השבוע התבשרנו כי שכרם של עובדי הקבלן בישראל בתחומי הניקיון והשמירה יעלה כחלק מההסכמים בין ההסתדרות לאוצר בכ־280 שקל לחודש. שומרי מוסדות החינוך, אשר לא מועסקים בתפקיד בחודשי הקיץ, יקבלו מענק חד־פעמי בסך 2,000 שקל. האוצר וההסתדרות חוגגים על ההצלחה. עובדי הקבלן כנראה קצת פחות, אין הרבה אפשרויות לחגיגות בסכומים האלו.

כחלק מההסכמים בין ההסתדרות לאוצר, אישרה ועדת העבודה והרווחה השבוע כי שכרם של עובדי הקבלן במגזר הציבורי בתחומי הניקיון והשמירה יעלה בהדרגה מ־4,646 שקל ל־4,925 שקל לחודש לעובד, ומ־4,853 שקל ל־5,144 שקל לאחראים על עובדי הניקיון והשמירה – גם הם עובדי קבלן. ועדת העבודה והרווחה מדברת על צדק ורגישות, אבל בינינו, כמה עולה היום צדק? לא הרבה, מסתבר. 279 שקל לחודש – "מהפך" - עובדי הקבלן יוכלו לאכול המבורגר אחד נוסף בשבוע לארוחת צהריים.
מדינת ישראל מתבזה. האופוריה שמתלווה להעלאת השכר המינורית לעובדי הקבלן היא המבזה אותה. מן הראוי שלאחר שנים כה רבות, העלאת השכר תהיה משמעותית יותר. לכל הפחות לסכום שיאפשר להם לחסוך בעצמם לפנסיה. שיטת העסקת עובדי קבלן נשענת על כמה יתרונות. ראשית, לעובד קבלן אין זכויות כגון הודעה מראש על סיום עבודה, פיצויי פיטורים, הפקדות לקרן פנסיה, ביטוחים שונים וכדומה. שנית, החברה הקבלנית המעסיקה אותו היא שמתמודדת איתו בפועל, כך שמשרדי הממשלה או חברות ההייטק שמזמינות שירותי ניקיון אינם צריכים להטריד את מנוחתם בניהולו. ללא ספק מדובר בשיטת העסקה אידיאלית הן למזמיני השירות והן לקבלנים המעסיקים. ישנה גמישות מרבית בהחלפת העובדים, בוויתור על הסכמים קיבוציים, אך אלו שסובלים מכך הם האנשים השקופים – עובדי הקבלן בעצמם. אנו לא רואים אותם, לא את סבלם ולא את שכר החרפה שהם משתכרים.

הם נמצאים סביבנו כל הזמן, האנשים השקופים. זה שאנחנו לא רואים אותם לא אומר שהם לא קיימים. הם שם והם רבים, מספרם עולה על מאות אלפים. כמה פעמים חלפנו על פניו של המנקה בבניין שבו אנחנו עובדים? בכמה מתוכן עצרנו לחשוב עליו? על קשייו ועל ההתמודדויותיו?
עובדי הקבלן בישראל עובדים בשכר מינימלי, ללא תנאים סוציאליים וחופשות, ללא פנסיה שתבטיח חיים כלשהם לאחר שיסתיימו אפשרויות התעסוקה שלהם. הם חיים מעכשיו לעכשיו, מבצעים עבודה פיזית קשה, והם מנוצלים עד היסוד. אותם אנשים שכן הזדהו עם כאבם של עובדי הקבלן יזמו הצעת חוק שתפסיק את ההעסקה הקבלנית בשירות הציבורי ותקלוט את כל עובדי הקבלן שבמשרדי הממשלה כעובדי מדינה בהעסקה ישירה. על החוק חתמו למעלה מ־60 חברי כנסת, אולם ועדת השרים התנגדה והחוק לא עבר. השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא: האם העלאה של כ־280 שקל בחודש בממוצע לעובד קבלן ראויה לחגיגות ולשמחה של כל המעורבים בהשגתה?
האם לא ראוי היה להוסיף תנאים סוציאליים, הגנות מפני פיטורים והודעות מראש לעובדי הקבלן בטרם פותחים בחגיגות? התשובה הברורה היא שמן הראוי למגר לצמיתות את ההעסקה הקבלנית ולהפוך את עובדי הקבלן למועסקים ישירים בכל תחום במשק שבו הם משולבים. בכך יוסדרו ויעוגנו זכויותיהם בחוק