השבוע שעבר נפתח בשביתה של העובדים הסוציאלים במחאה על גילויי אלימות כלפי מנהלת מחלקת הרווחה באום אל־פחם, כאשר מטופל מתוסכל ירה לעבר לשכת הרווחה בשל עיכוב מתמשך בזמן הטיפול בבעיה שלו. התסכול והעיכוב במשך זמן הטיפול של הנזקקים לשירותי משרד הרווחה הפכו לאחרונה גם למנת חלקם של זוגות רבים במדינת ישראל שמעוניינים להתגרש.



החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, המחייב הליך גישור או יישוב סכסוך לפני הגשת תביעות לערכאות שיפוטיות, הוא דוגמה מובהקת של מי שבא לברך ויצא מקלל. החוק החדש, כמו חוקים ותקנות אחרים, יוצר ישראבלוף. בישראל מחוקקים לעתים חוקים מצוינים, אך לא מעניקים למשרד או למחלקה הרלוונטית את המשאבים הנכונים כדי לתת את השירות שחייבים זוגות מתגרשים לקבל לפני פתיחת תביעת גירושים.



העומס על פקידות הרווחה הוא בלתי נסבל ואינו מאפשר לטפל בנושאים דחופים במיוחד כמו הסדרי משמורת ותשלום מזונות. לנוכח המצב הנוכחי, בתי המשפט מוצאים עצמם מבצעים זירוז הליכים בכפייה. אם עד לפני חמישה חודשים שני הצדדים היו חופשיים לפתוח בהליכים משפטיים ללא זמן המתנה, הרי שכיום סובל רוב מוחלט מהמתגרשים מזמן המתנה של כארבעה חודשים ויותר.



מיותר לציין שהתקופה הראשונית היא התקופה הקריטית ביותר בחיי המתגרשים. בתקופה הזאת מוגדרים גבולות ברורים (גם אם ראשוניים) בין ההורים בנוגע לחלוקת הטיפול בילדים, תשלום מזונות וחלוקת הרכוש. לא נדיר למצוא זוגות שנמצאים בהליך הנ"ל ובשל העיכוב ממשיכים לגור באותו הבית, דבר שיוצר מתחים וחיכוכים מיותרים.



החוק החדש נכשל עד כה כישלון נוסף במבחן התוצאה. רמת המוכנות של זוגות מתגרשים להגיע להליך גישור או יישוב סכסוך היא סובייקטיבית ובדרך כלל נקבעת לפני ההחלטה להגיש תביעת גירושים. בפועל, לא נרשם תיעוד אפילו של מקרה אחד שבו זוגות מתגרשים פנו לאפיק של גישור במקום לאפיק המשפטי. החוק החדש יצר רק חיץ מיותר נוסף של כשלושה חודשים, שמפריע לזוגות מתגרשים לממש את החלטתם ולהמשיך בחייהם.



בעיה נוספת שמעורר המצב החדש היא האשליה של חלק מהמתגרשים כי יוכלו להתמודד עם רזי החוק החדש והתהליך ללא סיוע משפטי. בפועל, ישנם מתגרשים ומתגרשות רבים שמגלים את הטעויות שעשו בדיעבד וכעת מנסים לתקן אותן. גירושים הם ברוב המקרים מצב חדש למתגרש או המתגרשת. הם מבולבלים, נבוכים וכואבים, ותקופת ההמתנה הנוספת הזאת גובה מהם זמן נוסף של אי ודאות, שקשה מאוד להתמודד איתו.



משרד המשפטים צריך לשאול את עצמו שתי שאלות פשוטות על יישום החוק החדש ולפעול על פי התשובות להן בהתאם. האם בחמשת החודשים שחלפו מאז שהחוק נכנס לתוקף נחתמו הסכמי גירושים באמצעות הליך יישוב סכסוך? והאם המתגרשים אכן מקבלים את השירות שהם מחויבים לקבל בזמן סביר? בשני המקרים האלה התשובה היא שלילית, ולכן, מן הראוי לבחון מחדש את החוק ואת דרך יישומו כדי להיטיב עם ציבור המתגרשים, שרובו סובל ממנו.



הכותבת היא עורכת דין העוסקת בגירושים וניהול משברים במשפחה