אמירתו של ברק אובמה על כך שאנו חיים בתקופה הטובה ביותר של האנושות וכי כל מי שנולד לתוכה הוא בר מזל - עוררה דיונים נוקבים באינטרנט, בטוויטר ובפייסבוק. אינני יודע אם הוא צודק, ובעניין הזה אולי כדאי לשאול את שמעון פרס, שחי (עד 120) כבר כמה תקופות ויודע להשוות. 

אובמה מריח את הסוף. הוא החל במלאכת האריזה והפרידות, ואז באה לו בהפתעה הדרישה של חברי סנאט להגדיל את הסיוע הביטחוני לישראל - וזאת בזמן שנתניהו לא החליט עדיין אם יגיש את בקשת הסיוע לנשיא הנוכחי, או שיעדיף לחכות לנשיא הבא. ממש כך, כאילו שהילרי קלינטון, אחרי שנתניהו צרב בבשרו של בעלה בקדנציה הראשונה שלו, תהיה נדיבה יותר מאובמה. או אולי דונלד טראמפ.
נתניהו מצליח כבר זמן רב לרכוב על תוצאות מסע ההשחרה שערך לאובמה. נתניהו, קמפיינר מעולה עם אנגלית משובחת וקשרים טובים במפלגה הרפובליקנית, הצליח לעשות לנשיא דה־לגיטימציה גם בישראל, גם ביהדות ארה"ב וגם בבתי הנבחרים. בעניין הזה ביבי קוסם. הוא מצליח להשחיר נשיא אמריקאי באופן משמעותי ולאורך שנים, פועל נגדו בחצר ביתו ובשפתו, וכל זאת בשעה שאובמה יוצא מגדרו כדי לסייע לישראל לאורך כל כהונתו. 

ואלה העובדות: אובמה הקצה לישראל 24 מיליארד דולר בסיוע השוטף, עוד 3 מיליארד דולר לכיפת ברזל ולפרויקט נוסף, והוא מממן את רוב פרויקט החץ. בתקופת כהונתו הצליח למנוע ממוסדות ומארגונים בינלאומיים להגיש או להעביר החלטות נגד ישראל. הוא הטיל וטו נשיאותי על הצעת צרפת נגד ישראל ב־2011. בתקופתו חלה עלייה של 10% בהיקף הסחר בין ארה"ב וישראל, והוא נלחם בחורמה בתופעת ה־BDS, כשם שהפעיל סנקציות על איראן. בחדרי חדרים מדברים ראשי מערכת הביטחון על "תרומתו חסרת התקדים" של אובמה לישראל, פרס ואהוד ברק התבטאו בנושא זה בפומבי, וביקורו של הנשיא בישראל היה חם, לבבי ופרקטי. 

נתניהו ואובמה. הנשיא יגיש את החשבון קר, או דרך מחליפו. צילום: Getty images
נכון שאובמה בראשית דרכו גם טעה בהבנתו את המזרח התיכון, הוא בגד במובארק ולא הצליח לפתור את המשבר בין ישראל לטורקיה. הוא גם לא התייעץ עם המדינאי האמריקאי הבכיר בנימין נתניהו כשהחליט לשנות את מדיניות החוץ האמריקאית, ועבר מהפעלת כוח צבאי לפתרון סכסוכים להפעלה של "דיפלומטיה ציבורית". בלי לתאם עם נתניהו, ארה"ב עוזבת בהדרגה את המזרח התיכון ומפסיקה להקיז בו את דם בניה: אין לה עוד צורך בנפט הערבי, אין לה תועלת רבה בבריתות עם העולם הערבי, והאינטרסים שלה מתמקדים כעת במזרח אסיה. גם "האיום האיראני" נעלם בינתיים.
מעבר לזה, אובמה היה טוב ויעיל לישראל, ידידותי ופרקטי מאוד לחוסנה, לביטחונה ולשמירת יתרונה הצבאי והאיכותי באזור. אין מדינה בעולם שלא מתקנאה בקשרים הביטחוניים והמיוחדים בין ארה"ב לישראל, ובכל זאת, הצליח נתניהו בכישרון רב ומטעמים לא ברורים להשחיר עוד את פניו של הנשיא השחור הראשון של ארה"ב. גם אם הוא סוחב עליו "בטן מלאה" שעוד תתפוצץ במוקדם או במאוחר, אובמה מצדו עוקץ את נתניהו פה ושם, אך נוהג בממלכתיות ובבגרות. את החשבון הוא יגיש קר או דרך מחליפו בבית הלבן - בטח אם תהיה זו מחליפה.  
נתניהו, שעדיין לא החליט אם לבקש מאובמה לחדש את הסכם הסיוע הביטחוני או להמתין ליורשו, ודאי זוכר את 1996, שנתו הראשונה בתפקיד, כשיצא בהצהרה בארץ ובארה"ב שהוא מוותר בשם מדינת ישראל על הסיוע הביטחוני ושנסתדר לבד. קשה לתאר את פניו ומבטו של הרמטכ"ל דאז אמנון ליפקין־שחק ז"ל ושל השרים יצחק מרדכי, דוד לוי ושר האוצר דן מרידור. בחדר הסגור הם הסבירו לנתניהו במה מדובר והוא חזר בו. 
יום אחד יהיה חייב נתניהו להסביר לאזרחי ישראל מדוע נהג כך באובמה, מדוע לקח את מדינת ישראל ואת ביטחונה לטיול על המצוק התלול. לי עצמי יש שתי סיבות: האחת עדיין טעונת בירור והוכחה, והשנייה היא פשוט האסטרטגיה של "לריב עם החזקים": עם ברק אובמה מצד אחד ועם נוני מוזס מצד שני - זה הופך אותך למנהיג "גבר־גבר", בטח בקרב הבוחרים בישראל. תבדקו למשל כמה פעמים פגש נתניהו את פוטין, שאוהב להתחבק עם גורי אריות, לעומת אובמה, שמגדל פודל בחצר.
2.  לא מעט שרים וחברי כנסת מתקנאים בשר הבריאות יעקב ליצמן. הוא אינו חייב מאומה לאיש, חוץ מאלוהיו, לרבניו ולכלל הציבור הישראלי. אין לו פריימריז או חברי מרכז, הוא איננו חייב להתנסח בזהירות, הוא עושה את מה שצריך ומממש את המנדט שקיבל בהשאלה באופן מרבי ומיטבי.
הציבור כבר זיהה את השר שלא עושה חשבון לאיש, משיב לו אהבה והערכה וממקם אותו בכל סקר כשר הבולט בממשלה. ליצמן לא נכנע לאיומי הרופאים ומינה לראשונה מנכ"ל משרד שאיננו רופא; הוא קיבל החלטה להרחיב את השימוש בקנביס רפואי; והצליח למנות את פרופ' זאב רוטשטיין למנכ"ל הדסה חרף התנגדותה של החשבת הכללית באוצר. בשבוע שעבר יצא ליצמן בהתקפה על מקדונלד'ס כמייצגת של הג'אנק פוד בעולם. השר החליט להוביל את המאבק הלאומי במחלת ההשמנה ובמזון הלא בריא, במשקאות הממותקים וכו'. מקדונלד'ס הופתעה, הגיבה מהר וטענה כי עברה מהפכה והפכה לחברת מזון בריא. פה ושם ניסו לרמוז כאילו ליצמן פועל נגדה כדי לנקום על חילול השבת - אבל הוא בשלו. לא מתכוון להתעייף. 

