השבוע חשף השב"כ את ממצאי חקירת המחבלים שביצעו את הפיגוע הרצחני בשרונה. ממצאי החקירה הוסיפו לשב"כ מידע רב על תשתית הסייענים שעזרה למחבלים, על דירת מסתור שבה שהו לפני יציאתם לפיגוע, ועל מקור הנשק שבו ביצעו את הפיגוע. חקירת המחבלים שנשארו בחיים תרמה מידע רב לשב"כ במלחמתו המודיעינית, אבל יחד עם זאת המידע הרב שהתקבל בחקירת המחבלים וסייעניהם לא הוסיף או חידש הרבה על מה שהיה ידוע לפני הפיגוע, בהקשר לאופן פעילותם של הסייענים, מסיעי השב"חים ודרכי ההברחה. הכל ידוע ומוכר היטב. 

שוב מדובר ביוזמה פרטית של בודדים המונעים משנאה, הסתה או שטיפת מוח דתית; שוב התבצעו הלימוד וההכנות בהשראת סרטוני דאע"ש, המככבים ברשת האינטרנט; כלי הנשק יוצרו במחרטות של חובבים בחברון, וגם זה לא חדש; המחבלים חצו את גדר ההפרדה עם נשקיהם באין מפריע, והשתכנו בדירת שב"חים בתוך תחומי ישראל. כאמור, כל זה אינו חדש, והכתובת למעשה הייתה ועודנה על הקיר של ממשלת ישראל.

הקלות הבלתי נסבלת שבה פלסטינים נכנסים ויוצאים מתחומי מדינת ישראל היא כמעט בלתי נתפסת. בכל יום נתון שוהים בתוך תחומי מדינת ישראל כ־60 אלף שוהים חוקיים העובדים כאן ברישיון ובאישור ביטחוני, וכ־50־70 אלף שוהים בלתי חוקיים, שרובם המוחלט הם פלסטינים מהגדה המערבית. חלקם עושה את הדרך הלוך ושוב מדי יום, וחלקם פשוט נשאר ללון בדירות מסתור המסופקות להם על ידי מעסיקיהם או חבריהם. 

חברי חוליית השב"חים שבצעו את הפיגוע בשרונה. צילום: אבשלום ששוני

כמעט כולם נמצאים כאן כדי לעבוד ולהרוויח למחייתם, אולם על גבם של אלו חודרים לתחומי המדינה עשרות מחבלים פוטנציאליים עם או בלי נשק. כמעט כל הפיגועים שהתרחשו בתוך תחומי ישראל במהלך גל הטרור האחרון, בוצעו על ידי שב"חים פלסטינים מהגדה.

צריך לומר שבעניין הזה אין סודות או מידע מודיעיני חסוי. כל פרנסי ומנהיגי המדינה מודעים לעובדה שגדר ההפרדה, שנבנתה במהלך האינתיפאדה השנייה ועצרה למעשה את גל הפיגועים אז, אינה אפקטיבית כיום לחלוטין. חלקים ניכרים ממנה טרם נבנו או הושלמו, פרצות שנפערו בה על ידי השב"חים וסייעניהם לא תוקנו, ובחלק מהמקומות ניטשים ויכוחים קשים בין כוחות צה"ל למג"ב על האחריות לתוואי הגדר. 

ומה שלא פחות מטריד הוא העובדה שלא מתבצעת אכיפה נחושה נגד שב"חים וסייעניהם. המשטרה ומג"ב לוכדים בכל שנה עשרות אלפי שב"חים ומחזירים אותם לשטחי הרשות הפלסטינית, רק כדי שיוכלו לחזור למחרת היום למקומות עבודתם. החוק ובתי המשפט מקילים מאוד בענישת מעסיקי שב"חים, סייעניהם ומסיעיהם; הפרקליטות אינה מקילה על המשטרה מבחינת הסמכויות, הדרישות החקירתיות והחמרת העונשים; והמידע המועבר מחקירות השב"כ מעלה אבק על מדפי המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט.

