ארגוני הטרור הפלסטיניים מנצלים את הרשת היטב להשפעה על הצעירים לצאת ולבצע פיגועי טרור ברחובות ישראל, תוך קידום ועידוד קמפיינים של הסתה ברשת, שמטרתם להשפיע על מפגעים לא מאורגנים. בקמפיינים ישנה שמירה אחידה על מסרים פשוטים שהמכנה המשותף להם הוא הקריאה להרוג יהודים באמצעות דריסה ודקירה.



אלה מופצים ברשת באמצעות שירי הלל לטרור, סרטוני וידיאו ערוכים ומגמתיים של פיגועים, תמונות, מודעות גרפיות ודפי זיכרון המאפשרים היכרות אינטימית עם המחבלים. יש סבירות לא נמוכה שהמוטיבציה הגוברת לביצוע לפחות חלק מהפיגועים נרקמה בצורה ספונטנית בבוקר הפיגוע כתוצאה מהחיבור בין רגשות תסכול וחשיפה להסתה ברשת, וגל הטרור הנוכחי מציג



היטב את השפעתה של טכנולוגיית המידע המודרנית הבאה לידי ביטוי בשימוש ברשתות החברתיות, שבה המציאות מערבבת בין העולם הפיזי לקיברנטי.

עוד לא נמצאה נוסחת הזהב לסיכול פיגועי טרור לא מאורגנים וספונטניים. אחד האתגרים העיקריים הוא בגיבוש כלים חדשים לדליית המידע, ניטור ואכיפה מהרשתות החברתיות הפלסטיניות. כיום אין דרך פעולה ברורה, והמענה בשטח הוא נקודתי וזמני, המותאם לגל הטרור הנוכחי. המענה הנדרש צריך לכלול תכנון לטווח הארוך, כולל אסטרטגיה ברורה ובניית תשתית שתספק את המענה הרצוי ללחימה בטרור ברשת. יש לפעול גם בזירה המשפטית, כולל בגיבוש חקיקה נגד הסתה לטרור ברשת ובאכיפה. השלב הראשון הוא בהוכחת הקשר בין הסתה ברשת לביצוע פיזי של פיגועי טרור מצד גורמים שאינם משויכים לארגוני טרור.

 
ההשראה מאופן פעולתו של דאע”ש מורגשת היטב בשנה האחרונה, וניתן ללמוד מפעילות שנעשית בתחום לוחמת הנגד על ידי היורופול, סוכנות המודיעין הפלילי של האיחוד האירופי, שהקימה יחידה מבצעית שתפקידה לנטר ולאפיין פעולות טרור ולתאם פעילות נגד דאע”ש ברשת עם גורמים רלוונטיים, כולל שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. יחידות הסייבר במערכת הביטחון הן מהמתקדמות בעולם, והן עמלות על דרכים לזיהוי ברשת של בעלי פוטנציאל לבצע פיגועים, אך בסדר העדיפויות יש למקד גם מאמצים שיסכלו את המשאבים של מקורות ההסתה וההקצנה ברשתות החברתיות הפלסטיניות.
 
בצד ההסברתי, לא מספיק להפיק סרטוני הסברה המיועדים לעולם המערבי על צדקת ישראל והוכחת טענות שקריות העולות ברשת, אלא יש צורך בפעולות פרו־אקטיביות ברשתות החברתיות הפלסטיניות עצמן. ניתן לסייע לכך על ידי פעילות סייבר התקפית לפגיעה במשאבים, אך בעיקר יש צורך בפעילות “רכה” שתכלול הפקת תכנים שמטרתם להצביע על האפקט השלילי של הטרור ו”הגול העצמי” שהוא יוצר לחברה הפלסטינית – מאיבוד מקומות עבודה, הרס משפחות ועד איבוד תמיכה מגורמים מתונים בעולם הערבי והמוסלמי. מודל יעיל יחסית לפעילות כזו מתבצע ברשת כחלק מלוחמת הנרטיב בדאע”ש, על ידי תאגידים כגוגל ומרכזים הפועלים בעולם המוסלמי, ובמסגרתו נחשפות עדויות של לוחמי דאע”ש ש”חזרו בשאלה”, באמצעות מנהיגי קהילות המגנים את התופעה ועוד.

דרך נוספת היא בהפצת מסרים “חיוביים” ברשתות החברתיות הפלסטיניות שיתמקדו בחינוך נגד רדיקליזציה וטרור. אלה יכוונו לקהל פלסטיני צעיר באמצעות פנייה ישירה, אובייקטיבית וללא תיווך, על ידי גורמים ערביים מתונים. למשל על ידי הבלטת סיפורי הצלחה ומודלים של דו־קיום בין ערבים ליהודים.
נגד המציאות שבה ישנה נוכחות דומיננטית של שנאה והסתה פרו־פלסטינית ברשת, יש להקים מערכה משולבת, שתוכל לסייע בצורה משמעותית ולאורך זמן בלחימה בטרור ולהנמיך את רף האלימות ברשת ומחוצה לה. 

הכותב הוא חוקר סייבר טרור במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS