אין זו הפעם הראשונה שבה מבקשים פוליטיקאים לסגור את אולפני ערוץ אל־ג'זירה בישראל, אבל זו הפעם הראשונה שבה היוזמה יוצאת מסביבתו של ראש הממשלה. נשיא סוריה, בשאר אסד, עשה את זה מזמן. גם הסעודים, הרבה לפני עידן המלך הנוכחי. ירדן סוגרת ופותחת את משרדי התחנה בעמאן כראות עיניה. מצרים סגרה אותם בשיא עימותי הדמים בכיכר תחריר ב־2011. זה לא מנע את לכתו של חוסני מובארק. ועכשיו בנימין נתניהו.
באל־ג'זירה סיפרו השבוע כי בשבתו כראש האופוזיציה, קיבל נתניהו 24 דקות מסך בעת עופרת יצוקה ב־2009. לפניו ואחריו התראיינו שם אישים ישראלים למכביר. האחרון שבהם היה יואב (פולי) מרדכי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, בעת שביקר לפני שבוע במחסום קלנדיה לרגל רמדאן. צפייה באל־ג'זירה עלולה לבלבל לרגע, את מי בדיוק התחנה הזו מייצגת. בשנים האחרונות נראו בה תמרונים לרוב של צה"ל ברמת הגולן, תרגילי שריון בערבה ותמונות של ספינות חיל הים במשימות הגנה לאורך החופים. בצה"ל יודעים, שכאשר רוצים להעביר מסר לחמאס, לחיזבאללה או לדאעש בסיני, מיותר להיאבק על משפט בעיתון ערבי, או שורה באתר חדשות, פופולרי ככל שיהיה. גם אין צורך בתקשורת הישראלית, בתקווה שאותה יצטטו אחר כך הערבים. אל־ג'זירה תעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר.
האמפתיה שרוחשת התחנה הקטארית לקיצונים למיניהם, אויבי המשטרים, העניקה לה את האהדה העצומה ברחוב. זה לא נעשה במקרה. כשאת המדינה העשירה בתבל, אבל גם אחת הקטנות ביותר בו, מוטב שתסדרי לעצמך גדודים של חייבי טובות ליום פקודה. כך זכו מתאבדי חמאס לשירי הלל מאל־ג'זירה כאשר פוצצו את עצמם בירושלים, בתל אביב ובנתניה. האחים המוסלמים קיבלו ממנה גיבוי משולהב כשהציתו את כיכר תחריר. המיליציות שהפילו את מועמר קדאפי (והתגלו אחר כך כגרעין של אל־קאעידה), זכו לסיקור אוהד עד לניצחון. עבור אוסאמה בן לאדן היא שימשה כתחנת בית. הכל חלק מאותו משחק גדול. גם היחס כלפי ישראל.
ועדיין, מי שמצפה מערוץ שידור ערבי להיעטף בציצית ותפילין, שיבדוק את רמת הנאיביות אצלו בכדוריות הדם. כאשר ישראל מחסלת מבוקש בעזה, ואיתו נקטלים בשוגג אישה וילד, אין לצפות מערוץ ערבי שיעלים מצופיו את התמונות, כמו שעשו ערוצים ישראליים במהלך מערכת צוק איתן. ווליד אל־עומרי, ראש המשרד של אל־ג'זירה בישראל, אמר לי השבוע בתגובה לטענות על הסתה בשידוריהם, שאת מקור העידוד לדוקרים ומתאבדים צריכה ישראל לחפש גם אצל עצמה. "המציאות מכוערת, ומי שאחראי לזה, שייקח אחריות ולא יאשים את אלה שמראים אותה לציבור".
מדובר, אם כן, בתאגיד שידור רב־פעלים, שאומנם אינו רוקד לצלילי החליל של ישראל, אבל גם אינו מפלה אותה לרעה יותר מן האחרים. אם ילך נתניהו עם היוזמה שלו עד הסוף, ייסגרו משרדי התחנה במערב ירושלים, וצוות הערוץ יחדל מכל פעילות בשטחי הקו הירוק. כתביו יוכלו לדווח מישראל רק בטלפון, ואת התמונות ייקחו העורכים בדוחא מקבלנים, כמו סוכנויות הידיעות או ערוצים אחרים. פעילות התחנה בעזה ובגדה תימשך כרגיל, ישראל תצטייר כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון שגם סותמת פיות, ורק דובר צה"ל והגורמים העוסקים בלוחמה פסיכולוגית יישארו לשבור את הראש בשאלה מי לעזאזל יתפוס את מקומה.
