"הנאום של נשיא המדינה בפתיחת מושב החורף של הכנסת, יהיה מושב שייזכר כמושב היסטורי, כי על אף אפו וחמתו של השמאל הבוגדני, יעבור חוק הלאום, שיקבע בניגוד לשמאל הבוגדני כמדינת הלאום היהודי, ואת הדגל כדגל המדינה, ואת ההמנון כהימנונה, ואת חוק השבות כחוק יסוד, ועוד כיוצא באלה, דבר שיקבע הלכה למעשה באמצעות עניינים מעשיים, את הצביון היהודי ציוני של המדינה, ואת השפה העברית הרשמית האחת והיחידה.

"הנאום הזה הוא נאום שיש בו תערובת של רמייה, צביעות ובורות. נתחיל קודם כל מהרמייה. הרמייה יסודה בכך שיש אצלנו מונח שהשתרש בשנים האחרונות שנקרא "שומרי הסף", שבעצם צריך לקרוא להם "הורסי הסף". שומרי הסף אלה הממסד המשפטי על זרועותיו השונות. ובכן לא כך הוא. בית המשפט העליון איננו שומר סף. בית המשפט העליון כונן משטר ייחודי, שאין דומה לו בשום מקום על פני כדור הארץ, והוא משטר שההגדרה המדויקת הראויה לו היא הדיקטטורה של בג"ץ, חד וחלק.

"בית המשפט העליון נטל לעצמו, ללא כל סמכות, רשות והיתר, את היכולת לפסול חקיקה של הכנסת. את היכולת לבטל כל החלטה של הממשלה, משום שהיא איננה נראית סבירה בעיני שופטי בית המשפט העליון. מי שם אותם להיות בוחרי הסבירות, מי שם אותם לקבוע שהסבירות, או חוסר הסבירות, מי קובע מה סביר, זאת אמת מידה לפסול מעשה שאיש לא יחלוק על חוקי. גם מעשים שהם חוקיים ב-100 אחוזים של הרשות המבצעת, של הממשלה על משרדיה, גם כשיש צעד חוקי, באים הדיקטטורים ובוחנים האם בעיניהם הוא סביר".

"הכל נעשה תוך כדי אחיזת עיניים, בכל פסקי הדין כתוב אנחנו לא שמים את מקומנו במקום הפקיד או המנכ"ל הסביר, אנחנו פשוט אומרים מה הפקיד הסביר והמנכ"ל הסביר צריך לעשות. אנחנו אבל. כלומר, כן, הם לא מחליפים את הפקיד הסביר, הם מחליפים את שיקול דעתו. צריכים לראות מה סביר בעיניו פחות או יותר. ולכן האמירה של הנשיא ריבלין, שהפגיעה בשומרי הסף פוגעת בממלכתיות, אז א. הם לא שומרי סף, ב. מדובר בדיקטטורה וחובה להילחם בכל היבט דיקטטורי כלשהו, קל וחומר במשטר שכזה".

"אני רוצה לצטט באוזניכם, מספר משפטים שאומרת פרופסור למשפטים, אשת שמאל מובהקת, הייתי מגדיר אותה ככזאת שעומדת קילומטרים שמאלה מהמרכז, פרוספור רות גביזון, חתן פרס ישראל למשפט. ובגלל שהיא מוקיעה את הדיקטטורה שכונן ברק, ומאחר שברק הוא ראש וראשון לדיקטטור. הוא הרי הודיע שהיא לא תכהן בבית המשפט העליון. דיקטטורים לא אוהבים שכותבים נגדם, או מחליטים נגדם. הוא הודיע בעברית המתייוונת שלו שיש לה אג'נדה, ולכן הוא התנגד לכך שתיכנס. כאן הקריא מדבריה של גביזון, אשר מתחה ביקורת קשה גם על

אין תקדים בעולם שבו בית המשפט מכריז על מעמד על לחוקי יסוד ונוטל לעצמו סמכות של ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת ללא קיומו של מסמך חוקתי שלם, וללא הוראה חוקית מפורשת. ממשיכה ואומרת גביזון: בג"ץ, הנוקט עמדות חילוניות ליברליות בנושאים שנויים במחלוקת, או שם דעתו במקום דעת הרשויות, זוכה לתמיכה של מי ששמח בהחלטותיו, ולבוז ממי שמתנגד". והיא צודקת, תראו את השמחה שהגיעה מחצרה של מרצ, בעקבות פסיקת בית המשפט היום של הנשיאה הפורשת מרים נאור, שהצטרפו אליה פוסט ציונים, פוסט יהודים מובהקים, חיות, ברק ארז, יצחק עמית ויורם דנציגר, שפסקו פסיקה פוליטית נטו.

