בגילי הדי מתקדם, ואחרי שראיתי בחיי האישיים והמקצועיים כל כך הרבה דברים, קצת קשה להפתיע אותי. אבל לא מזמן, בערב אחד, זה קרה לי פעמיים: הוזמנתי לביתה של רחל תורג'מן להקרנה של הסרט "סאלח, פה זה ארץ ישראל", שמתאר את הקמת עיירות הפיתוח, ומה שהתחיל כמפגש חברתי נעים הפך לשעתיים מטלטלות, מרתקות ומכעיסות אל מול הסיפור הקשה הזה.

כשיצאתי החוצה עם אבי בניהו, שהבטיח לתת לי טרמפ, הגיעה ההפתעה השנייה: ברחוב די חשוך וצר ביפו ראיתי דמות מוכרת שעומדת לבדה. לקח לי כמה שניות לזהות שמדובר בראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שבעצמו השתתף בהקרנה. לא בכל יום פוגשים ראש ממשלה ברחוב, בטח שלא באמצע הלילה כשהוא לבדו. "אפשר לעזור?", שאלנו. "אין צורך, אני כבר מזמין מונית", הוא ענה. לפני שבכלל הספקתי לדבר, הרגשתי שמשהו חסר לי בתמונה הזו, ומיד הבנתי: איפה, לעזאזל, המאבטחים שלו?

"נשמח לקחת אותך בעצמנו", אמרנו לו. וכך נכנסנו לאוטו, ראש הממשלה לשעבר ודובר צה"ל לשעבר מלפנים, ואני מאחור, מרגיש כמו המאבטח החסר. כששאלתי את אולמרט לפשר העניין, הוא סיפר שתם פרק הזמן שבו המדינה מצמידה לו מאבטחים, ובשבועות האחרונים הוא מסתובב לבד. "ומה עם כל הסודות שאתה יודע?", הקשיתי עליו, "זה לא קצת מסוכן?". אולמרט לא השיב. מי שהיה אפילו יותר מזועזע ממני היה אבי בניהו, שהיה צמוד ליצחק רבין ב־4 בנובמבר, וראה מקרוב, קרוב מדי, מה קורה כשלא מקפידים בענייני אבטחה.

בואו נזכור: מדובר באדם שיודע על המדינה הזו ועל המנגנונים הסודיים ביותר שלה כמעט יותר מכל אדם בעולם. הוא היה בצמתים הרגישים ביותר של קבלת ההחלטות, ונחשף לסודות השמורים ביותר של ישראל. כשהוא נכנס לכלא, נבנה בשבילו אגף חדש כדי שלא ישהה בחברת גורמים מסוכנים. כשהוא כתב ספר, המשטרה פשטה על בית ההוצאה כדי לבדוק אם חשף פרטים סודיים, אבל פתאום, רק משום שתמה תקופת הזמן אז לא צריך? זאת אומרת שלו אולמרט היה נכנס היום לכלא, הוא היה נחשב לאסיר ככל האסירים הרגילים?

על פי ועדה מיוחדת שמונתה לעניין, בישראל מאובטחים באופן קבוע מלבד ראש הממשלה גם הנשיא, שר החוץ ושר הביטחון, ראש האופוזיציה, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון. כלומר, כרגע חברי הכנסת בוז'י הרצוג ויולי אדלשטיין זוכים לאבטחה צמודה, כי הם מוגדרים על פי הוועדה כסמלי שלטון. לעומתם ראש הממשלה לשעבר, והשר האחראי על המודיעין ושרים שהם חברי הקבינט המדיני־ביטחוני, למשל - מטרות הרבה יותר אפקטיביות למי שמבקש את רעתה של המדינה - דווקא לא.

אגב, אותה ועדה בראשות השב"כ גם קבעה שיש לאבטח את ילדיו של ראש הממשלה המכהן, ולכן את כל התלונות והתהיות שלא ברור לי מדוע הן נשמעות, צריך להפנות לאותה ועדה.

בלי לתת רעיונות לאף אחד, ראשי ממשלה לשעבר מחזיקים בידע שהנזק מחשיפתו עלול להיות הרסני באופן דרמטי, וגם רשימת האויבים שלהם עלולה להיות ארוכה. אולמרט, כראש ממשלה, ניהל שתי מערכות צבאיות בעזה ובלבנון, קיבל החלטות מכריעות, וגם נגע בנושאים רגישים בתחומי פנים. אנחנו לא מדברים כאן על איזו דמות מהעבר - רק לפני כמה שנים אולמרט עוד החזיק בהגה של המדינה.

אהוד ברק, עוד אחד שיודע דבר או שניים על הסודות הלאומיים, מספר שמאז שהמאבטחים שלו שוחררו הוא מסתובב עם אקדח. עד לשם זה צריך להגיע?

אני יודע שתנאי הפרישה של בכירים בשלטון הם טובים ולפעמים מפנקים, והאווירה הציבורית דורשת (ובצדק) קצת יותר צניעות, אבל האבטחה של ראשי ממשלה לשעבר, כמו רמטכ"לים לשעבר היא לא בשבילם, היא קודם כל בשבילנו.