זיהום האוויר בישראל הפך כבר מזמן למכת מדינה. במציאות שבה 2,500 בני אדם מתים בישראל בכל שנה מזיהום אוויר, אנחנו לא זקוקים לתזכורות קודרות מבחוץ שיזכירו לנו את המציאות הבלתי נתפסת הזאת. ממשלת ישראל כבר שנים מתרשלת במציאת פתרונות לבעיה ואף מקדמת מדיניות שמגבירה עוד יותר את זיהום האוויר והתחלואה. מטרופולין חיפה הוא דוגמה להתנהלות מקוממת של הממשלה, המקדמת את התוכנית להרחבת בתי הזיקוק ותוכניות נוספות להרחבת התעשייה הפטרוכימית וזיהום האוויר במפרץ חיפה. 

השקעות משמעותיות הרבה יותר בקידום תחבורה בת־קיימא, המושתתת על שבילי אופניים ותחבורה ציבורית מצוינת, הכוללת נתיבים ייעודיים לאוטובוסים ושיפור השירות והתדירות, גם הם יוכלו לתת פייט אמיתי לרכב הפרטי ולהפחית את הפקקים ואת זיהום האוויר בערים הגדולות והעמוסות. דרישתנו הבלתי מתפשרת היא: שינוי סדרי העדיפויות בממשלה והגדלה משמעותית של התקציבים לטובת הבראת מפרץ חיפה ושיפור משמעותי של התחבורה הציבורית בישראל. אלו הם חלק מהדברים שיוכלו לעצור את מכת זיהום האוויר ואת התחלואה והתמותה במדינה, הנגרמות כתוצאה מכך. 

מנהלת קמפיין התחבורה שלנו יעל שמר מדגישה שלפי ארגון ה־OECD, כבישי ישראל הם הפקוקים ביותר מבין מדינות הארגון, ושגם שיפור ברמת הפליטה מהרכב הבודד אינו מספיק בשל הגידול המתמשך במספר כלי הרכב, המביא להגדלת הכמות הכוללת של המזהמים הנפלטת לסביבה. ואכן, לפי המשרד הסביבה, נכון ל־2016 זיהום אוויר מתחבורה לבדה גורם למוות בטרם עת של 1,250 אנשים בישראל בשנה. אם לא יינקטו אמצעים דחופים לטיפול בבעיית הנסיעה הפרטית, הזיהום רק יחריף. חלק מהפתרון חייב להיות קביעת יעדים ברורים להפחתה של כניסת מכוניות חדשות לכבישים והפחתת הגודש בהם, כניסה של אוטובוסים לא מזהמים ונגישות הפעילויות בעיר לתחבורה ציבורית ולאופניים.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה