בראי ההיסטוריה, כנראה יהיה דוח מבקר המדינה על צוק איתן זהה לדוח ועדת אגרנט, שחקרה בזמנו את אירועי מלחמת יום כיפור. גם שם הוועדה חקרה את ההכנות של צה”ל למלחמה, את המידע שהתקבל בימים שקדמו לה ואת המהלכים שנרקמו לבלימת האויב. בהתאם הגבילה הוועדה את חקירתה לימים שקדמו למלחמה ולשלושת הימים הראשונים של המלחמה.
בעוד חודש, 1 באפריל, ימלאו 43 שנים לדוח הביניים שהגישה אז ועדת אגרנט, שגרם לסערה ציבורית גדולה. בצדק נשאל את עצמנו “מה השתנה?” והתשובה היא: לא־כלום. גם היום, כמו אז, לא נשאלות השאלות הנכונות. כמו למשל, איך ייתכן שבצוק איתן ב־2014, צה”ל המודרני, עם כיפת ברזל החכמה, מוביל את כוחות החלוץ המובחרים שלו מול פני האויב בנגמ”שי זלדה עתיקי יומין מימי מלחמת יום כיפור. עובדה זו הביאה להסתבכות הקשה של הכוח של סמ”ר אורון שאול ז”ל, הנעדר ההרוג שנפגע עם חבריו בשכונת שג’אעייה בפאתיה המזרחיות של עזה. אולי זה קרה משום שמישהו במרומי המגדל בקריה בתל אביב העדיף עוד צוללות על נגמש”ים? אולי. אבל איך נדע אם לא נשאל ולא נבדוק? ויש עוד הרבה שאלות כאלה.
נכון, אין מלחמה בלי תקלות וטעויות. רק מי שלא נלחם לא טועה. אבל החוכמה היא ללמוד מטעויות, להפיק לקחים וליישמם הלכה למעשה. יש מי שמתרגם את עבודות ועדות הבדיקה והחקירה למיניהן לעריפת ראשים, לחיסול חשבונות וכו’. כך זה נראה לפני פרסום דוח מבקר המדינה על צוק איתן. כמעט כל בחור וטוב לנשק יצא לרחובות העיר להביע דעות ועמדות, כל אחד עם האג’נדה שלו ועם פנקס החשבונות שלו. זה זמן אנו רואים כיצד המערכת הפוליטית יורקת אש וגופרית עוד בטרם פורסמה אות מדוח המבקר. ומנגד ניצבות עשרות משפחות שכולות, נכי המבצע ומשפחותיהם ואלפי תושבי עוטף עזה ומתבוננים בעיניים כלות במחזה המכוער הזה.
חד גדיא סביב דוח המבקר
למען האמת, עייפנו מכל הוועדות והדוחות הללו. בפרט, כשנוכחנו לדעת שהדבר היחיד שהוועדות הללו מנפקות זה שנאה ועוד שנאה ושחלק ניכר מהלקחים שנלמדים מהדוחות לא מגיעים לכלל יישום וביצוע. מי שיבדוק היום אם כל לקחי מלחמת יום כיפור יושמו, יתאכזב לדעת שהתשובה היא לא. מה שאומר שצוק איתן הוא בעצם המשך ישיר למלחמת יום כיפור הארורה.
המסקנה היא שבמקום כל החד גדיא סביב דוח המבקר והריקושטים שהוא יוצר, חייבים להקים ועדת אד־הוק בלתי תלויה לבדיקה ולביקורת שוטפת של מערכת הביטחון על כל רבדיה. זו ועדה שתורכב ממיטב המומחים לענייני ביטחון מכל הזרועות, ממפקדים שיושרם ועברם ללא דופי. תפקידה של הוועדה יהיה לבדוק את מערכת הביטחון כל יום, כל השנה, להתריע על מחדלים, לצלצל בפעמונים בטרם פורענות, ולחקור מבצעים ומהלכים צבאיים. בקיצור, ועדת־על, שמדי רבעון תמסור דוח חסוי על מערכת הביטחון לוועדת־המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים.
בכך יהיה ניתן למנוע את כל הוויכוחים והרינונים סביב כל פעולה ומהלך צבאי, כפי שזה קורה היום אחרי כל דוח שמפרסמים מבקר המדינה או ועדת חקירה ממונה. אף אחד לא יוכל לערער על מסקנות והחלטות של ועדה מקצועית שכזו, שאצבעה תהיה על דופק מערכת הביטחון בכל יום. והיא בעיקר תחסוך דם, יזע ודמעות. אילו הוועדה הזו הייתה פועלת, לא היינו ניצבים הבוקר, ביום שאחרי פרסום דוח מבקר המדינה על צוק איתן, בתוך הקרקס המכוער שבו אנו מצויים.