עורך הדין יצחק מולכו - המקורב מאוד לראש הממשלה בנימין נתניהו - שנחקר ביומיים האחרונים שעות ארוכות במשטרה בפרשת הצוללות, אינו בהכרח החשוד שנגדו יוגש כתב אישום בזמן הקרוב.



יש פער גדול בין נחקרים באזהרה, ואפילו עצורים, לבין מועמדים לדין. תהליך הניפוי בין אלה לאלה הוא ארוך, מייגע, מכפיש ומכאיב, ובסופו לא כל הנחקרים עוברים את המסננת לתוך סיר המועמדים לדין.



אני מכיר את מולכו אישית. הוא לא חבר קרוב, אך בהחלט מכר. מדובר באדם יסודי, חכם, חרוץ, הגון וישר. אינני חושב שיש חשש שחצה את הרף הפלילי.



בשנים האחרונות הוא משרת את המדינה בשליחות ראש הממשלה, ללא כל תמורה. אלפי שעות הוא טס ומסתובב בעולם, בין ידידי ישראל וגם בין שונאיה, כדי לקדם תהליכים חיוביים ולעשות מעשים טובים.



אם נטל חלק בעסקת הצוללות, בתפקידיו המדיניים והביטחוניים, אני כמעט בטוח שלא עשה זאת למען רווח פרטי לעצמו או לקרובים לו. חבל שעכשיו תיעצר תנופת השליחויות החשאיות שלו - זה יהיה הפסד של כולנו.




ניתן לחתום על הסכם למניעת ניגוד עניינים




אני מודע היטב להיבט הפורמלי שלכאורה נראה בלתי תקין, של השימוש בעורך דין פרטי הממשיך בעיסוקיו המשפטיים והכלכליים במקביל לשליחויות מדיניות וביטחוניות. זה פח יקוש ויש כאן פיתוי רב. אך אם יש מי שיכול שלא להתפתות ליצר - זהו מולכו.



המדינאות המודרנית, לא רק אצלנו אלא אצל מנהיגים בכל רחבי העולם, משתמשת לצרכיה בשליחים מהסוג הזה. את הבעייתיות אפשר לתקן במידה מסוימת באמצעות פיקוח ראוי ובאמצעות הסכם למניעת ניגוד עניינים, שלדעתי מולכו חתום עליו וככל שידוע לי פעל על פיו.



אני מאחל לו, שאף על פי ששמו כבר הוכתם, הוא ייצא ללא פגע נוסף מהפרשה הבעייתית הזאת.