אש ידידותית: למרות שאובמה לא נתן לנתניהו הכל, נראה שההמשך יהיה מוצלח

אז נכון, ברק אובמה לא נתן לבנימין נתניהו את ה"בלייר האוס" ולא שחרר אותו מהפגישה עם סיכום על חבילת סיוע מוגדרת. הוא יוציא לו קצת את המיץ, יארח בכבוד וביקר (כן, בבלייר האוס) את הנשיא ריבלין, אבל יספק את התוצאות. אובמה לא רוצה להשאיר מורשת של שנאת ישראל. ההפך, הוא הנשיא שנתן הכי הרבה ועוד ייתן בשארית כהונתו, והוא ישרת בהחלטותיו בעניין ישראל את המפלגה הדמוקרטית שנבנית למערכת הבחירות לנשיאות. 
 

מנגד, נתניהו הגיע לוושינגטון לאחר ש"חישב מסלול מחדש", מפויס, כשהבין שההסכם עם איראן חתום וגמור ושכל התעלולים בתקשורת האמריקאית ובבית הנבחרים העלו חרס. ביבי הוא אמריקנולוג שעמדותיו התעצבו עם התפקיד. בקדנציה הראשונה שלו הוא ביקש לבטל את הסיוע האמריקאי בכלל, וכעת הוא דורש 50 מיליארד דולר לטובת סיוע ביטחוני למשך עשור. עוד תצמח כאן בשנה הקרובה ידידות גדולה, וזה עניין חשוב ומשמח. 

2
לא משנה היכן תהיה גלי צה"ל בערבו של יום - העיקר שתהיה. הרמטכ"ל גדי איזנקוט נוקט כאן צעד אמיץ, שקודמיו ברחו מפניו כמו מאש. הוא נוגע ברבנות, בפרקליטות, בחיל החינוך ועוד. דווקא בגלי צה"ל הוא מבקש שלא לגעת ולא לפגוע. את קיומה של התחנה הוא יבטיח (עם שמה) בתוך תחומי הממלכה, עם כמות חיילים שתפחת משנה לשנה, ואולי הוא אפילו ייזכר כמי שבמהלך כזה דווקא הבטיח את קיומה לשנים.
 

עד אז, גלי צה"ל חייבת להישאר נקייה מלחצים פוליטיים, עצמאית, שקולה ואחראית. אני יכול להעיד כי שבעה־שמונה שרי ביטחון שאיתם עבדתי כיועץ, כמפקד גלי צה"ל וכדובר צה"ל, לא התערבו מעולם בתוכני התחנה. הם גם לא ניסו, למעט אחד, שעשה זאת באמצעות שליחים והצליח חלקית.לפיכך, מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, שגה מעט כשפתח סדק בדלת לגורם פוליטי להתערב או להשפיע על תכנים. כשאתה פותח סדק, מישהו שם רגל בדלת וכולם נכנסים. 

השרה מירי רגב, שהייתה פעם אפילו מועמדת לתפקיד מפקדת גלי צה"ל (כן, כן), מבקשת להשפיע על הפלייליסט, לשלב בתחנה נציגי ציבור, לייצר

הייתה מועמדת לפקד על גל"צ, מירי רגב. צילום: יונתן ינדל, פלאש 90

שקיפות וכיוצא בזה. לכן חשוב להבהיר - דין הפלייליסט כדין הליין־אפ של "יומן הבוקר". וכי למה לא יהיו נציגי ציבור במערכת "יומן הבוקר" וישגיחו מה נכנס ומה לא? ולמה רק בגלגל"צ? למה לא ב־FM88, בערוץ הראשון או ביומן הבוקר של קול ישראל? 
 

על גלגל"צ מופקדים צה"ל, הרמטכ"ל ושר הביטחון, אבל יש להם שותף פעיל: שר התחבורה, שמעביר כל שנה שלושה וחצי מיליון שקל מתקציב הרשות לבטיחות בדרכים לקיומה של התחנה. אף שר תחבורה לא התערב מעולם בתכנים או בפלייליסט, ותאמינו לי שהם קיבלו פניות.
 

התכנים בגופי השידור חייבים להיות חסומים בפני פוליטיקאים. אומנם זה קשה מאוד במציאות של היום, אבל הכרחי - וזהו סוד קסמה רב השנים של גלי צה"ל. 