השר יעקב ליצמן. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
זה חמש או שש שנים מוכנות במשרד הבריאות תוכניות פעולה ופרסום נגד מזון לא בריא, אולם השרים לא הקנו לכך עדיפות והותירו אותן במגירות. ליצמן שלף אותן. ילדי כבר גדולים והם בעלי מודעות גבוהה למה שנכנס לפיהם. הלוואי עלי ועל בני דורי. בילדותם כל שלט של מקדונלד'ס היה גורם לי לסטות מהכביש לטובת ארוחה קלה. כעת הם כבר לא, אבל אני לעומת זאת, שמעולם לא נמשכתי לשם - התחלתי. אני חולה על הכנפיים החדשות שלהם. הם הצליחו לעשות אותן בטעם של קנטקי פרייד צ'יקן האהובה, אז איך אוותר? סיכמתי עם הבת הזועמת שלי על פעם אחת בשבוע ואני עומד בזה.
ליצמן עושה עבודה חשובה במשרד הבריאות. מצויד ברצון טוב, בממלכתיות ובאמון הציבור - הוא שועט קדימה ואיש כנראה לא יעצור אותו. בהצלחה. 
3. אזרחי מדינת ישראל המתבגרת למדו בשנים האחרונות לדרוש בתוקף גביית תמלוגים ריאליים מזכיינים הנוטלים מהמשאבים הלאומים שלנו באוויר, בים וביבשה, מעל המים או מתחתם. דבר אחד מתפספס לנו: שמורות הטבע ואתרי הנוף והבילוי, שהם ליבת המשאב הלאומי שלנו, מים ועד הר, מהמדבר ועד החרמון.
נופשים רבים בחופשת הפסח הלינו על המחירים הגבוהים שנדרשו לשלם בכניסה לאתרים לאומיים כמו קיסריה, אגם החולה, שמורת דן, בניאס, חורשת טל ועוד. המחיר, כ־45 שקל לאדם. בפנים מחכה זכיין המזנון שגובה אף הוא מחיר לא עממי בגלל דמי הזיכיון לרשויות.
אז ככה: הנכסים שייכים לציבור. בנוסף, המדינה מתקצבת את הגופים של שמורות הטבע והגנים הלאומיים בעשרות מיליוני שקלים בשנה מכיסי משלם המסים, והרשויות גובות דמי זכיינות ממסעדות ובתי קפה. וכך, "בעלי הנכס" (אנחנו) שמשלמים על אחזקתו באמצעות המס כל שנה, נאלצים להיפרד מסכומים לא מבוטלים כדי להיכנס וליהנות מנופי ארצנו. זוהי שערורייה. הטבע צריך לחזור לבעליו.
מישהו סיפר לי שהעניין הזה מרגיז את השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, שהנושא באחריותו, וכי הוא עומד לטפל בכך בקרוב (דרך חיוב לרכב ולא לכל אדם וכו'). בינתיים הוזילו קצת את המחירים לתנועות הנוער. מדובר בשערורייה מתמשכת ומחריפה שצריך לעצור אותה, שאם לא כן, נזדקק לערב את כחלון. אם לא דירה - שלפחות יהיה לנו אוהל בחיק הטבע.
חג שמח.