מירי רגב, שרת התרבות והספורט, לא הוזמנה על ידי האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה להשתתף בטקס חלוקת פרסי אופיר, ואני איני מתכוון להילחם כאן על כבודה האבוד. היא בוודאי יודעת לעשות את זה טוב ממני וגם למנף את העלבון המחוצף שנזרק בפניה, המעיד דבר או שניים דווקא על מפיקיו של הטקס, בקרב קהל חסידיה.



אבל מה שלי מפריע זו הארוגנטיות של חברי האקדמיה שנרשמה, בזמנו, לפני הרבה מאוד שנים, כעמותה פרטית; מה שהופך אותה ליצור כלאיים שאינו חייב דבר לאיש. מחד, כספי הציבור זורמים לכיסיה, ומאידך אין פיקוח של ממש על האופן שבו היא פועלת. מבקר המדינה אינו רשאי לפשפש במעשיה, כמו במעשיהן של עמותות דומות רבות ששואבות כספים ממקורות ציבוריים או לבחון אם היא מתנהלת כשורה, או אם נערכות בה, למשל, בחירות אחת לפרקי זמן קצובים כדי לבחור את מוביליה, או כיצד מונה הוועד המנהל שלה.



בעניין זה, פשפשתי ומצאתי שיש חברי ועד המכהנים בתפקידם מאז הקמת העמותה לפני עשרות שנים, ושאחד מיושבי הראש של הוועד שלה, שאין לדעת כיצד הוא נבנה או מה איכות חבריו, ישב על כיסאו במשך עשר שנים רצופות. לא נאמר בשום מקום אם הוא חזר ונבחר בכל פעם מחדש, אבל כשהאזנתי לדבריו ברדיו שנועדו להגן על ההחלטה הצבועה בצבעים שמאלניים עזים של האקדמיה, מצאתי שהאיש פשוט לועג לערכים דמוקרטיים מובהקים.



הוא הסביר למראיינו שאין לחייב אב להזמין לחתונה של בתו אדם שהוא יודע מראש שהוא יגיד לו ש”הכלה מכוערת”. וזו בדיוק הגישה הניאו־אנרכיסטית של מחנה השמאל. אנשיו כבשו לעצמם לטיפונדיות שבהן הם שולטים ללא מצרים, וגם מהפכים שלטוניים בקלפי לא פוגעים באחיזתם. חופש הביטוי הוא ערך ששמור, לדעתם, רק למי שנמנה עם המחנה שלהם. לשרת התרבות והספורט מותר לחשוב אחרת, אבל את דעותיה אסור לה להשמיע בפורום הקדוש המורכב מחברים שגייסו חברים שמחלקים פרסים לחברים.



אז הנה הדברים לחברי האקדמיה: אתם רשאים להשמיץ את ישראל ככל שרק תרצו, אבל לא על חשבוננו. תעשו סרטים ככל שתרצו, אבל אל תופיעו בשמנו. רובנו בכלל רוצים להקיא מקרבנו טיפוסים כמוכם. ישראל היא מדינה יהודית על פי המסמך המכונן שלה, והיא הוקמה בידי התנועה הציונית. ערכים ציוניים יהודיים נמצאים בבסיסה, ושום דבר לא יצליח לקעקע את זכותו של העם היהודי לבית לאומי משלו. ואם לחזור לטקס שהתקיים בשנה שעברה, מי שנהג בחוליגניות שהיא כה אופיינית למי שלא מסוגל להאזין לדעה האחרת היו חברי האקדמיה. היה אף מי שטיפס על הבמה והתפרץ לנאומה של רגב.


לטעמי, הגיעה העת לבוא חשבון עם כל הפוסט־ציוניים, אלה שמוציאים את דיבתנו רעה ומחזקים את התובעים להחרים את ישראל, רק כדי לזכות בפרסים שמחלקים להם בפסטיבלים המכורים מראש.



ולמבקר המדינה: הנה פרויקט שחשוב שתתעמק בו. האקדמיה, על גרורותיה, מגלגלת מיליונים ללא כל פיקוח ציבורי. הקופה הציבורית מממנת סרטים שמנסים לגדוע את הענף שעליו כולנו יושבים. ובין לבין, מדוע שלא תוציא צו האוסר על משרד התרבות והספורט לממן את מופע השנאה העצמית שאמור להתקיים באשדוד?