***

תעשיית השב"חים הפכה להיות רווחית ומתגמלת מאוד בשנים האחרונות. הפלסטינים הנזקקים לעבודה ופרנסה בכל מחיר, משלמים ביד רחבה למבריחים פלסטינים המעבירים אותם את הגדר, למסיעים ישראלים המביאים אותם אל מחוז חפצם ולבעלי דירות המלינים אותם בניגוד לחוק. וכל זה כדי שיוכלו לעבוד באופן לא חוקי תמורת סכומים עלובים אצל מעסיקים ישראלים העוברים על החוק. 

גם מדיניות האכיפה בתחום זה אינה נותנת מענה לאיום. העונשים כאמור קלים מאוד, תהליכי ההעמדה לדיון ארוכים ומייגעים, קיים חוסר במקומות מעצר, עלויות הטיפול גבוהות, וממילא בהיעדר גדר הפרדה אין כל יכולת אמיתית למגר את התופעה ולמנוע את כניסת השוהים הבלתי חוקיים. מדינה ריבונית מפקירה למעשה את גורלה ביודעין ומאפשרת לכל מי שחפץ - פועל או מחבל - להיכנס לתחומה באופן חופשי עם כלי עבודה או כלי נשק.

השב"כ וצה"ל מכירים היטב את נקודות התורפה בגדר, את המקומות שבהן היא פרוצה או לא קיימת. המשטרה מכירה חלק ניכר מסייעני השב"חים ומסיעיהם, ונגד חלקם אף מוגשים כתבי אישום המסתיימים בקול ענות חלושה. שיטות ייצור האמל"ח מוכרות, ודרכי הפעולה חוזרות על עצמן. אז איך מונעים את הפיגוע הבא?

צריך להיות כנים ולהודות שבמציאות הנוכחית שבה ישראל זקוקה לכוח העבודה הפלסטיני, וזה האחרון נזקק לפרנסתו מישראל, אין אפשרות אמיתית ליצור ניתוק מוחלט. מהלך כזה גם לא יהיה נכון כלכלית והומניטרית. אולם המדינה, הנמצאת למעשה במצב מלחמה עם הפלסטינים ללא קשר לעמדות פוליטיות, פרוצה לחלוטין וממשיכה לאפשר להם גישה כמעט חופשית לתחומה. גבולות פרוצים הם הסיבה לפיגועי דאע"ש בטורקיה. גבול פרוץ הוא הגורם העיקרי לפיגועים בתוך ישראל.

על מדינת ישראל לבצע מספר מהלכים מיידיים על מנת לנטרל את האיום ולהחזיר את הביטחון לאזרחיה. ראשית, יש להשלים מיד את בניית גדר ההפרדה, ולאטום אותה באופן שלא יאפשר כניסה וחדירה של מחבלים ושוהים בלתי חוקיים, כפי שקיים בכל גבול רגיל בין מדינות. דבר זה ייעל את הבידוק הביטחוני ויסייע לוודא כי רק מועסקים בעלי אישור ביטחוני נכנסים לעבוד בישראל. 

בנוסף, יש להחמיר באופן דרמטי את הענישה הקבועה בחוק נגד סייעני שב"חים, מסיעים, מעסיקים באופן לא חוקי והשב"חים עצמם. כמו כן, יש לאכוף את החוק ולממש ענישה קשה והרתעה נגד כל אלו, במהלך משותף למחוקק, לפרקליטות ולבתי המשפט. ודבר אחרון: הגיע הזמן שנפנים שעם כל הכבוד לרצוננו ההומניטרי לסייע לפלסטינים בפרנסתם, הרי שביטחוננו קודם. אנחנו חיים בג'ונגל, וכדי להגן על עצמנו עלינו להקיף את עצמנו בגדר או להקיף את האיום בגד. 

הכותב הוא בכיר לשעבר בשב"כ ומומחה למלחמה בטרור