בימים האחרונים מתנגן בראשי "אישה היא הכושי של העולם", שירו הפרובוקטיבי והפוליטי של ג'ון לנון שבו מתחרים נשים ושחורים על מקום בתחתית החבית. ההקשר האסוציאטיבי אינו נשגב מהבנה. במהלך שמונה שנים – שהרפובליקנים מנסים לצבוע אותן כרעות והרזות בתולדות אמריקה – חוויתי רגע התעלות והתרגשות נדיר עם בחירתו של ברק אובמה לנשיא, אופציה שסירבתי לקבל את היתכנותה וגם התבטאתי ברוח תחושתי כולל התנצלות על קוצר ראייתי. שלשום, באולם גועש מסערת רגשות נדירה בעל תקרת זכוכית בברוקלין, ראיתי את ההיסטוריה מפלסת דרכה אל תקדים פוליטי נוסף עם זכייתה של הילרי רודהם קלינטון בתואר המועמדת לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית. 

באומה שעד לפני מאה שנה נאסר על נשים להשתתף בבחירות ומול מועמד הרפובליקנים, ניאנדרתל בקסדת פלטינה הגורס שאישה עם חזה קטן אינה נספרת ושכל הנשים הן חזירות - קשה להסתתר מגודלו של ההישג למרות הגעתו באיחור כה מחפיר בהשוואה לאומות אחרות ומתקדמות יותר כמו ישראל. החשש המרחף מעל אירועים בהשתתפות גב' קלינטון, כי תחמיץ את ההזדמנות להתנשא לגובה הרגע, התפוגג במהירות. באחד מנאומיה היותר טובים, שסימן באצבע חדה את היריב המסוכן לדמוקרטיה שבחודש הבא ימלאו לה 240 שנה וניסה לחבק את המתמודד הנרגן מבית ולהזמין אותו אל שולחן מעצבי המצע והדרך, נדמה לרגע שהילרי קלינטון ראויה לנטל שהונח על כתפיה; במיוחד לאור העובדה ששמונה שנים קודם לכן כשלה במרוץ אך לא הרפתה מהחלום. 
אלה ימים באמריקה שהתרגשות והתעלות מגיעות לביקור קצר בלבד. אף על פי שכבר הפעיל, כצפוי, את מנגנון ההשמדה העצמית שלו המוביל כנראה להתכת ליבת הכור הגאוותני, עוד לא ברור כיצד ייפטרו הרפובליקנים מעולו של דונלד טראמפ, החוסם את דרכם לעתיד כקרנף במשקל שתי טונות. בינתיים הוא מאיים לגרור את הקלינטונים, החל מיום שני, דרך המדמנה שמקצתה מעשה ידיהם ורובה לא. 

סנדרס. מנטליות של מתאבד שיעי, אובמה יטוס להרגיעו. צילום: רויטרס

כל מאווייו ותקוותיו וגם האסטרטגיה המוזרה של ברני סנדרס התרסקו ברעש שבירה רועם עם תבוסותיו הצורבות בניו ג'רזי, בניו מקסיקו ובקליפורניה. כל דרך שהוא ותומכיו חשבו להתקדם בה כדי לקרוא תיגר על בחירת קלינטון נחסמה במפולת סלעים. עבור מי שסנדרס עצבן אותו עם אשפת השטיקים שלו מהיום הראשון - ההפתעה לא גדולה. אבל בחודשים האחרונים הפך הסנאטור מוורמונט לסכנת נפשות של ממש עם מנטליות של מתאבד שיעי וללא עצם אלגנטית אחת בכל גופו, הוא עומד על זכותו לגרור את הקייס הרעוע שלו לוועידה בפילדלפיה. האקדח שהוא מכוון לרקתה של המפלגה הוא אקדח קפצונים ללא תחמושת, אבל הוא עוד לא מוכן לעשות את חובתו האזרחית ולסגור את החזית המזרחית. עד כדי כך שהנשיא אובמה מגיע אליו היום לברלינגטון לריכוך ארטילרי ושכנוע תקיף. האיש שלא רצה דבר לעצמו נאחז בקרנות הפודיום ומתעקש על זכותו לאיים על סביבתו. מעשה מכוער למדי. 
הדברים שאמר ועשה טראמפ בשבועות האחרונים פוסלים אותו א־פריורית לכהן כנשיא. מדובר בגזען מהזן הנחות ביותר, במי שאינו סר למרותו של איש וסכנה ברורה ומיידית לאמריקה ולעולם. בתוך החגיגה הדמוקרטית הגדולה - טראמפ הוא הגפרור בספגטי. 
אני עוד לא יודע כיצד מעכלים את העובדה שהגברת הראשונה ודיירת לשעבר בבית הלבן שמה פעמיה לאותה שכונה עצמה כדי להשקות את העצים ששתלה, אבל אני מזהה את חנו של הרגע. אולי ואולי לא, אבל במגרש ישר נראה שלאמריקה אין ברירה אלא לבחור לשיטתה באישה לא אהודה אך בעלת התאמה גבוהה לתפקיד על פני קבלן וסרסור נדל"ן שהצליח להעליב עד עתה כל מיעוט אתני באמריקה וכל בעלת ברית זרה. יהיה מגעיל למדי אך גם מרתק באופן חסר תקדים.