יום ראשון לפני הצהריים הוא כידוע זמן ישיבת הממשלה השבועית. בימי הראשון האלה, כשאתם בתחילת שבוע העבודה, בירושלים יושבים השרות והשרים וממשיכים לגרום לכם נזקים. סביב השולחן יושבת אחת הממשלות המטורללות ביותר שהיו לנו אי פעם, אם לא ה... ממשלה שגורמת יותר נזק מתועלת.

תראו מי בדיוק הנפשות הפועלות. בראש השולחן יושב הקיסר בנימין נתניהו העייף, השחוק, הרדוף, שחוץ מלשרוף את העיר עשה כבר הכל, ושוב נדרש להתמודד עם האשמות כאלה ואחרות. האיש כבר נראה כמו צל של עצמו וכל רוח מצויה אומנם לא מבדרת את בלוריתו, אבל משכיבה אותו למצב של כריעה. על ידו יושב שר הביטחון הכי הזוי שהיה לכם אי פעם, שאומנם לא הורשע בדבר, אבל ערפל חוסר הבהירות מעל ראשו וחוסר ניסיונו הביטחוני מעוררים פלצות.

לא רחוק מהם שרועים להם על כורסאות עור הצבי שני הפושעים. דרעי, שישב בכלא על עבירות קשות מאד וחזר לממשלה, ולצידו צחי הנגבי, שאומנם לא ישב בכלא, אבל הורשע בסעיף חמור מאוד מבחינת איש ציבור, עדות שקר. עליו אמרו השופטים את המשפט: "בסופו של דבר, נותר השקר. והשקר הוא שקר, ובשקר יש קלון". אבל לפי נוהלי מינוי השרים בממשלה הזו, הנגבי, כמו דרעי, ראוי גם ראוי לכהן כשר. שר שקרן אומנם, אבל שר.

לא רחוק מהם יושבת שרת המשפטים. חפה מכל הבנה בתחום העבודה שלה וגורמת נזק למערכת בכל רגע נתון שבו היא בתפקיד. לצידה, או מולה, שר השיכון, שנחלץ בקושי מכתב אישום על עבירות בנייה שעשה בביתו הפרטי במושב ומייד מונה לשר בממשלה. ומי מינה אותו? שר האוצר. אותו שר אוצר שבימים אלה נותן מתנה ענקית לבעלי דירות פאר ברמת אביב ג' ושאר שכונות יוקרה ומטיל עליהם, על בעלי שלוש דירות השוות לפחות עשרה מיליון שקלים, את אותו המס שהוא מטיל על קשי היום מדימונה וירוחם ונתיבות, שרכשו למשפחתם שלוש דירות עלובות במחיר של פחות ממיליון.

השר לביטחון הפנים בעיקר מצטיין בלהגן על המינוי המשונה שלו של מפכ"ל המשטרה ובמרבית זמנו עוסק ביחסי ציבור לבחור שלו. שרת הקליטה כנראה לא שמעה על מצוקת עולי אתיופיה. שר החקלאות מסכים שתימשך המציאות בה חקלאי יקבל שקל על ק"ג עגבניות, המחיר בחנות מגיע לעשרה שקלים וחקלאים מתרסקים. שר הרווחה, שבמשמרת שלו קיבלו הנכים מאה אחוז תוספת של 75 שקלים לקצבתם, שמגיעה עכשיו ל-2,300 שקלים לחודש והוא חי עם זה בשלום. שרת התרבות? נו, טוב, כל מילה מיותרת. השרה ממשיכה לשיר.

זו היא רק רשימה חלקית של האין ממשלה הכי עלובה, לא יעילה, חסרת מעש ואכולת שנאה עצמית. שוב ושוב היא מתיישבת בימי ראשון ומברברת את עצמה לדעת. הבוקר שוב נפצע קשה פועל בניין באתר בנייה בירושלים, אבל למי אכפת, גם אחרי רמת החייל. אוסף הפושעים העלובים והאימפוטנטים עוד יספרו לכם בראיונות החג, שייערכו עימם עוד מעט, כמה הם אוהבים את המדינה, שזה הפרצוף שלה.

גבי גזית, א-ה, 10:00-12:00 ב"רדיו ללא הפסקה 103FM"