היתה שם דעת מיעוט של שני שופטים, ניל הנדל ונעם סולדברג, בניגוד לרביעייה, הם שומרי שבת כהלכתה וכדקדוקיה. משום שהוא פסק פוליטי לחלוטין, של כל שבעת השופטים, ולכן מה שגרוע זאת פסקת הסיום, שפסק הדין אינה נוגע לשבת, או מתפיסת עולם דתית או חילונית. עולה השאלה כמה אנשים בארץ, איזה אחוז שאף אחד לא הצביע בעד מפלגות השמאל הקיצוני, מאמין לכבוד השופטת, שמגיעה מהשקפתה האישית. כמה אנשים כאלה יש בארץ.

אדון ריבלין, תלמד קצת היסטוריה

בואו נמשיך עם נאום האימים של נשיא המדינה, ובכן הראנו שמי שקורא לו שומרי סף, חובה לתקוף אותם. הוא היה מראשי התוקפים, והוא תקף אותם מילה במילה כמו פרופסור גביזון. הוא הוקיע בלשון בוטה וחריפה את אהרון ברק על כך שנטל לעצמו את הסמכות ללא כל סמכות, לפסול כל חוק שנראה בעיניו. זהו נאום של צביעות מהמעלה הראשונה. הפוסל במומו פוסל.

יריב לוין ואילת שקד עושים בדיוק את מה שהוא אמר. למה הוא לא ממשיך בדרכו, כי הוא היה תוך כדי חקירה בגלל העמדות האלה שהיו ידועות בבית הנשיא קצב, בכנס שבה לדבר על העניינים האלה. דרכו של הממסד המשפטי היא להסיר בדרכו את כל מי שמהווה סכנה עבורו, פרשת נאמן, קהלני ורפול, ועוד פרשות כגון זאת, של ניצול ציני, בוטה ומושחת של סמכויות שיש בידי הממסד המשפטי, כדי להיפטר מיריביו הפוליטיים, כי הממסד המשפטי, לפני הכל, הוא פוליטי וניצב קילומטרים שמאלה מהמרכז.

עכשיו נעבור לעניין הבורות של נשיא המדינה, שלפיו לתקוף ממסד ממלכתי, הורס את הממלכתיות. הנשיא רוזוולט נבחר לנשיא ארצות הברית לראשונה בראשית שנת תרצ"ג, נובמבר 1932. ב-100 הימים הראשונים הוא ביצע סדרת רפורמות גדולה, כולן נפסלו על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית, שכמעט כל שופטיו היו רפובליקנים. מה הוא עשה? הוא בפומבי, לא בארבע עיניים, הודיע כי 'חבורת השופטים של בית המשפט העליון מורכבת מכנופיה של רפובליקנים זקנים וריאקציונים".

"אם הם יעיזו להמשיך ולפסול צעדים שאני, או שלא תתבטל הפסילה, אלך לחוקק חוק, ששופט לא יכול לכהן מעל לגיל 70, וכך אסלק את כולם מבית המשפט העליון. רוזוולט נחשב לאחד מחמשת הנשיאים הגדולים ביותר בארצות הברית. אצלנו אף אחד מחברי הכנסת לא תוקף בקמצוץ את בית המשפט העליון כמו שהתלהם הנשיא רוזוולט".

"אדון ריבלין, תלמד טיפה היסטוריה, לפני שאתה מקשקש על דברים שאין לך מושג על מה אתה מדבר עליהם בכלל. הנאום ריבלין הוא עוד הוכחה לכך שמדובר בהרס מוחלט של מוסד הנשיאות. הנשיא ריבלין, שיוצא נגד הממלכתיות, הרס לחלוטין את נשיאות המדינה בכך שמהרגע הראשון שהוא נבחר, מביע דעות שנויות במחלוקת, שאינן בהסכמה רחבה בשום מקום. הוא והתקשורת המחבלו התקשורתיות, שנותנות לו את הבמה. בכך הוא הורס לחלוטין ממלכתיות הנשיאות, ומוכיח שהוא מוקיע את הרס הממלכתיות, שהוא אדם צבוע מכף רגל ועד ראש.