התחייבותו של השר לשעבר והמועמד לראשות מפלגת העבודה אבי גבאי כי אם ייבחר ימנה חמישה שרים מקצועיים לתפקידי מפתח בממשלה, עוררה בשבועות האחרונים עניין ציבורי, אך גם גררה ביקורת מצד מי שמטילים ספק בדבר יעילותו של המהלך וגורסים כי שרים מקצועיים יתקשו להוביל מהלכים גדולים בשל היעדר כוח פוליטי עצמאי.



לא זו בלבד שביקורת זו אינה משכנעת, אלא שהיא מתעלמת, לטעמי, מהסיפור האמיתי: השפעתה המזיקה של תופעת המינויים הפוליטיים על התרבות השלטונית בישראל והצורך שהשירות הציבורי ינוהל בידי האנשים הטובים ביותר בתחומם. ההוצאה הגדולה ביותר של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל היא מסים. בעבור המסים שאנו משלמים אנו מצפים, בצדק, לקבל שירותים ציבוריים איכותיים: חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה ציבורית ועוד. בפועל, אנחנו רחוקים משם מרחק רב. רחוקים, מפני שמדינת ישראל היא מדינה לא מנוהלת. והיא לא מנוהלת, כי עבור חלק גדול מהפוליטיקאים העומדים בראשה הכוח המניע הוא ההיבחרות מחדש, ולא רווחתם של אזרחי ישראל. השיקולים המנחים אותם אינם שיקולים ענייניים, אלא שיקולים פוליטיים צרים. אחד הביטויים הבולטים והמזיקים ביותר לכך הוא תופעת המינויים הפוליטיים. השירות הציבורי בישראל, והממשלה בפרט, לא מנוהלים, לתפיסתי, על ידי האנשים הטובים ביותר, אלא בידי פוליטיקאים ומקורבים, החסרים את הכישורים המתאימים כדי לנהל את העניינים המשפיעים ביותר על חייהם של האזרחים.



לשר חדש לוקח זמן רב להיכנס וללמוד ענף שאינו מכיר ולהיות מסוגל לקבל החלטות מושכלות ונכונות. משרדים שונים דורשים הבנה עמוקה של עולמות תוכן מורכבים ורוויי שיקולים. כדי שאזרחי ישראל יוכלו ליהנות משירות ציבורי איכותי, כזה שמחזיר את הכסף הרב ששילמו במסים, הוא חייב להיות מנוהל בידי אנשי המקצוע הטובים ביותר בתחומם.



אבי גבאי, צילום: יוסי אלוניאבי גבאי, צילום: יוסי אלוני



אילו שינויים ענייניים היו במינוי ליברמן ורגב?





כאשר ראש הממשלה ממנה לתפקיד שר ביטחון, התפקיד המיניסטריאלי הרגיש והחשוב ביותר, אדם שחודש לפני כן כונה בליכוד "אדם שהכדור היחיד ששרק לו ליד האוזן הוא כדור טניס", לא נראה ששיקולים ענייניים הנחו אותו. מי שבחר להתמנות לשר אוצר בלי שיש לו הבנה בסיסית במונחים כלכליים, ורק שואל איפה הכסף (והיום עונה: "אני אוהב את ישראל!"), כנראה לא חשב על טובת הציבור. זו פוליטיקה שעובדת בשביל הכיסא במקום בשביל אזרחי ישראל. זו פוליטיקה שהציבור מאס בה.



את המיאוס הזה מהפוליטיקה הישנה רואים בכל העולם. מי היה מאמין לפני שנה שעמנואל מקרון ייבחר לנשיא צרפת? מקרון נבחר בדיוק בגלל המיאוס מהפוליטיקאים ובזכות ההבטחה שלו לפוליטיקה עניינית. הבטיח וקיים. מקרון הרכיב ממשלה המבוססת על שרים מקצועיים, אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחומם. כך, למשל, שרת התרבות של צרפת היא מוציאה לאור, בעוד שרת התרבות שלנו לא קראה מעולם את צ'כוב. שרת המדע של צרפת היא מומחית עולמית בביו־כימיה, בעוד שר המדע שלנו הוא מומחה עולמי בריצה מאולפן לאולפן כדי לסנגר על ראש הממשלה בפרשות שונות.



גם אזרחי ישראל מאסו בפוליטיקה הישנה והצינית, שהפסיקה לעבוד עבורם ועסוקה בעיקר בהיבחרות מחדש. הם מחפשים פוליטיקה מזן אחר, עניינית ומקצועית, שעוסקת בצרכים האמיתיים שלהם. רק מנהיגות שתדע להציע שירות ציבורי איכותי, המנוהל בידי אנשי המקצוע הטובים והמוכשרים ביותר בתחומם, תוכל לממש את הפוטנציאל האדיר של מדינת ישראל. לכן התחייבותו של גבאי כי אם ייבחר לראשות הממשלה, חמישה שרים בממשלתו יהיו אנשי מקצוע מובילים בתחומם, מבטאת פוליטיקה עניינית ששמה את טובתם של אזרחי ישראל במרכז.