קפלר 62f לא זכה בשם קליט מדי. אומנם קפלר נשמע כמו מישהו שהיה איתך בטירונות, אבל בנאס"א, כרגיל, חייבים לסבך את הכל ומוסיפים לו את שם המשפחה האלגנטי הזה - 62f. בעוד אנחנו, כאן, מדברים על השינויים בקואליציה ועל הכאוס במזרח התיכון, על טראמפ והילרי ועל מה ילבשו בסתיו הבא, בנאס"א מארגנים לנו תוכנית ב׳ ליום סגריר ומסתמן שהתקוות נעוצות באותו קפלר. כוכב לכת שנשמע כמו זה שהעתקת ממנו בכיתה ח׳ במבחן בגיאוגרפיה, הוא העתיד ההתיישבותי של דורות האנושות הבאים. ב־2013 גילו אותו, ועכשיו, שלוש שנים אחרי כן, כמו בכל קשר ממוצע כבר חושבים על התמסדות ועל מערכת יחסים לטווח ארוך. כמו בחלק מהקשרים, צד אחד לא מודע לתוכניות האלה בכלל וחי באטמוספירה אחרת לחלוטין, באופן מילולי. 
 
קפלר קצת רחוק, 1,200 שנות אור. זה אולי קרוב יותר מ־2,000 שנות אור, אבל בואו נגיד שספר אחד לא יספיק לנסיעה. גם המידע עליו הוא בגדר השערות בלבד: מעריכים שהוא גדול ב־40% מכדור הארץ שלנו ושאף על פי שהוא ככל הנראה די קר, יש מקומות מסוימים במסלול שלו שמאפשרים המסת קרחונים. עד כאן נשמע מבטיח ומפתה. 
 

תוכנית ב׳ היא משהו שאנחנו מתוכנתים לפתח כחלק מהביולוגיה שלנו. יש כאלה שטובים בזה יותר, יש שפחות - מפקד טוב תמיד שומר לעצמו עתודות, לא ככה? אבל תוכנית המגירה הזו שאמורה להציל אותך בעת צרה היא סיפור ערמומי. ראשית, לעולם לא תדע בדיוק מה היקף ההיערכות שלך צריך להיות לקראת מקרה אפשרי של קטסטרופה. זאת אומרת, הורה שילדו בגמילה יודע שנדרשים סטים נוספים של בגדים בכל יציאה מהבית, אבל כמה בגדים? היו תקופות שבהן מצאתי את עצמי יוצאת עם מוצ׳ילה לבית קפה עם הקטנים בידיעה מוחלטת שאשתמש בכל תוכנה עד שאחזור הביתה. בשלבים כאלה בחיים אתה לעולם לא יכול להיות ״מוכן מדי״, ולכן יש להקריב את הנוחות האישית לטובת שלוות נפש. כמו בכל תוכנית ב׳, הכשלים מתגלים כשיש להוציא אותה אל הפועל - הבאתי תחתונים להחלפה אבל לא מכנסיים, הכנסתי שמלה לתיק אבל כזו שהתאימה לה לפני שנה וחצי, הכנתי תיק מושלם אבל לא הכנסתי אותו לאוטו. בואו נגיד שלפעמים גם תוכנית ב׳ צריכה שתהיה לה תוכנית ב', יעני ג'.
 
בפקולטה למדעי החברה הגדירו לנו דרך מילוט כשהכריחו אותנו ללמוד במסלול דו־חוגי. ממש כמו אמא שלי, הם מאמינים שאין לשים את כל הביצים בסל אחד, נגיד סל הפסיכולוגיה, כדי שלא תגיעו לקבלת התואר עם ציונים שלא מספיקים לתואר המשך ועם תעודה שאין באמת מה לעשות איתה חוץ מלקבל נקודות זיכוי במס ההכנסה. ומי צריך נקודות כשאין לו עבודה? בחירה במסלול דו־ערוצי תשאיר לך אפשרויות פתוחות. כי פשוט החוג המשלים שבחרתי, תואר במדע המדינה, היה תעודת ביטוח מושלמת, בונקר! 
 
כיסא מפלט לא תמיד בא טוב. מעבר לעובדה שמספרים שהוא לא מספק חוויה נעימה פיזית לגוף, גם במובן המטפורי הוא עלול לפגוע במהלך התקין של האירועים. הידיעה שיש לנו רשת ביטחון גורמת לנו להעז יותר ולהגיע רחוק בתרחישים הטובים אבל גם לוותר כשמגיע מכשול, אפילו לא גדול מדי, תקראו לזה אצבע קלה על הכפתור. לפעמים אני מרגישה שאני מכלה תוכניות א׳ מהר מכפי שהיו יכולות להוכיח את עצמן. במקרה של קפלר, אפשר להגיד שאנחנו עושים עבודה לא רעה בהרס כדור הארץ גם בלי הידיעה שיש לנו תוכנית ב׳, אבל מצד שני אנחנו לא נחיה לנצח. הילדים של הילדים שלנו כבר ימצאו פתרון. 
 
קצת מעליב לגלות שאתה תוכנית מגירה, לא? זאת אומרת - יש סיבה לכך שלא נבחרת כעדיפות הראשונה. גם אם אתה טוב באותה מידה, למה לא היית הראשון בתור? יש ימים כאלה שבהם אתה שואל את עצמך מה היה קורה אם היית צועד בדרך אחרת? איזו מציאות מקבילה פספסת? וואללה, אי אפשר לאכול את כל המגירות ולהשאיר את השידה שלמה. או משהו כזה.
 
הדרך שבה מגלים את התכונות של כוכבי לכת שנמצאים כל כך רחוק מאיתנו היא כמעט דמיונית. לא - אשכרה דמיונית. לפי צללים שהם מטילים דרך הטלסקופ מסיקים מסקנות על הרכב המולקולות באטמוספירה שלהם, על הגודל שלהם, על האפשרות שיהיו בהם מים וכל זה רלוונטי לתקופה אחרת לחלוטין בגלל הפרשי הזמן. גם אם אנחנו מסתכלים עליהם בהווה, כשאנחנו מעריכים את הכוכבים אנחנו חיים בעבר. גם אם יבנו מכונות משוכללות שיצליחו לשלח אותנו למסע הזה ולהגיע בזמן סביר לקפלר, איך בדיוק ישווקו את המסע הזה לחלוצים? ״סעו חד־כיוונית לגלות מה יש שם עכשיו, כי גם את מה שכבר קרה שם לפני הרבה מאוד זמן אנחנו לא מצליחים להבין״? "נהנית - ספר לנו, לא נהנית - גם ככה לא נראה אותך יותר"?
 
אני את קפלר כנראה לא אראה באופן אישי. אני גם לא צריכה אותו. אולי יש לו חור באוזון והאנשים שמאכלסים אותו נוטים להרוג אחד את השני על שטויות, אבל אני אדבוק בכוכב שלי. אין על תוכנית א'.