מי ששמע השבוע את יוחנן גול אצל אראל סג"ל ב"גלי ישראל", לא יכול היה להישאר שווה נפש. גול נפרד רק לפני כמה שבועות מדודו יצחק, שהלך לעולמו בגיל 89 בשבת שקדמה לחג הפסח. "יליד אפגניסטן שאהב את הארץ", סיפר עליו קרוב המשפחה. "הוא התגייס לצה"ל, נלחם בגבורה במלחמת ששת הימים, חי לבדו, ולפני מותו ביקש בקשה אחת ויחידה: להיקבר בהר הזיתים".
מרחק לא רב מאיתנו, בצמידות לאחת מחלקות הקבורה, בולטים שני בניינים גדולים, 18 דירות בכל בניין. האחד כבר מאוכלס. בנייתו של השני נשלמת בימים אלה. איש אינו עוצר את הבנייה הבלתי חוקית הזו, על קרקע שאינה שייכת כלל לבונים. "אתה רואה ליד זה את המסגד", עובר קינג הלאה, "זה אחד הבניינים הראשונים שנבנו פה. יש הנחיה של היועץ המשפטי של העירייה שמסגד זה עניין רגיש, ולכן לא מורידים מסגדים. אז המסגד נשאר על כנו, ואת מה שצמח מסביבו אתה רואה בעצמך".
ומה איתנו? אנחנו המדינה היחידה בעולם שלבצע בה פעולות אנטישמיות זה משהו שלא מצליח להגיע למבזק החצי. מדינה שבה גרפיטי נגד ערבי הוא סיפור שמושך תשומת לב גדולה פי אלף מחילולי מצבות יומיומיים בבירת ישראל. כי בהונגריה פוגעים ביהודים על רקע אנטישמי, אבל אצלנו? אצלנו מפחדים לדבר על הרקע הזה בקול.
ראש הממשלה ימשיך לדבר על ירושלים המאוחדת שהיא בירתנו לנצח נצחים. ראש עיריית ירושלים ימשיך להדגיש שהוא ראש העיר של ירושלים על כל חלקיה. נשיא המדינה ימשיך לברך אותנו ב"בוקר טוב מירושלים", ואיש מהם לא יוכל לסתור את השורה התחתונה. מדינת ישראל, באמצעות ממשלת ישראל, איננה מעוניינת באמת להיות ריבונית בירושלים.
"אז אמר השטן: הַנָּצוּר הזה
איך אוּכַל לו?
אתו האומץ וכישרון המעשה
וּכְלֵי מלחמה ותושייה עֵצָה לו
ואמר: לא אֶטֹּל כוחו,
ולא רֶסֶן אָשִׂים וּמֶתֶג,
ולא מורך אביא בתוכו,
ולא ידיו אֲרַפֶּה כְּמִּקֶּדֶם
רק זאת אעשה: אַכְהֵה מוֹחוֹ
ושכח שאתו הצדק"
התרעות פיקוד העורף