כל אדם שמבשל פה ושם בביתו, ראוי שלפחות יידע מה הוא עושה. ולא, צפייה פסיבית ב"משחקי השף", אינה מקור ידע. כגבר שהוא למעשה אישה שהיא למעשה עקרת בית רוב היום (אני מדבר על עצמי), חשבתי לנכון להכניס למטבחי כמה מנות חדשות שהן לא השילוש הקדוש של ירקות, אורז לבן ושניצל תירס. לכן שלחתי את עצמי לקורס בישול בסיסי, וכעת אני בעל תעודה שעליה כתוב גם שמי גם בישול וגם תעודה. זה כמובן המסמך היחיד בעולם שמחבר בין שלושת המרכיבים האלה. 

אחרי ההלם הראשוני בכניסה למטבח עם עשרות עמדות בישול, שני שפים ועשרה תלמידים חדורי מוטיבציה לא מוסברת, הבנתי שלבשל אני לא אלמד פה, ולכן הושבתי את עצמי עם בקבוק יין, בבחינת אתם תכינו ואני אשתכר לי פה בפינה. אחרי שתי כוסות יין, התערבלו לי בראש משפטים שנזרקו לחלל המטבח כמו "קדימה, תכינו את הפניני טפיוקה ותוציאו את המשרה, ולא לשכוח לערבב את המרק מיסו עם טופו ואצות וואקמה במשך 20 דקות!", וגם "דרור, תעזוב את הבקבוק ותן יד". אז שיניתי גישה והתחלתי להתערבב.
אל הסדנה מגיעים שלל אנשים שאין ביניהם קשר. אישה אחת שנראית כמו האמא מ"סיקס פיט אנדר" שטוענת שהיא מעולם לא בישלה, לא תבשל, והקורס הזה רק מוכיח לה שבישול זה ממש לא בשבילה. 

אישה אחרת, שנראית כמו ספרנית, ממלמלת ללא הפסקה מתכונים שהיא עושה ומערבבת במלמוליה את מה שהיא הייתה עושה עם החסה הזאת שעל השולחן. "אוי מה שאני הכנתי לשבת, כולם טרפו, טיגנתי קציצות והוספתי טחינה, אתה תאהב, אה לא, אתה צמחוני, אז אולי תאהב את הפרגיות שעשיתי באורז ושמתי אותם כל הלילה בתנור. אה, לא אתה צמחוני, אז בטוח תאהב את הבולונז שלי". וכך, המתכונים שלה ממשיכים ויוצאים מפיה ואיש לא שומע. איש לא רושם. לאיש לא אכפת שהיא מבשלת וממלמלת ללא סוף. 

הלאה, אדם מאוד שמן, שכנראה יש לו רקע בתחום המסעדנות, אבל רקע יותר מוכח בתחום האכילה, נראה לא מרוצה תמידית. הוא בכלל לא אוהב סושי, ולא מת על גיוזה, והיין שהצעתי לו אינו מהזן שהוא רגיל אליו. בצר לו הוא עושה את הלא ייאמן, ולוקח את הבשר של הגיוזה ועל דעת עצמו, מטגן קציצות, למרות מבטי ההשתאות של כל באי הקורס. הוא מטגן ושם בצלחת עוד ועוד קציצות. הוא מציע אותן לכולם, אך על כל אחת שמישהו טועם הוא לוקח שתיים. את צלחת הבוטנים שהיו אמורים להיחתך לטובת המנה העיקרית, הוא טעם וטעם עד של"עוף סאטה" כמעט לא נותרו בוטנים קצוצים והוא גמר בתור סתם עוף.
הספרנית שמה לב למחסור בבוטנים ומלמלה שאצלה במטבח היא לא מרשה לטעום, והוסיפה שאם יהיה פה משהו ממש טעים, זה ייכנס אליה למטבח בשבת. כמובן שכל המתכונים צעקו מרוב שמחה, כי איזה מתכון לא היה רוצה להיות חלק מארוחת שבת של ספרנית.  
"סיקס פיט אנדר" יושבת על כיסא בר ומחכה לארוחה שתגיע בסוף הקורס משל היינו במסעדה והתכנסנו כאן כדי לשרתה. הספרנית ממשיכה לכתוב ולתת מתכונים לשף, והאיש המלא, שהקציצות עבורו היו כנראה מתאבן, עבר לאכול גם את הסושי גם את הגיוזה וגם את העוף סאטה מחוסר הבוטנים - שאת כולם הוא לא אהב.
בסופו של קורס יצאתי עם הרבה מתכונים למאכלים שאותם לעולם לא אכין, וכמובן קבוצת וואטסאפ חדשה, "קורס בישול מרץ 2016", שבקרוב תיאסף אל בית הקברות של קבוצות הוואטאפ יחד עם "קוקטייל פורים אצל הספי'ז", "הורים של קורס ג'ודו פתח תקווה", "ממתינים בתור למגלשה הכחולה ביום כיף בשפיים".