אבו מאזן והזובור
השבוע מלאו עשר שנים להפיכה הצבאית שבה סילק חמאס את שרידי שלטון הפת"ח וצבע את הרצועה בירוק. מאז נהפכו החיים שם לגיהינום. את זה לא אני אומר, אלא הרשות הפלסטינית, בהודעה שפרסמה שלשום לציון האירוע. חמאס אינו זכאי לדברי סנגוריה, אבל הוא בהחלט יכול לטעון לנסיבות מקילות. ספק אם אי־פעם, מאז קם ב־1987, ננטש חמאס והושפל בידי אחיו הערבים, כמו היום.
מצרים רודפת את פעילי הזרוע הצבאית של חמאס, ושולטת ברצועה באמצעות מעבר רפיח. סעודיה צמצמה כמעט לאפס את תמיכתה הכספית. לפני שבוע האשים העיתון הסעודי "עוכאז", אחד משופרות השלטון בממלכה, כי בהפנותו את כספיו לכריית מנהרות, בוגד חמאס באינטרס הלאומי. ועכשיו הצטרף לחבורה אבו מאזן, בסדרת מהלכים נקמניים. הוא החליט להפחית 15 מיליון שקלים בחודש, מתוך 40 מיליון השקלים שהרשות משלמת לרכישת חשמל עבור הרצועה. במקביל הגה זובור נוסף. הוא הורה להפסיק לשלם קצבה חודשית למשפחותיהם של 277 אסירים, רובם אנשי חמאס.
לשלל הצרות האלה שנחתו על חמאס, תורמת גם ישראל את חלקה. בימים הקרובים יפתחו דחפורים של משרד הביטחון בהקמת חומת המגן לאורך כביש עוטף עזה. תהיה זו חומה עילית, שחלקה החשוב יותר ייבנה בעומק האדמה במטרה לחסום מנהרות. המנהרות הן אמצעי לוחמה ראשון במעלה עבור חמאס. בעזרתן הם חלמו לחטוף ישראלים, לנצח במלחמה, לרדוף ולהשיג שלל. והנה גם הוא נגזל מידם. מלאכת הקמת החומה תתבצע על גדר הגבול, והיא כשלעצמה מסוכנת וביכולתה לשמש פתיל התלקחות.
חמאס מושפל ומנודה מדי ירצה למחוק את חרפתו. ירי רקטות לעבר ישראל עלול בהחלט לעשות את העבודה. ביוני 2014, ערב פרוץ מערכת צוק איתן, שרר מצב דומה. צה"ל והשב"כ יזמו גל מעצרים נרחב בעקבות רצח שלושת הנערים מגוש עציון, והעלו ברשתם כ־400 פעילי חמאס בגדה ובמזרח ירושלים, חלקם משוחררי עסקת שליט. חמאס הרגיש עלוב וחסר אונים, והחל לירות לשטח ישראל.
האווירה כעת נפיצה, אבל צריך את המשהו הנוסף שיביא את חמאס להבנה כי מעמדו ירוד ואין לו מה להפסיד. כיצד נדע כי חלילה בא הרגע? כשאנשיו יחרגו ממנהגם ויחלו לירות קסאמים ראשונים. אז נקווה עבור כל אם עברייה, כי נתנה את בניה בידי מפקדים הראויים לכך.
קיצונית ימנית
הקמפיין הערבי נגד נסיכות קטאר הכניס את מדינות האזור לא רק לדריכות, אלא גם לפרנויה. כל אזרח הוא אויב פוטנציאלי. הגדילה לעשות סעודיה, שהטילה סדרה של תקנות חירום על נתיניה. מי שיעז להעלות פוסטים ברשתות החברתיות שיכללו הבעת אמפתיה לשכנה קטאר, מסתכן בחמש שנות מאסר. בתי מלון ואתרי נופש הונחו לסלק מרשימת ערוצי הטלוויזיה בחדרים את תחנת אל־ג'זירה. מי שיפר את הצו עלול לחטוף קנס כספי גבוה, השווה 95 אלף שקלים. על האזרחים נאסר ללבוש חולצה של ברצלונה. מועדון הכדורגל הקטאלוני המפואר, כידוע, אומץ בידי "קרן קטאר". המסכן שיפר את הצו יסתכן ב־15 שנות מאסר.
כדאי לזכור את זה בפעם הבאה כשתשמעו מישהו אומר על סעודיה, כי היא "חברה בציר המדינות המתונות".
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל