השנה אני חוגג את יום המשפחה עם שלושת ילדי בתור הורה יחיד. אב גאה עם קשיים, מטענים, אושר, רגעי חסד, אחריות, הסעות, חוגים, סנדוויצ’ים, רגשות אשם ובעיקר תחושת שליחות עצומה לתת לילדי את התנאים והחינוך הטובים ביותר. בכל תהליך גירושים שבו דנים בנושא משמורת ילדים, עוברים ההורים כאב לב כאשר הם מנסים לענות על השאלה מהי טובת הילד. לאחר משפט קשה ותהליך גירושים טעון, זכיתי להיות אב יחיד לשלושת ילדי. היום אני יכול להגיד כי מדובר במשימה החשובה ביותר שעשיתי ושאעשה בחיי.

כשיצאתי למאבק על ילדי, ידעתי בלבי כי המחויבות ההורית היא מעל הכל - ההורות היא מעל צרכי האישיים. בדרך הבנתי כי אם אני מעניק לילדי חום ועקביות, מקפיד על שיתוף ונוכחות הורית, אין צורך לחשוש מהיום שבו ישאלו שאלות. אני מוכן ליום הזה והתשובות שלי אמיתיות כמו אהבתי אליהם.

לצד כלל ההטבות בהורות יש גם מקום לדבר על הקשיים. אם אצל זוגות ישנה חלוקה מי ייקח את הילד לגן, יעשה לו אמבטיה או ישכיב אותו לישון, אצלי אין את הפריבילגיה לבחור. הם קוראים “אבא” ואני עונה. נוסף לכך ישנו גם הפן הרגשי. בחברה שלנו, אף שכבר ברור מאליו שישנם סוגים רבים של משפחות, משפחות חד־הוריות עדיין נתפסות כפחות מקובלות ופחות לגיטימיות.

לא מקבלים הזדמנות שווה

מדוע החלטתי לשים את האמת על הדף? כי לא מקובל עלי שאבות אינם מקבלים הזדמנות שווה להיות חד־הוריים כמו נשים. כשאמהות מבקשות להוציא את ילדיהן ממשמורת האב בטענה כי האב אלים או בעל השפעה שלילית על הילדים, הציבור לרוב מזדעזע וכואב את מצבה של האם. אך מה קורה כשמגיע אב וטוען שאשתו אינה כשירה? לאב שכזה צפויה מסכת של מאבקים משפטיים שישכנעו את המוסדות כי הוא ראוי לגדל את ילדיו.

במהלך עימות על המשמורת עברתי בדיקה למסוגלות הורית. באותה בדיקה פולשנית לא יכולתי שלא לתהות מדוע כאשר הייתי נשוי ההורות שלי לא עמדה למבחן. לאחר כל שנכתב כאן אני רוצה לגעת ב”חזקת הגיל הרך”, אותו חוק הקובע כי ילדים עד גיל 6 יועברו אוטומטית לחזקת האם. מקורה של התפיסה כי המשמורת צריכות להיות אצל האם היא כה מיושנת וכזו המגדירה חלוקה שכבר חלפה מזמן: אב מפרנס ואמא מטפלת בילדים.

אין לי ספק כי האידיאל הוא שילד יחווה הורות משותפת גם אם ההורים פרודים, אך באופן ברור לא בכל מקרה האמא היא האפשרות הטובה ביותר עבור הילד, ולכן בקשתי היא לבחון כל מקרה לגופו.

אני, בתור אב גאה לשלושה ילדים, יכול להעיד כי יש ביכולתנו, אבות יקרים, לגדל את ילדינו לבד, אם ניאלץ להגיע לסיטואציה שכזאת. שום דבר לא קובע כי נשים עושות זאת טוב יותר.