עכשיו, כשאתם כבר מומחים ובקיאים ומיומנים בחפירה, דיפון, זיווד ושימוש במנהרות החמאס. אחרי שכל אחד מכם, שראה שתי תוכניות טלוויזיה, יודע לפרוס כוחות בשטח ולקרוא דוחות מודיעין. עכשיו הגיעה העת לסמן בפעם האחרונה את הטוב והרע של מבצע "צוק איתן". ראשון הוא הטוב. כן כן, זה עולה לי בבריאות, זה דורש ממני מיקוד ופוקוס ותעצומת נפש מסוג כל כך מזוכך רק כדי לומר את השם הזה.



אבל אתם מכירים אותי גם כאלה שאני מתחשבן איתם, ובאופן קשה, לעיתים מעליב וגם פוגע, אני מנסה לשמור על ההגינות, כי כשמגיע מגיע. את הנימוקים אתם מכירים, הכל כבר פורסם. כל מה שנשאר הוא לחבוש כיפה, לעמוד דום ובקול צלול ובלי אירוניה ולא ב'הפוך על הפוך' לומר, הטוב של המבצע - אם אנחנו כמובן מנכים את החיילים שמסרו את נפשם בלחימה - הוא נפתלי בנט, וכל מילה מיותרת.



הרע הוא משה 'בוגי' יעלון, שר הביטחון בתקופת "צוק איתן". תקשיב, בבקשה. מרגע שהחלטת להתייצב מול המצלמות ולהגיב על הדו"ח, קרה משהו לא טוב. אני לא יודע מי יעץ לך לתעל את חרון אפך נגד הדו"ח ונגד הקבינט, באופן שאתה עושה את זה, אבל זו הייתה החלטה גרועה ודפוקה, ואם יש לך יועץ יחסי ציבור, שהוא זה שהציע לך לרוץ ולהאשים את כל העולם, אשתו וגיסתו, הייתי נפרד ממנו מהר.



ההופעות שלך מביכות מאוד, מר יעלון. כל ישותך וארשת פניך מקרינים פגיעה, עלבון ונקמנות. אתה, שהיית שר הביטחון, ואם אתה חושב שנעשה לך עוול בדו"ח, ובעיקר כשאתה ממצב את עצמך כעומד על אדן הזינוק להנהגה הפוליטית העתידה, אתה היית צריך לנקוט בטקטיקה אחרת. לא להתבכיין, לא להשמיץ, לא לבזות ולא לזלזל באלה שישבו בחדר הקבינט, למרות שאני מסכים איתך שהם ראויים לזה. אבל קצת יותר פאסון, קצת יותר צניעות, קצת יותר הדר והיית יוצא גדול ומוכן לבחירות הבאות.



תתפלל, מר יעלון, שישכחו לך את המופע האימים הלא מוצלח הזה. ובפעם הבאה תיזכר במה שאמרת פעם על הנחשים בקריה והנעליים הגבוהות, כי הנחשים שם מכישים כל רגל חשופה. תלמד מעצמך, מר יעלון, לפעמים כדאי, במקום לנסות לדרוך על הנחשים, פשוט להתעלם מהם.





ובעניין אחר. כפי שפורסם ב"מעריב אונליין", שוטר אחד, כנראה על פי כל מה שמסתמן, השתין על עציר פלסטיני, שהיה כבר עצור ואזוק בתחנת המשטרה במעלה אדומים. והשוטר, בדרך כזו או אחרת, הודה חלקית במעשה. העציר התלונן והסיפור מגיע למח"ש, המחלקה לחקירת שוטרים, שם החליטו לסגור את התיק. כמה לא מפתיע. כי נו, בכל זאת, השוטר השתין על ערבי, הוא לא השתין על מתנחל או רב סתם יהודי. הוא השתין בסך הכל על חרא פלסטיני ערבי, שאגב, אשמתו לא הוכחה בשום דבר בשלב ההוא.



מח"ש רצו לסגור, אבל הפלסטיני פנה לבג"ץ, והוא - תודה לאל שהוא קיים - קבע שהחלטת מח"ש לסגור את התיק אינה ראויה ושצריך להעמיד לדין את השוטר. כלומר, שניים השתינו על הערבי. בקשת. גם השוטר וגם מח"ש. ואם הייתי בג"צ הייתי אומר להם בסגנוני הלא מעודן, רציתם להשתין נגד הרוח ולומר שזה גשם? לא אצלנו.



לסיום, הנה גרסת השוטר המשעשעת. איך הוא מסביר את השתן שלו, שנמצא על הפלסטיני. אני והעציר היינו צריכים פיפי. אז לקחתי אותו לשירותים, אזוק ומכוסה עיניים. הוא השתין ואחרי זה אני הייתי צריך. אז אמרתי לו לכרוע ברך על ידי - בטח מכל מיני שיקולי ביטחון - והוא התכופף, ואני עשיתי פיפי, ונתזים זהובים אחדים נתזו בכיוון הלא נכון וחלקם פגעו בערבי. הברון מינכהאוזן מת מצחוק בקברו.