בואו נשים לשנייה את השאלה "האם היה צריך לפנות את עמונה?" בצד, השאלה הזאת לא צריכה ולא יכולה להנחות את פעילות המשטרה, שמקבלת פקודות, ומיישמת אותן. לא לה ולא לי יש את המנדט לקבוע אם בית המשפט צדק או טעה. גם צריך להודות שמרבית הציבור וגם תושבי היישוב ונציגיו יודעים זאת, ולא בכדי מרבית תושבי עמונה התפנו מרצון, תוך שהם מביעים מחאה כנה ואמיתית שבאה מכאב ומבטנם. עם זאת, מי שמתיז חומרים כימיים לעבר שוטרים, בעלי תפקיד המבצעים משימה, מסכן את חייהם. מי שלא בוחל באמצעים במאבקו ראוי לגל גינוי אפשרי. לאזרחים כואבים, מימין או משמאל, אסור לקחת את החוק לידיים, אסור להפעיל כוח או לתקוף בעזרת חומרים כאלה ואחרים את משרתי החוק ואוכפיו, גם אם הם בטוחים בצדקתם.

מאחורי המדים וארשת הפנים, הקשוחה לכאורה, מסתתר בסופו של יום גוף עם לב ונשמה שבתוך תוכו אולי הוא אפילו מסכים עם התושבים אבל לא מקבל ולא אמור לקבל את ההשפלה, את הביזוי, את הקללות ואת האלימות שהופגנה כלפיו. ברגע שכזה נשברים הכללים, יש שאומרים כי השוטרים עשו שימוש בגז מדמיע או התנהגו בכוח חרגו מתפקידם. יקיריי, כנגד כוח צריך להשתמש ביותר כוח, למרות אי הנעימות והצער שבדבר. שוטרים שלא עצמו עין ועזבו את הבית והמשפחה שלהם כדי לבצע מטלה לא אמורים להיות בסיכון, במיוחד שלא בתחום המדינה שלנו ועל ידי אחים לשירות בצבא, לרחוב, למשפחה.

אך לעומת השוטרים שפעלו כשורה במהלך האירוע, היו גם אחרים. שוטרים שסרחו מהדרך ותועדו כשהם משכנים עצמם בתוך בתים של תושבים הגם שפינו אותם קודם לכן, משתמשים באוכל שלהם כפי שתיאר בפניי אחד התושבים , בקפה ובסוכר שלהם ובכך לא רק בזזו לכאורה את רכושם של התושבים אלא והרבה מעבר לכך ביזו את המדים שהם לבשו, את טוהר המידות ואת המשטרה כולה.

אסור לתת למיעוט לנצח גם במערכה הזאת, לכן אני מוקיר בהערכה את מרבית התושבים בעמונה ששיתפו פעולה עם כוחות הביטחון וכן את מרבית השוטרים שעשו מלאכתם נאמנה וחלקם אפילו נזקק לטיפול רפואי, להם אין לי מילים אחרות מאשר יישר כוח.