אל תשליכם: כיצד אפשר להגן על הקשישים בישראל מפני חברות הביטוח?

הבעיה היחידה היא שאף אחד, כולל הרגולטור, לא טרח להזהיר אותם שלא בפוליסה סיעודית עסקינן, אלא ב"פוליסת זבל" זמנית שלא היו זקוקים לה כלל וכל תכליתה הייתה להעשיר את קופותיהן של חברות הביטוח במילארדים.
 

משה, לצערו, מצא עצמו נזקק לטיפול סיעודי, אבל ברגע האמת חברת הביטוח לא הייתה שם עבורו. היא ברחה, ומי שנתן לה היתר לעשות זאת היא לא אחרת מאשר המדינה. 
 

סיפור הביטוח הסיעודי אינו עוד סיפור על ביטוח, אלא על הונאה שהפילה רבים בפח. חברות הביטוח הציעו לקבוצות עובדים לרכוש ביטוחים במסגרת מוזלת. הבעיה המרכזית נולדה מתוך ההטעיה המכוונת שבה נקטו חברות הביטוח אל מול המבוטחים: בשעה שאלו היו משוכנעים שהם רוכשים "פוליסה סיעודית" שתגן עליהם בהמשך החיים, אך אף אחד לא סיפר להם שבין האותיות הקטנות הוחבא סעיף המתיר לחברות הביטוח לבטל את הפוליסה מדי כמה שנים. כלומר, לא ביטוח סיעודי רכשו המבוטחים אלא פוליסה זמנית וחסרת ערך ביחס למצב הסיכון האמיתי, בגילים המתקדמים. 
 

קל מדי לכעוס רק על חברות הביטוח, אבל היה עוד שותף לפשע: אגף הפיקוח על שוק הביטוח, שאמור להגן עלינו המבוטחים. איפה היה הרגולטור ומדוע אפשר למכור את הפוליסות בצורה כה מטעה במשך עשרות שנים? האם נרדם בשמירה ולא ידע, או ידע אך לא פעל? ומעל לכל: מדוע הקפיד לשמור על האינטרסים של חברות הביטוח ואפשר בשנים האחרונות לזרוק 150 אלף מבוטחים לרחובות כמו כלבים? כך או אחרת, אין ספק שהרגולטור כשל בתפקידו כשומר הסף של הציבור. 
 

אתמול הכריז משה אחר - משה כחלון, שר האוצר - "אל תשליכני לעת זקנה". הצהרות לחוד ומעשים לחוד. בפועל, מדובר על ריטואל שחוק וקבוע שבו מדי שנה מכריז האוצר על הקפאת מצב ובחודש ינואר, כאשר חברות הביטוח ממשיכות לפלוט את המבוטחים מהפוליסות על בסיס אותו סעיף בעייתי, הוא לא נוקף אצבע. 
 

אם כחלון היה כה רוצה להגן על הקשישים, היה עליו לעשות דבר פשוט וקל: לחתום על צו המחייב את חברות הביטוח להמשיך לקיים את הפוליסות אל מול המבוטחים. בפועל הוא רק מאפשר להן לעשות זאת. אך למה שיעשו זאת אם יוכלו לזרוק את הקשישים לרחוב, להשאיר את כספיהם אצלן, ולהעביר יותר ויותר אנשים לביטוחים פרטיים יקרים יותר? 
 

גם בלא שתיכנס הרפורמה לתוקף מותר יהיה לחברות הביטוח להמשיך לבטל לקשישים את הביטוח הסיעודי ולזרוק אותם לרחוב, פשוט כי שר האוצר לא הוציא הנחיה שתמנע מהם שימוש באותו סעיף קטלני שמתיר ביטול חד־צדדי. 
 

רק השבוע התברר כי חברות הביטוח גרפו מיליארדי שקלים על חשבון המבוטחים, למען הדיוק, חמישה מיליארד שקל מאז 2003. אבל כחלון, שהבטיח להיות שם עבור המוחלשים, התקפל בפועל בפני חברות הביטוח ואתמול נתן להן הכשר להמשיך לפגוע בקשישים הסיעודיים.