיות במערכת הריאלית, של חברות השיווק, התעשייה, הנדל"ן והאחרות. הבנקים הגדולים נותנים את האשראי הזול לחברות הגדולות, הנהנות ממילא מיתרונות גדולים, בעוד שהעסקים הקטנים והבינוניים נאלצים לשלם ריבית גבוהה. החלוקה הזו מפלה ומונעת מהעסקים הקטנים לצמוח ולהתחרות ביעילות בחברות הגדולות, ששומרות על ההגמוניה שלהן בעזרת הבנקים.

"אם נשנה את המצב, התחרות במשק תגדל, והצרכנים ייהנו משירותים טובים יותר וממחירים נמוכים יותר. המטרה החשובה ביותר היא לשנות את הקצאת האשראי במשק לטובת העסקים הקטנים והבינוניים. אני מאמין שגם המערכת הבנקאית תרוויח מזה: מערכת בנקאית תחרותית היא גם מערכת יציבה יותר".

ובכל זאת, בנק ישראל, שדואג בעיקר ליציבות הבנקים, הצליח למנוע פתיחה מוחלטת של השוק. היקף האשראי שיורשו החברות הפרטיות לספק יוגבל ל־2.5 מיליארד שקל.

"עסקי האשראי הם בכל זאת עסקים שיש לפעילותם השלכות משקיות חשובות, וצריך שיהיה על הפעילות הזו פיקוח כלשהו. אני חשבתי עם זאת שבנק ישראל צריך להתמקד בפיקוח על הבנקים בלבד, ויש למנות מפקח נפרד לאשראי שאינו בנקאי. המפקח החדש על השוק החוץ־בנקאי ימונה על ידי משרד האוצר, ואמור להתחיל בפעילותו עד סוף השנה. לכן הסכמנו שעד שהמפקח יתחיל לפעול, יוגבל הסכום הכולל שכל חברה תוכל להלוות. מדובר בסכום גבוה מאוד, ואני מעריך שאף חברה לא תגיע בכלל למגבלה הזו, כך שהיא לא תהיה אפקטיבית למעשה". 

אתה אמור להוביל גם את החקיקה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. הבנקים טוענים שהיא לא תשפיע על התחרות בשוק ולא תועיל לצרכן.
"אם העסקה הזו לא תגביר את התחרות בשוק, אז למה הם מתנגדים לה כל כך? זהו שוק תחרותי, ויש שתי דרכים לטפל בריכוזיות: להטיל פיקוח או לגרום לתחרות. אין חולק על כך שתחרות עדיפה על פיקוח. ככל שיגדל מספר השחקנים ייטב לצרכנים ולעסקים, ולכן צריך להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. הריביות שגובות חברות כרטיסי האשראי היום נושקות ל־9.5% בשנה, בעוד שהריבית במשק אפסית. אין סיבה לריבית כזו, במיוחד כאשר לבנקים יש מידע מלא על כל לקוח ולכן הסיכון שלהם קטן יחסית. בעתיד, הלקוח יוכל לבחור בין אשראי בבנק לאשראי בחברת כרטיסי אשראי, התחרות תהיה גדולה יותר והלקוח ירוויח". 

הגשת הצעת חוק פרטית לביטוח פיקדונות בבנקים. עד כה נתן בנק ישראל ביטוח כזה בפועל. למה צריך חוק?
"בפועל בנק ישראל פיצה עד לסכום מסוים לקוחות של בנקים שקרסו, אבל זה לא ביטוח רשמי והיקף הפיצוי לא מוסדר בחוק, כמו למשל באירופה. כאשר אנחנו רוצים להכניס גופים חדשים למערכת וליצור תחרות לבנקים, אנחנו צריכים להבין שאם הלקוחות לא ירגישו בטוחים להפקיד את כספם בבנקים קטנים, הם לא יעשו זאת גם אם העמלות והריבית יהיו אטרקטיביות. ההצעה שלי מכוונת לבנקים קטנים או לגופים אינטרנטיים שיציעו שירותים בנקאיים, והיא תבטיח ללקוחות שכספם בטוח. ביטוח הפיקדונות יהיה למפקידים בגופים קטנים, שחלקם בשוק 5% לכל היותר. הסכומים המופקדים יבוטחו עד 250 אלף שקל, כי הכוונה היא לעודד עסקים קטנים ומשקי בית, שהם הלקוחות הסובלים היום מחוסר בתחרות". 

