בן זוגי ואני רוצים מאוד לגדל ילד ולהעניק לו חום ואהבה, אבל לצערי עד היום מדינת ישראל סגרה בפנינו את הדלת לאימוץ ובאופן מעשי גם את הדלת לפונדקאות. למה באופן מעשי? כי ההוצאות על פונדקאות הן בהיקף של משכנתא, ואם אין לך אבא עשיר – רוב הסיכויים שתוותר על הרעיון.
כואב לי מאוד לגלות שדווקא בתקופה שבה יש נציג של הקהילה הגאה בכנסת אנחנו לא מצליחים להגיע להישגים משמעותיים בתחום ומסתפקים בנאומים ובמצעדים. בלי לזלזל במצעדים – שכבודם במקומם מונח – עדיין לא ראיתי מצעד שהכניס מישהו להיריון.
כמי שעבר הרבה קשיים בחיים בשל נטייה מינית, יש לי הרבה מה לתת לילד. אני יכול להעניק לו חינוך הומני שמתבסס על סובלנות וקבלת האחר, על טבעונות וזכויות של בעלי חיים ועל ההליכה אחרי הלב. הבעיה היא שבישראל של 2017 סובלנות הפכה למילת גנאי וזוגות גאים שהולכים אחרי הלב מבינים שישראל היא לא המקום לגדל בו את ילדיהם.