הצעת חוק הפורנו של ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) אושרה לאחרונה בקריאה טרומית, תוך שהיא פוגעת חמורות בזכויות היסוד של גולשי האינטרנט. האם פגיעה זו, המתנה את יכולתם של גולשים בגירים לצרוך פורנוגרפיה בהזדהות מול ספק השירות, היא מידתית וראויה? חד־משמעית לא.

הצעת החוק מבקשת לקבוע, כברירת מחדל, כי ספקי אינטרנט יספקו ללקוחותיהם חינם "שירות יעיל לסינון תכנים המציגים דברי תועבה ואתרי הימורים". עבור לקוחות בגירים המעוניינים לצרוך תוכן פורנוגרפי מוצע הפתרון הבא: אפשר להימנע משירות הסינון "באמצעות פנייה טלפונית למוקד שירות לקוחות של הספק או באמצעות שליחת בקשה להסרת שירות הסינון באתר האינטרנט של הספק". לטענת תומכי הצעת החוק, חדירה איומה זו למרחב הפרטי של גולשי האינטרנט הבגירים מוצדקת, כדי להגן על נפשם הרכה של ילדי ישראל מפני חשיפה לחומרי תועבה. זוהי מטרה ראויה. אך האם האמצעי הנבחר – סינון תכנים המציגים דברי תועבה כברירת מחדל – יגשים מטרה זו? האם זהו האמצעי שפגיעתו בזכויותיהם החוקתיות של גולשים בגירים לפרטיות ולגלישה חופשית היא הפחותה בחומרתה כמצוות עקרונותיה החוקתיים של מדינת ישראל?

יוזם החוק ח"כ מיקי זוהר, צילום: יונתן זינדל, פלאש 90יוזם החוק ח"כ מיקי זוהר, צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אין מנעול חסין מפריצה

האפקטיביות של הפעלת אמצעים טכנולוגיים להגבלת גישתם של גולשים לתכנים מסוימים מוטלת בספק רב. האקר מנוסה או פריק מחשבים תמים כבר הוכיחו כי אין מנעול דיגיטלי חסין מפני פריצה. טלפונים חכמים נעולים, תוכנות מחשב מקודדות ואתרים מורשי גישה הם בסך הכל עוד אתגר למומחים לפצח. ניסיון העבר מחייב אותנו להכיר בקיומו של סיכון ממשי לפריצת המערכת הטכנולוגית לסינון תכנים. אך אין צורך להרחיק לכת. עקיפת שירות הסינון פשוטה הרבה יותר: די בהתחזות טלפונית לבגיר או בשליחת בקשה מקוונת בשמו, כדי לדרוש את הסרת שירות הסינון. לחלופין, אפשר גם להשתמש במחשבו של מי שהסיר את שירות הסינון.

חמור מכך: סינון תכנים פורנוגרפיים אינו לוקה רק בחוסר יעילות, אלא בעיקר בפגיעה בלתי מידתית בזכות הגולשים הבגירים לפרטיות. הואיל והאפשרות להימנע משירות הסינון מותנית בהזדהות הלקוח, אפשר לצפות כי גולשים בגירים רבים יעדיפו להקריב את אוטונומיית הרצון וחופש הגלישה שלהם, ובלבד שלא לחשוף הרגליהם בציבור. על אף שכיחותה, צריכת פורנוגרפיה נתפסת כתופעה מביישת הכרוכה בסטיגמה שלילית. הסיכון כי "רשימה שחורה" של צרכני פורנוגרפיה תודלף לגורמים בעלי עניין דוגמת מעבידים פוטנציאליים, ועדות ציבוריות או פרטיות או כל פורום אחר - יוצר תמריץ שלילי לגולשים בגירים לפעול להסרת שירות הסינון, ולמעשה מרוקן אפשרות זו מכל תוכן מעשי.

צריכת פורנוגרפיה בידי בגירים אינה עבירה פלילית, ואין בצריכתה עניין לציבור. התנייתה בוויתור על הזכות לפרטיות אינה מידתית, בפרט כשיעילותו של שירות הסינון בהפחתת צריכת הפורנוגרפיה בידי קטינים מוטלת בספק. לכן מוטב לבטל את ברירת המחדל המוצעת ולשמר את האמצעי שפגיעתו בזכויות הגולשים פחותה בחומרתה: אספקת שירות הסינון רק למי שמעוניין בו. 

הכותבת היא מומחית למשפט טכנולוגי מבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה