ראשון לציון היא מושבה. היא הייתה כזו כשאנשי העלייה הראשונה הגיעו לייבש בה ביצות לפני 135 שנה והיא נותרה כזו – לפחות עד תחילת המילניום. כששמעתם לראשונה על זוהר ארגוב, הוא סיפר שהוא בא מ"שיכון המזרח". ספי ריבלין בכלל גר ב"נחלת יהודה". שתי שכונות משני עולמות שונים, שמרוחקות זו מזו קילומטרים ספורים, אך לא ראו את עצמן קשורות זו לזו או לעיר.
עם השנים הפכו גם השיכונים ממקומות שתושביהם אומרים שהם "נוסעים לראשון" - כאילו מדובר במקום שנמצא מעבר להרי החושך - לראשל"צים בעצמם. גם נחלת נכנסה תחת המעטפת של העיר, ואחריהן הפכו כל השדות והחולות שבין מרכז העיר לים למפלצת שידועה היום בכינוי "מערב ראשון". גן המושבה (!) - שהיה מוכר עוד בסוף שנות ה־90 כמקום פסטורלי שמארח ילדים קטנים עם גלידות, כשאלה מסתובבים בין מגרש גולף קטן וחיות בר - הפך להיות "גן העיר" שמארח בעיקר בניין עירייה מפלצתי ומסעדות בורגניות. בקיצור, המושבה הפכה לעיר, העיר חוברה לה יחדיו, אבל לא בטוח שהתושבים שלה, לפחות אלה המקוריים, יוצאים נשכרים.
תשתיות ישנות, שלא תואמות את העולם המודרני
למה? כי התשתיות של העיר, שנבנתה מעשית אי אז בין שנות ה־60 לשנות ה־80 כבר ישנות ולא תואמות את העולם המודרני. חלק מהשכונות הטובות ביותר בראשון הן לא בהכרח היקרות ביותר מבחינה נדל"נית, אבל התושבים שלהן צריכים מצד אחד לשלם ארנונה בסכומים גבוהים למדי - ומצד שני להסתובב בשכונות שעוברות כל העת שינויי תשתית וחפירות ושמחוברות בכבישים חד סטריים.
את הכסף הרב השקיעה העירייה, כך לפחות אפשר להניח, בשכונות המערב, שמשמשות היום כפנים של העיר – אף שמספר הראשל"צים המקוריים שחיים שם אפסי.
זה הזמן לומר למי שלא מכיר: מבחינה התושבים שמתגוררים בה, "מערב ראשון לציון" היא למעשה "דרום חולון ובת ים". אין לי שמץ של מושג כיצד יעלו התוכניות של העירייה להפוך את ראשון לעיר השלישית בגודלה בישראל, אבל כראשל"צי מבטן ומלידה פרויקט ההרחבה הזה מפחיד אותי. לא בטוח שהאינטרס הגדול של תושבי ראשון המקוריים הוא לבנות עוד שכונות במערב ובאזור צריפין, בשעה שאפילו פרויקטים של תמ"א במרכז העיר נתקעים לעתים בגלל תשתיות ישנות. על הקושי שבמציאת חניה במרכז העיר קצרה היריעה מלהרחיב.
ראשון לציון מנסה להפוך למפלצת בעצמה, ועם כל הכבוד לכותרות המחמיאות, לא בטוח שזה עדיף על פני מושבה עם מזרקות וילדים עם גביעי גלידה ביד.
הכותב הוא תושב ראשון לציון