3
אינני יודע מי יתמנה לבסוף לראש מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, ואינני יודע אם נתניהו יהיה קשוב לממשל האמריקאי, לנשיא ריבלין, לחלק משרי ממשלתו, לתקשורת ולשכל הישר. 
 

מה שאני כן יודע הוא שראש מטה ההסברה הלאומי צריך להיות תפקיד במשרד ראש הממשלה ולא בלשכת ראש הממשלה. הוא צריך לתת שירות לכל גורמי הממשלה והמשרדים בקואליציה, ולא להיות "הפה של נתניהו". לשם כך יש לנתניהו (או לכל ראש ממשלה אחר) יועץ תקשורת, סגן יועץ, יועצי ניו מדיה ויועץ תקשורת בינלאומי. וכל זאת חוץ מנתניהו עצמו, שהוא דובר לא רע בכלל.
 

מטה ההסברה הלאומי הוקם בחופזה בימי ממשלת אולמרט כדי להקדים פרסום דוח חמור של מבקר המדינה על מלחמת לבנון השנייה ואת דוח וינוגרד. בקיץ 2007 השלים מזכיר הממשלה דאז, ישראל מימון, את עבודת המטה להקמת הגוף החדש. לא כל השרים אהבו את הרעיון - שרת החוץ ציפי לבני למשל לא הסכימה שזה יהיה גוף מנחה אלא גוף מתאם בלבד - וכך אכן הוחלט. אף אחד לא חשב שהתקן והתפקיד החדש ישמשו את יועץ התקשורת של ראש הממשלה, שנהנה פתאום ממעמד של מנכ"ל ממשלתי ומוצמד אליו רכב שרד ונהג.
 

תפקיד ראש מטה ההסברה הלאומי "נגנב" ממשרד ראש הממשלה ללשכת ראש הממשלה. לא תמיד עומדים בראשו אישה או איש ראויים, שהנם אוטוריטות בתחום ההסברה, הדוברות והמדיה הדיגיטלית. כיום, נתפס התפקיד כדובר בכיר של ראש הממשלה, ולא היא. את הליקוי והעיוות החמור הזה צריך לתקן. דוח מבקר המדינה שפורסם לפני חמש שנים האיר עיוות זה ודרש לתקנו, אך לא נענה. כי מי כאן שם לב לזוטות שכאלה.

4
השבוע חגגו בני העדה האתיופית בישראל את חג הסיגד, המסמל כבר שנים את הכמיהה לציון ואת הגעגועים לירושלים. רבים מבני העדה מצאו את מותם תשושים או מוכים מרעב ומצמא במסע המדברי הארוך אל ישראל. 
 

שלמה גרוניך ומקהלת שבא הרימו יצירת מופת מוזיקלית שמבוססת על הכמיהה הזאת. גם טובה, מנהלת המשרד החדשה שלי, חגגה (בצניעות). אני כותב את הקטע הקצר הזה כדי שנכיר ונזדהה. יש אצלנו בישראל לא רק מימונה (של המרוקאים), לא רק סהרנה (של הכורדים), לא רק רוזה־באע (של הפרסים), יש לנו גם את הסיגד של בני העדה האתיופית. הרעיון כעת הוא לחגוג כשכולם נמצאים כאן, חיים ובריאים, ביחד בציון ובירושלים - למרות כל הבעיות שטרם באו על פתרונן. חג שמח, חברים.

5
אבא שלי ז"ל היה מתענג על שירת הלדינו. הפיוטים של יהורם גאון, או של אברהם פררה ואחרים היו עבורו "ממתקים לשבת". כך גם "בוסתן ספרדי" של יצחק נבון שהלך השבוע לעולמו. גם אני התאהבתי בלדינו, כמו גם בנבון. איך אומרים? הוא הביא כבוד גדול ליהדות ספרד ולבני השכונות והפריפריה. באצילות, באהבת האדם, בנועם ההליכות, בממלכתיות, בעברית התקנית - הוא רכש את לב העם. 

הביא כבוד רב לבני שכונות הפריפריה, יצחק נבון ז"ל

האיש הזה, שיצק מים על ידיו של דוד בן־גוריון והיה שותף למעשה הגדול של הקמת מדינת ישראל, חי בצנעה ובעשורים האחרונים התהלך כאחד האדם בתוך עמו. איש גדול היה יצחק נבון, וגדול היה פועלו.

יהי זכרו ברוך.