המשמעות של החלטת בג"ץ פשוטה: בית המשפט העליון קיבל את החלטת מועצת עיריית תל אביב, שמאפשרת לפתוח מספר מוגבל של מכולות ומרכולים בשבת, כפי שהיה קיים בעשורים האחרונים ממילא.
לבעלי מרכולים שאינם רוצים לפתוח את העסק שלהם בשבת ולעובדים שלא רוצים לעבוד בשבת צריכה להיות כל הגנה בחוק כדי לאפשר להם לעשות את זה. עם זאת, אין שום סיבה לגזור מזה שצריך לשתק גם את המרכולים האחרים, שבעליהם רוצים לפתוח אותם בשבת.
ההחלטה של בית המשפט העליון משאירה את הכדור, כמו שהוא צריך להיות בנושאים כל כך גדולים, במגרש הפוליטי. אנחנו שומעים כבר תקופה ארוכה איומים לגבי חקיקה שלא תאפשר פתיחת מרכולים ועסקים נוספים בשבת. הגיע הזמן להפסיק את האיומים. מי שחושב שיש לו רוב בכנסת כדי לקדם חקיקה שרוב מוחלט של הציבור מתנגד לה, שיהיה לו בהצלחה. שיפסיק לאיים ויתחיל לעשות.
אבל האמת היא שכולנו יודעים שאין להצעת חוק לסגירת עסקים בשבת רוב בכנסת, ועם כל הכבוד למי שמנסה לשנות את אורחות החיים המקובלים בישראל, הניסיון הזה נידון לכישלון. גם מי שיוצאים בהצהרות מבינים שאלה רק מילים ולא יותר.
בית המשפט הכשיר את סמכותן של מועצות הערים לקבל החלטות שהן מקומיות במהותן, ואנחנו חושבים שזה ברור שהמרקם העירוני שונה ממקום למקום. כמו שהתפיסה הבסיסית אומרת שאף אחד לא דורש להפעיל תחבורה בשבת ברחובות הערים החרדיות, כדאי שאף אחד לא ינסה לפגוע במרקם החיים הישראלי במקומות אחרים.
אנחנו רואים שהמציאות, גם בנושא העסקים, התחבורה הציבורית, החתונות האזרחיות ועוד, מקדימה את המציאות שאותה מנסה להכתיב המחוקק, וההיסטוריה הולכת רק בכיוון אחד. אני מאמין שאנחנו בכיוון הנכון, ובסופו של דבר במדינת ישראל יתאפשר לכל ציבור לחיות את אורחות חייו על פי דרכו, ומי שינסה להביא את העניין הזה לכיפופי ידיים, ייתקל ברוב מוצק של הציבור שלא ייתן לזה לקרות.
הכותב הוא מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית"