עבאן א־סייד, אביו של הישאם שמוחזק בידי חמאס למעלה משנה, סיפר השבוע שהבן שלו חצה את הגבול לעזה כמה פעמים והוחזר, עד שנשאר שם. כמו אברה מנגיסטו שעשה את אותה הדרך, וכנראה אף הוא מוחזק בידי חמאס. א־סייד היה הרבה יותר סבלני ובעל אמון בפעולות ממשלת ישראל, ולא הצטרף לתצוגת הלחץ והמסע הציבורי של משפחות שאול, גולדין ומנגיסטו, שמוחות ודורשות ומציבות תנאים. הוא היה שקול והוגן ואפילו קצת תמים, ובאמת סומך על הממשלה. 

הדברים שלו, יחד עם הדי התגובות הקשות - והמוצדקות - שהופנו כלפי ח"כ חנין זועבי והופעתה המקוממת בכנסת, הביאו אותי לגבש רעיון: מכרז ציבורי בין הח"כים הערביים להחזרת השבויים והנעדרים מעזה. 
הח"כים הערביים, אתם שמבקרים לעתים קרובות את פעולות הממשלה; שתוקפים את צה"ל על הרג ורצח ופעולות לא אנושיות לכאורה כלפי העם הפלסטיני הכלוא בעזה; שחוששים לומר מילה אחת ביקורתית נגד ארגון הטרור שהשתלט על חייהם של תושבי עזה האומללים, ושגוזר עליהם עוני, בערות ועונשים אכזריים; שאומרים שהדרך הטובה ביותר היא הידברות ושטוענים שיש עם מי לדבר; שטוענים שמדיניותה התוקפנית של ישראל כלפי העם הפלסטיני מונעת כל דרך לשלום - אתם יכולים להוכיח שיש דרך אחרת.

תפסיקו לדבר. תוכיחו לנו שהקו שלכם יעיל ומועיל, ולא רק קנטרני ויבבני. דברו אתם עם חמאס, שאותו אתם מגדירים חלק מהעם הפלסטיני הגאה (על מה?), ותראו במעשים - ולא רק בנאומי תוכחה ומדון - שאפשר לעשות את זה בנתיב שלו אתם מטיפים. 
עימותים במליאת הכנסת
תתקשרו למנהיגי חמאס: לאיסמעיל הנייה, שמחלטר בתור אימאם ומחכה לראות אם אביגדור ליברמן יממש את הבטחתו ויחסל אותו; לחאלד משעל הנמצא דרך קבע בקטאר; לסאלח ערורי שניהל את תא הטרור של חמאס בטורקיה; ולמוחמד דף שנמצא באחת המנהרות מתחת לעזה. בקשו מהם, על בסיס אנושי והומניטרי, לשחרר את שני הישראלים שמוחזקים בעזה. 
אתם יכולים לנצל את עיד אל־פיטר, עם סיום הרמדאן, ולדבר על הערכים הנאצלים של הקוראן. בטח תוכלו למצוא כמה פסוקים או פאתוות שעוסקים בכבוד האדם והיחס לשונה. תוכלו לספר למנהיגי חמאס שלא מדובר בשני לוחמים בצה"ל שבאו לאסוף מידע או להזיק למישהו, אלא בשני אזרחים מבולבלים - חולים, כפי שהגדיר א־סייד את בנו - שלא הבינו שיש סכנה מעבר לגדר. 
תסבירו להם שצעד כזה יראה לישראלים שיש שכן רציני מעבר לגבול. כזה שלמרות המחלוקת והעימות הדתי, הלאומי והתרבותי, יש לו קווים אדומים שאותם הוא אינו חוצה. תסבירו להם שכך יוכלו להוכיח לציבור הישראלי, שרואה בהם אויב אכזר, שהם לא פחות מוסריים ואנושיים. שכנעו אותם שמדובר במחווה אנושית, עם תועלת מיידית, מדינית וציבורית.
אתם יכולים לטעון שאחרי צעד כזה יהיה קל יותר לדחוק בישראלים לשפר את החיים בעזה ולהכניס אליה יותר סחורות מדי יום; לבנות תחנת כוח שתספק חשמל לתושבים המתמודדים עם הפסקות ארוכות; ולקדם את הקמת המתקן להתפלת מים, שבלעדיו כנראה תושבי הרצועה לא יוכלו לשתות בעוד שנתיים־שלוש, כתוצאה משאיבת יתר ומהמלחת אקוויפר החוף. אגב, התהליך הזה הואץ לאחר שהשכן שלהם מדרום, הגנרל א־סיסי, חפר תעלות כדי להילחם בתופעת המנהרות. 
***
ח"כ זועבי, גייסי את ראש הרשימה שלך איימן עודה, שמעדיף לפנות לאו"ם באמצעות משלחת פלסטין מאשר דרך נציגות ישראל; דברי עם באסל גטאס; פני לרגשי הרחמים של ד"ר אחמד טיבי, ותתגברי על הכעס שיש לך כלפיו בעקבות דברי הביקורת הקשים שהטיח בך. דברי איתם והסבירי שזה המבחן, ושבעקבותיו תוכיחו את הרעיון של השמאל הישראלי, שלפיו ניתן להגיע לפתרון של שכנות מתחשבת במזרח התיכון. 
תפעלו כצוות. תסבירו שזו פעולת המחאה הכי יעילה מול ממשלת נתניהו, שרואה בחמאס סניף אלים של האחים המוסלמים. תוכיחו שלא מדובר בדאע"ש־לייט, שמתאכזר לאנשים החלשים ביותר בחברה הערבית והישראלית כמו שני הצעירים המוחזקים ברצועה.
אתם יכולים להקדים את ממשלת ישראל ועל הדרך להביך את בנימין נתניהו, את השב"כ, את התקשורת המתעלמת והציבור הימני הספקן. תראו לנו ולכם שאתם יכולים לעשות משהו, ולא רק לקטר ולבקר. אם תרצי, זועבי, אפשר לסייע לך במספרי טלפון. עזמי בשארה - תומך חיזבאללה שהיה פעם חבר בל"ד - יוכל לסייע. גם בשב"כ ישמחו לתת לך את מספרי הטלפון של הג'נטלמנים של חמאס בעזה.

