שבוע לאחר הבחירות לכנסת, מתרבים השואלים איפה טעינו ומה עשינו רע. יש הנדרשים לחשבון נפש איך ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצח את הבחירות למרות כל התחזיות ועמדת הנחיתות הכלכלית-חברתית של הליכוד. והרי על פי כל הסקרים האג'נדה הכלכלית אמורה הייתה לתפוס הפעם את מרכז העניינים.
חלק מהעובדים קרעו את פנקס החבר של הליכוד. יו״ר ועד עובדי מפעלי ים המלח איים להופיע בהפגנת השמאל בכיכר. גם הטענות על יוקר המחיה והעוני לא נעלמו מהנוף. שלא במקרה, הליכוד התעלם ולא פרסם מצע כלכלי, אולי בניסיון להעלים את מחדליו.
ועדיין אסור להתייאש. למרות ניצחונו הגדול של הקוסם, אין בכוחו המאגי כדי להעלים את האג׳נדה הכלכלית. עובדה שמפלגות הקואליציה כולן מנופפות בדגל זה. כולנו של כחלון העמידה בראש סדר היום את הרפורמות החברתיות וגרפה עשרה מנדטים.
אלמלא קמפיין הגעוואלד שהאיץ בבוחרים להציל את הבית, ייתכן שמספר המנדטים של כחלון היה נוסק ל-13. ש״ס, מפלגתו של אריה (מכלוף) דרעי, מעוניינת בתיק הפנים ורוצה לטפל בדחיפות בבעיות העוני.
יהדות התורה של ליצמן וגפני רוצה את תיק הבריאות וגם לחשב מסלול מחדש של המלצות ועדת גרמן. גפני מתגושש במלוא המרץ כדי לחזור לתפקיד יו״ר ועדת הכספים, שהפך לאחד הנחשקים. יש עתיד שלא תצטרף לקואליציה הדגישה בקמפיין האחרון בעיקר את נושאי הכלכלה והחברה.
החיים, מתברר, הם לא רק הגרעין האיראני, אבל מדוע זה לא השתקף בקלפי במלוא העוצמה זה כבר סיפור אחר. סימני השאלה עדיין רבים. למעט ניצחונו הברור של ביבי, לא ניתן לקבוע שום דבר נחרץ על הסיבות לכך.
התרעות פיקוד העורף