הנקמה של אביגדור ליברמן תוכננה בקפידה ובוצעה בשלמות. איווט נמנה עם קבוצה מצומצמת של אנשים שמבינים, מניסיון אישי, את המשמעות של ממשלת נתניהו שבה נפתלי בנט הוא שר בכיר ואיילת שקד שרת משפטים וחברת קבינט.

ליברמן יודע, בדיוק של רזולוציות, מה עובר על נתניהו ביומיים האחרונים, ומה יעבור עליו בשבועות הקרובים. עד לפני שלושה ימים עוד עסק נתניהו במאמץ לתכנן תרגיל יצירתי שישאיר את איילת שקד מחוץ לממשלה. היום הוא מוצא את עצמו תקוע איתה, מלא-מלא, ועוד בקבינט, ועוד במשרד הכי רגיש, הכי אסטרטגי, הכי חיוני להנצחת השלטון, המשרד בו תיקבע זהותו של היועץ המשפטי לממשלה הבא.

להערכתי, נתניהו היה מעדיף בתפקיד שר המשפטים את רביב דרוקר על פני הגברת שקד, שגורשה בבושת פנים מלשכתו על ידי רעיית ראש הממשלה לפני כמה שנים, אבל עשתה קאמבק מהגיהנום. אפשר כבר עכשיו לקונן על הקבינט הבא, שיכונס, אם יכונס, פעמים ספורות וחטופות. הוי, כמה מתגעגע נתניהו עכשיו ליאיר לפיד.

שקד ראויה למילה טובה. מכל הגיבורים בימין, רק היא הסכימה ללא היסוסים לקבל עליה את התיק המסוכן הזה. בשבועות האחרונים נמלטו מהתיק הזה כמעט כל מי ששמם הוזכר כמועמדים לקבל אותו. הסטטיסטיקה לא משקרת והח"כים בליכוד ובמפלגות נוספות יודעים לספור, תוך כדי שינה, את שמותיהם של אלה שכמעט קיבלו את התיק הזה, אבל אז נתפר להם תיק והם התפוגגו. שקד, למרות שהוזהרה, למרות שהיא מכירה את מורשת הקרב המיוחדת הזו, נכנסת למשרד בחדווה.

אני לא חושב שמדובר באסון כזה גדול. כן, היא ימנית אידיאולוגית לוהטת, אבל היא לא מטורפת והיא לא מושחתת ויש לה ראש לא רע על הכתפיים והיגיון בריא. מערכת המשפט זקוקה לניעור (כפי שמוכיחה פרשת רונאל פישר) ועל בית המשפט העליון כחלון יגן. בואו נירגע.

בנימין נתניהו נכנס למו"מ הקואליציוני כמנצח גדול ויוצא ממנו כמפסיד קטן. אין שגיאה שלא נעשתה, אין מהמורה שלא נוסתה. נתניהו השתכר מתוצאות הבחירות, שבאו בניגוד לכל הציפיות, ושכח שיש גם "יום שאחרי". הוא מכר כמעט את כל נכסיו, בזיל הזול, ויוצא לדרך עם ממשלה רעועה, מסוכסכת, מפולגת, שנשענת על רוב מינימלי ויכולתה לשרוד משברים ולהעביר רפורמות שואפת לאפס.

ועוד לא דיברנו על התסכול בליכוד. במפלגת השלטון היו אתמול כאלה שהתבדחו והודו לאל הטוב על כי נתניהו לא מנהל מו"מ עם הפלסטינים. עם יכולת כזו במו"מ, אמרו האומרים, כל מה שהפלסטינים צריכים לעשות זה לבקש את אותו צוות מו"מ (יואב הורביץ ועו"ד דוד שמרון), ולקבל את ירושלים.

מה שנשאר לנתניהו לעשות זה לקוות שהרצוג יתרצה ויסכים להיכנס לממשלה בעוד כמה שבועות, או חודשים. כדי שזה יקרה, הוא יצטרך להציע לו רוטציה. אבל עד שזה יקרה, כל שנותר הוא להשתמש בתיאור מבית מדרשו של נתניהו, כדי לתאר את ממשלתו הרביעית: אם זה הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז, זה כנראה ברווז.

*הטור המלא מחר ב"מעריב סופהשבוע"

פרשנות: נתניהו היה שיכור מתוצאות הבחירות וכעת מתגעגע אפילו ללפיד

ראש הממשלה לא האמין שכך תראה ממשלתו הרביעית. דווקא בעניין איילת שקד אולי תתגלה הפתעה. הטור של בן כספית