זה היה שבוע דרמטי ונפיץ, נזרעו בו זרעי גשם שעלולים להפוך לסופת ענק בקרוב. בעודנו מדברים, צה"ל מתגבר את כוחותיו בבהילות בצפון. הקריה בתל אביב רותחת. בירושלים הרגליים קרות ורועדות (ולכן שוגר מי ששוגר לרויטרס להודיע שלא הייתה כוונה להוריד גנרל איראני). ההערכה היא כי תגובה קשה, אולי אפילו לא מידתית מצד חיזבאללה, היא שאלה של זמן. לא הרבה זמן. השאלה הבאה היא מה תעשה ישראל. בימים כתיקונם היו הג'נטלמנים נתניהו ויעלון יכולים להכיל את המכה, לנגב את הרוק, להרגיע ולהמשיך הלאה. עם כל הכבוד, זה לא הקרב על הבית.
את ההחלטה ההיסטורית הקשה באמת (התקפה על הגרעין האיראני) לא קיבלו. עכשיו מתווכחים על שטויות. אבל אלה לא ימים רגילים. אלה ימי בחירות. מי שידו הייתה קלה על ההדק ביום ראשון, עלול להיגרר מהר מדי לתוך מערבולת במוצאי שבת. מלחמה בצפון עכשיו דוחה את הבחירות. אחריה המבול. ישראל לא קיבלה אחריות על התקיפה בסוריה ביום ראשון האחרון. כל האמור לעיל מבוסס על פרסומים זרים. בניגוד להודעה האנונימית של גורם ישראלי לסוכנות רויטרס, ההערכה היא כי מתכנני הפעולה ביום ראשון ידעו את זהותם של כל האנשים שהיו בשיירה הממונעת סמוך לקונייטרה.
תהיה מי שתהיה המדינה שביצעה את הפעולה הזו, בעתיד ייחקרו כל הנסיבות הקשורות לסדר קבלת ההחלטות שקדם לה, זהות אלה שתמכו בה, ואלה שלא המליצו עליה. השאלה אם הייתה זו פעולה שהונעה גם ממניעים פוליטיים, נשארת בשלב הזה פתוחה, מסקרנת ומדממת.
הפעולה הזו שייכת לשבוע החולף. מה שמטריד את ישראל כרגע הוא השבוע הבא. הערכת המודיעין הטרייה מדברת על תגובה קשה של חיזבאללה, גם בשם איראן. בצה"ל יש מי שמתפללים, בשקט, שהדרג המדיני יפעל במצב כזה ללא שיקולים זרים, רק לטובת המדינה ואזרחיה, בלי רעשי רקע, תשדירי בחירות או הפרעות אחרות. לא כולם בצה"ל משוכנעים שכך יהיה. הם מדברים מניסיון.
התרעות פיקוד העורף