המשוואה תהיה פשוטה: ליברמן או זועבי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
תוכלי ללכת אפילו רחוק יותר. א־סייד סיפר שבנו עבר כמה פעמים את הגבול לעזה. הוא לא עשה את זה במנהרה, לא בשחייה או באמצעות רחפן, אפילו לא באמצעות משט שלום אלים של חברי קבוצת טרור מטורקיה. ח"כ זועבי, קחי את ההתרסות של אזובי הליכוד ואת הקריאות המתלהמות של בכירי הפוליטיקאים בישראל ו"רוחי לרזה". לכי לעזה. עברי את הגבול ובקשי לדבר עם מנהיגי השלטון שם. תראי אם ינהגו בכבוד בח"כית ישראלית כמוך, אישה דעתנית ועצמאית החיה בחופש ובשוויון. תסבירי להם שזה יהיה ניצחון מדיני, פוליטי ולאומי על ישראל.
כשתחזרי למעבר כרם שלום עם שני הישראלים, צה"ל ייאלץ לפתוח לברכה את השערים, ולקבל אותך בכבוד. אולי יהיה אפילו טקס קטן. התקשורת לא תפסיק לדבר על זה, נתניהו ייאלץ להודות שהוא לא הצליח במקום שבו את וחברייך הצלחתם. אולי אפילו תארגני משט הצלה שיאתגר את הסגר הימי על עזה, ותסבירי שבאת רק להחזיר את הבנים הביתה. הישאם א־סייד יוכל לדבר בערבית על ההצלה המופלאה, ואברה מנגיסטו יגיד את אותו הדבר, רק בעברית. ואתם תהפכו את הקערה.
זה המכרז: זועבי וטיבי מול איווט וביבי. מי יחזיר את הבנים ומי יוכיח לנו מהו אופי השכנים שלנו מדרום. נראה אתכם עושים. זו הסיבה שהתנועה הציונית הלאומית הביסה בינתיים בכל צומת את התנועה הלאומית הערבית. אצלנו עושים, לא רק מדברים. מפשילים שרוולים ובונים, יוזמים וחולמים. אל תשברו רק שתיקה, תשברו שיתוק שאוחז בפוליטיקאים הערביים ותוכיחו לנו מי אתם.