משך שנים הייתה לסבתא שלי בבית כוס עם בועת אוויר כלואה בתוכה. ואנחנו, הנכדות, רצינו לשתות את הדיאט ספרייט, המשקה הקבוע אצלה במקרר, רק בכוס עם הבועה. היינו מתחרות מי תגיע ראשונה אל הסלון בצהרי שבת, ומי תהיה זו שתזכה לשתות בכוס המיתולוגית.
גם לאחר שעזבה סבתי את הבית בשדרות בן־גוריון ועברה לבית אבות, היא העבירה איתה בארגז החפצים המצומצם, את אותה כוס עם בועה. כלים נשברו ונעלמו, חפצים נזרקו והלכו, ורק הכוס עם הבועה נותרה שם עד ליומה האחרון. ביום שאחרי השבעה על סבתי, הגענו כולנו לדירה הישנה ועברנו על כל חפציה. אחר כך עשינו הגרלה מי מאיתנו תקבל את אותה כוס מיוחדת. הפסדתי.