שנים רבות מנסים לקדם אצלנו הקמת בנקים קטנים ובנקים אינטרנטיים. מדוע אתה סבור שזה הולך לקרות עכשיו?
"בכל העולם יש היום פריחה של בנקים אינטרנטיים. אנחנו מדינה מאוד מתקדמת מבחינה טכנולוגית, מדברים על סטארט־אפ ניישן ואין לנו עדיין אף בנק אינטרנטי אחד. אבל בשנים האחרונות מתפתחים מיזמים פיננסיים רבים כמו הלוואות בין חברים, ואנחנו בדרך להרחבת השירותים האלה. אני מאמין שביטוח פיקדונות יסיר חסם חשוב בדרך להקמת בנק אינטרנטי". 

אחד מהחסמים היה דרישת בנק ישראל להון עצמי גבוה, שקשה לבנק קטן וחדש להתחיל.
"אני חושב שזו לא תהיה המגבלה. דרישת בנק ישראל להון עצמי של 70 מיליון שקל היא סבירה. אנחנו בכל זאת רוצים שמי שמקים את הבנק יהיה גוף רציני עם כרית ביטחון מסוימת".

המאבק בבנקים מציב אותך בעמדה רגישה: אתה חש לחצים מצד לוביסטים של הבנקים?
"אני בא מרקע מקצועי בעולם העסקים,   ודעתי מגובשת מאוד. לכן לוביסטים לא כל כך משפיעים על דעתי. נכון שלאנשי העסקים יש כסף ויש לוביסטים, אבל שמתי לב בכנסת שלכולם יש לוביסטים, גם לארגונים חברתיים ולחברות ממשלתיות, והתפקיד שלנו בוועדה הוא לתת לכולם להתבטא. זה לא נכון שלציבור הרחב אין מי שידבר עבורו. אנחנו מסתמכים בהחלטות על פקידי משרד האוצר שאינם מייצגים טייקונים, ועל מומחים חיצוניים בעלי מעמד עצמאי כמו דרור שטרום, ראש ועדת התחרותיות ואבי בן בסט". 

אל תהמרו על זה
המאבק להרחבת התחרותיות בשוק הפיננסי הוא רק חלק משורת הרפורמות ושינויי החקיקה שמוביל כהן. הוא מקדם בכנסת את רפורמות הדיור שמוביל כחלון, ובראשן מכרזי הדיור למשתכן, פועל עם מפלגתו לתיקון העוול לזכאי הדיור הציבורי ("משרד השיכון רוכש מדי יום דירה או שתיים כדי לחסל את רשימת ההמתנה של הזכאים"), ומתגייס לשיפור מעמדם של העצמאים בישראל.

"12% מהעובדים בישראל הם עצמאים ו־40% לא חוסכים לפנסיה. כשהם מגיעים לזקנה הם צריכים להסתמך על קצבת ביטוח לאומי שאי אפשר לחיות ממנה. חוק הפנסיה לעצמאים יאפשר ל־200 אלף עצמאים להזדקן בכבוד", אומר כהן, שמקדם גם את זכויות העצמאים לדמי אבטלה.

שכיר צריך להיות מפוטר כדי לקבל דמי אבטלה. החשש הוא שעצמאי שרוצה לנוח פשוט יסגור את העסק ויקבל חופשה על חשבון ביטוח לאומי.
"עדיין לא ראיתי מישהו שסוגר עסק מצליח. עצמאי משלם 16% משכרו לביטוח לאומי. אין סיבה שלא יהיה זכאי גם הוא לדמי אבטלה במקרה שהוא סוגר את העסק שלו".

בעקבות תחקיר "מעריב" שחשף את התמכרותם של בני נוער למשחקי הימורים שמנהלים מוסדות ממלכתיים, התגייס כהן למלחמה בתופעה: "זו תופעה שפוגעת בלימודים ומעודדת נטייה לעבריינות. יש נערים שנכנסים לחובות עצומים ונגררים אף לפשע. לכן אני מוביל קבוצה של חברי כנסת מהליכוד, מהמחנה הציוני ומש"ס. גם יו"ר ועדת החינוך יעקב מרגי התגייס לטיפול בנושא. 

"יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי למנוע את התופעה. מתנ"ס שנבנה באמצעות כספי הטוטו והפיס לא צריך לספק פרסומת או תוכן שיווקי סמוי שנותן לגיטימציה להימורים. אפשר גם להשתמש נכון וטוב יותר בהכנסות של מפעלי ההימורים. אנחנו כל הזמן רואים את העלייה בהכנסות מההימורים, ומי שנושאות בתשלומים האלה הן בעיקר השכבות החלשות. זהו מס רגרסיבי על עניים שמשלמים עבור מפעלי התרבות והמתנ"סים שמקימים בשכונות. מוטב היה להוציא את הכסף לשיפור רמת החיים של השכבות החלשות ולהגדיל את ההחזר לקהילה. מתוך 2.5 מיליארד שקל הכנסות של הטוטו, רק 500 מיליון שקל חוזרים לקהילה. היתר הולך לפרסים ולהוצאות. צריך לשנות את המצב".