דוח שפורסם לאחרונה מציג תמונה פסימית לגבי הפריון הנמוך וקצב הצמיחה של המשק הישראלי. במחקר, שנערך על ידי פרופ' משה חזן מאוניברסיטת תל אביב ושי צור מבנק ישראל, נמצא כי התפוקה של העובד הישראלי נמוכה בכל שנה בכ־100 אלף שקל לעומת התפוקה של העובד במדינות מפותחות שדומות לישראל. המחקר, שעשה שימוש ייחודי בסקר שערך ה־OECD ב־2014־2015 בקרב המדינות המפותחות, גילה כי לא מספר שנות הלימוד וסוג התואר הנלמד הם שמשאירים את ישראל מאחור, אלא האיכות, אופי הלימודים והמיומנויות הנרכשות שלהם.

כבר שנים שהמכללות הטכנולוגיות, המכשירות לתוארי הנדסאים וטכנאים בוגרים, מתריעות בפני הקריסה שבוא תבוא אם ההשקעה בהשכלה הטכנולוגית תמשיך להיות מזלזלת וחסרת כל קשר למציאות הסטודנטיאלית כיום. בניגוד לטענות האוצר כי הרמה האקדמית ירודה, שיעור של כ־80% מהבוגרים עוסקים בתחומם. בשנים האחרונות נפתחו מסלולים ייחודיים בהתאם לדרישות התעשייה והמשק, ובהם קורסי הנדסאי מכונות עבור רכבת ישראל, הנדסאי גרעין עבור הקריה למחקר גרעיני, הנדסאי מכונות וחשמל עבור חברת ישקר, הנדסאי מכטרוניקה עבור חברת אינטל ועוד.

חזן וצור נדרשים גם לסוגיה הזו, ומפרקים את צמיחת ההון האנושי לענפים הישראליים. הם גילו כי רק בארבעה מתוך 22 הענפים במשק, ממוצע ההון האנושי בישראל גבוה באופן ברור מזה שבמדינות ההשוואה. ענף האלקטרוניקה, ענף הטקסטיל, ענף המכונות והציוד וענף כלי ההובלה – כולם ענפים שנהנים מפירות ההשכלה הטכנולוגית שמייצרים סטודנטים הנטמעים בענף באחוזי השמה גבוהים מהממוצע.



בכנס מיומנות בשוק העבודה של בנק ישראל, שהתקיים לאחרונה, אמרה הנגידה קרנית פלוג כי "מיצוי פוטנציאל ההון האנושי של כלל האוכלוסייה בישראל הוא המפתח להגדלת הפריון והצמיחה בטווח הארוך באופן שמכליל את כלל האזרחים". דברים אלה מתווספים לדבריו של מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, שאמר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה כי "המכללות הטכנולוגיות הן לא רק צורך של המשק בבעלי מקצוע. הכשרות כאלו גם ייתנו מענה לצרכים הדמוגרפיים של מדינת ישראל".

בעוד הסטודנטים הלומדים במכללות המכשירות להשכלה הטכנולוגית בישראל מוטמעים בארגונים הגדולים במשק, הממשלות לדורותיהן לא היו ערניות מספיק לנחיצות ההשכלה הטכנולוגית. השיחות המתנהלות היום מול גורמי הממשלה אמורות לחזק את התובנה כי איתנות המכללות עולה בקנה אחד עם חיזוק הפריפריה והמשק הישראלי. על הממשלה לתת דגש משמעותי לא רק להיבט הכלכלי, אלא גם להיבט החברתי של ההשכלה הטכנולוגית. המכללות פרוסות מצפון עד דרום, ובמיוחד בפריפריה, ובשל כך הן יוצרות מוביליות חברתית ומסייעות להנגיש השכלה גם למגזרים נוספים, ובהם חרדים, ערבים, בדואים ותושבי פריפריה. לפיכך, צמצום המכללות יהווה גזירה קשה עבור פלח אוכלוסייה גדול ואיכותי שרוצה לרכוש השכלה ולבנות קריירה בעולם הטכנולוגי.

מחקרים נוספים מבהירים כי מצב הפריון במשק נשחק משנה לשנה, ואין בנמצא מישהו שישים את האצבע על הסכר. בעוד שנציגי הממשלה מתפלפלים וטובעים במספרים ובאחוזים, הבעיה במשק הישראלי קיימת ותמשיך להתקיים, ללא פתרון מעשי. רפורמה מקיפה - הפורסת רשת ביטחון ותקצוב נכון למכללות הטכנולוגיות, תוך הערכה לפעילותן וחיזוק מעמדן - לא רק שתיתן מענה להזנחה רבת־השנים; היא גם תהיה המפתח לשוויון ההזדמנויות, להעלאת הפריון ורמת החיים בישראל וצמצום הפערים מול מדינות המערב. 

הכותבת הנה יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת המכללה הטכנולוגית "הנדסאים באריאל"